מילון מושגי היסוד בדיקור סיני
למה המילה צ'י היא סיר של אורז, כמה מרידיאנים קיימים בגוף ובעולם כולו, ומתי כדאי במיוחד להשתמש במוקסה? אספנו עבורכם את כל המושגים שממש כדאי להכיר על אקופונקטורה
על פי התיאוריה הסינית העולם מתחלק לשניים: ין ויאנג. פירוש המילה יאנג הוא הצד המואר של הגבעה, והיא מקושרת לאור, חום, גובה, גבריות וחיצוניות. פירוש המילה ין הוא הצד האפל של הגבעה והיא מקושרת לחושך, קור, נמיכות, נשיות, פנימיות. ין ויאנג הם הפכים משלימים ואין לראות בהם העדפה של אחד על פני השני. בכל דבר ובכל אדם יש ין ויאנג .בכל ין יש יאנג ובכל יאנג יש ין.
עיקרון חשוב בין ויאנג הוא שהכול יחסי, והקביעה אם משהו הוא ין או יאנג חיבת להיות תמיד מול גורם נוסף. לדוגמא: אדם א' שגובהו מטר שמונים יותר יאנגי מאדם ב' שגובהו מטר שישים, אבל הוא פחות יאנגי
היחסיות בין הין והיאנג משתנה כל הזמן בטבע. כך למשל בעונות השנה: הקיץ הוא יאנג, החורף הוא ין ויש שינוי מתמיד ביניהם דרך הסתיו, האביב ועונות המעבר. בדיקור סיני יש מרידיאנים יינים ומרידיאנים יאנגים. היאנג שהוא יותר "קשוח" מגן על היין שהוא יותר רגיש. מרידיאני היאנג נמצאים בחלק של הגוף ש"פונה לשמש": גב ועורף, הצד החיצוני של היד והצד האחורי והצידי של הרגל. מרידיאני הין נמצאים בחלקים הפנימיים של הגוף: בבטן, בחלק הפנימי של היד וברגל. בטיפול מאוזן ננסה לדקור גם מרידיאני ין וגם מרידיאני יאנג, על מנת ליצור איזון בגוף.
למילה צ'י אין ממש תרגום בעברית. פירושה המיידי הוא סיר המבשל אורז ומפיץ חום ואדים. אלפי שנים לפני תורת היחסות של אינשטיין ידעו הסינים שהכול עשוי מאנרגיה. מלבד הבנה שהכול בנוי מאנרגיה, שלרובנו היא הבנה תיאורטית בלבד, הסינים גילו שמבחינה מעשית יש צ'י שזורם בתוך גוף האדם.
הסינים קראו לסוגי הצ'י השונים בגוף בשמות, כמו הצ'י המזין - האנרגיה שמחייה ומזינה את הגוף, הצ'י המגן - הצ'י של המערכת החיסונית, הצ'י של המזון, הצ'י של האוויר, הצ'י של איבר הטחול, הכבד ועוד. הסינים מיפו את זרימת הצ'י בגוף במרידיאנים (ערוצי זרימה, הערך הבא) ובנקודות הדיקור, ואם יש מושג שמבדיל את הרפואה הסינית מהרפואה המוכרת לנו הוא זה – צ'י.
הצ'י אמור להיות כל הזמן בתנועה ובאיזון, ואם יש "פקקי תנועה" או "דרכים משובשות", אז מתחילות בעיות בגוף. בדיקור הסיני המחטים מפעילות את הצ'י על מנת להשיב את איזון לגוף, לפתוח פקקי תנועה לתקן את הדרכים. הצ'י איננו סתם "אנרגיה" או "דלק" לגוף, יש לצ'י אינטליגנציה ואינפורמציה שהוא מעביר בגוף והוא משפיע הן על הגוף והן על הנפש.
הפירוש המילולי של המילה מרידיאן הוא קווי האורך והרוחב שנמצאים על גבי מפות כדור הארץ. הציורים הסינים עם ערוצי הזרימה והנקודות הזכירו לאירופאים שביקרו בסין את הציורים על כדור הארץ וכך נטבע השם. הפירוש של המילה סינית הוא ערוץ זרימה. הצ'י זורם בערוצים כמו מים הזורמים בנחל. כמו שמערכת כלי הדם מזרימה דם בעורקים, עורקיקים ונימי דם שמגיעים לכל תא, כך מערכת המרידיאנים מזרימה צ'י במרידיאנים ראשים שמהם יש פיצולים עד שגם הצ'י מגיע לכל תא ותא בגוף.
ישנם 12 מרידיאנים ראשיים שקשורים ל-12 האיברים בגוף: ריאות, מעי גס, קיבה, טחול, לב, מעי דק, שלפוחית השתן, כליות, מעטפת הלב,מחמם משולש, כיס המרה וכבד. תפקידם של תריסר המרידיאנים הוא להפיץ את האנרגיה של האיבר בגוף, אבל המרידיאן הוא לא רק "צינור" אלא יש לו חלק פעיל בתור שלוחה של האיבר.
מלבד 12 המרידיאנים ישנם שמונה מרידיאנים מיוחדים, שקשורים לאנרגיות היותר עמוקות של האדם וגם אצל העובר הם נוצרים ראשונים מבחינה כרונולוגית. נזכיר רק שנים מהם: החוצה הקדמי והחוצה האחורי שיוצרים בין שניהם מעגל (המעגל הקטן) שחוצה את הגוף לשנים – ימין ושמאל, מעגל שמשתמשים בו הרבה בשיטות מדיטציה שונות. מלבד המרידיאנים הגדולים ישנם עוד הרבה מאוד מרידיאנים יותר קטנים שתפקידם בעצם להביא את הצ'י לכל מקום בגוף.
מוקסה היא שיטת טיפול נוספת שמתווספת לדיקור. מוקסה הוא סוג של עשב נקרא בסינית "AI YE" או בלטינית - "Artemisia Vulgaris". ישנם סוגים שונים של מוקסה, הנובעים משיטות עיבוד שונות של הצמח. תפקיד המוקסה הוא להכניס חום אל תוך נקודות הדיקור על ידי שריפה של המוקסה. המוקסה יכולה להיות מונחת על העור, על גבי מחט או מוחזקת מעל הנקודה.
החום המועבר מהמוקסה אל הגוף הוא סוג של צ'י עם איכויות יאנגיות (יאנג) מחממות ומזרימות. במצבים בהם חודר קור למרידיאנים – כמו שפעת או כאבי פרקים מסוימים, מוקסה תעזור להוציא את הקור. מלבד החום שהיא מכניסה, המוקסה גורמת להזרמה ולחיזוק של הצ'י ולכן אפשר להשתמש בה להורדת כאבים וחיזוק אנרגטי במצב של עייפות וחולשה. דוגמא נוספת לשימוש במוקסה הוא על נקודה שנמצאת בקצה האצבע הקטנה של הרגל שאיתה ניתן לגרום להיפוכו של העובר, כאשר הוא במנח עכוז.
בגוף יש מאות נקודות דיקור, חלקן על גבי מרידיאנים וחלקן בנקודות מפתח אחרות, כמעט בכל מקום בגוף. רוחבה של נקודת דיקור יכול לנוע מ- 1-2 מילימטר ל 1-2 סנטימטר. מלבד ההיבט של הרוחב, לכל נקודה יש גם עומק נכון בתוך הגוף, עומק שאליו צריכה לחדור המחט. מבחינה פיזית הנקודות אמנם אינן נראות, אך מבחינה חשמלית הן ניתנות לאיתור על ידי מד מתח פשוט: במיקום המדויק של הנקודה תירשם רמת מתח גבוהה יותר.
נקודות הדיקור מעבירות אינפורמציה, ויוצרות בעצם סוג של שפה בין המטפל והגוף של המטופל. כך למשל: "הנע בבקשה את הצ'י", "חזק בבקשה את הדם", או: "אנא, הפחת את כאב הראש". מלבד תקשורת עם הגוף, הדיקור מחדיר צ'י אל גוף המטופל מהצ'י של המטפל וגם מהצ'י שנמצא באוויר דרך המחט שמשמשת כמו רדאר קולט אנרגיות.
מטפל מיומן יודע להשפיע על זרימת הצ'י בנקודה על ידי צורות שונות של עבודה עם המחט. לדוגמא: זווית הדיקור. לכל מרידיאן יש כיוון זרימה. דיקור עם כיוון הזרימה יחזק את הצ'י ודיקור נגד כיוון הזרימה יפזר. מלבד זאת, יש חשיבות לזמן הדיקור יחסית לנשימת המטופל, למהירות החדרת המחט והוצאתה, לעובי המחט ועוד.
גם כשהמחט נמצאת בתוך הגוף, המטפל נוגע בה, מזיז אותה ומסובב עד שהמחט "מגיעה לצ'י". כאשר זה מתרחש, המטופל אמור להרגיש תחושה של זרם, חום, כאב עמום או כל תחושה אחרת שאיננה הדקירה של המחט. התחושה הזו נקראת "דה צ'י " ומעידה על כך שהמחט במקום הנכון. מחקרים של אנשים שנדקרו תחת שיקוף של המוח מראים שכאשר מושג ה"דה צ'י" , אזורים מסוימים במוח מגיבים. מכאן חשיבותה של התחושה ליצירת אפקט הריפוי בגוף.
הטיפול בדיקור סיני צריך להתחיל באבחנה. על המטפל לבדוק את המטופל ולמצוא את חוסר האיזון שקיים בו. בדרך כלל מסתמכים באבחון על בדיקת הלשון והדופק, בדיקה של סימני הגוף ותשאול המטופל. המטפל יוכל להיעזר גם בבדיקות רפואיות מערביות.
לאחר מכן המטופל שוכב על המיטה והמטפל מחדיר את המחטים. מספרן יכול להגיע מאחת עד עשרים ואף יותר מכך, עניין שתלוי בטכניקה עימה עובד המטפל. לא כדאי לפחד: בשלב זה בדרך כלל התחושה של הכאב מועצמת מהפחד וכאשר הפחד נעלם, הכאב פוחת ורק תחושת ה"דה צ'י" מורגשת. על המטופל לשכב עם המחטים במשך 20 עד 50 דקות. בהחלט ייתכן שהמטופל ירגיש כל מיני תחושת בגוף, כמו זרמים שנובעים משינויים אנרגטיים, אך בדרך כלל מורגשת תחושה של רגיעה.
בזמן שהמטופל שוכב עם המחטים] המטפל יכול לעזוב אותו לנוח לבד, להישאר ולבצע טווינה באזורים ללא מחטים, או לשוחח עם המטופל. לעיתים קרובות ההקלה תופיע כבר לאחר הנחת המחטים, אך לפעמים יש להמתין כמה ימים או לקבל כמה טיפולים נוספים עד לשיפור. בכל מקרה, אם לא מושג שינוי לאחר 7 עד 10 טיפולים, כדאי לבדוק מה נעשה לא בסדר. תדירות הטיפולים נעה בין פעם בשבוע לשלוש פגישות שבועיות.
אלעד שלו הוא מטפל ברפואה סינית, דיקור סיני, טווינה, צמחי מרפא ותזונה.לפרטים
נא להמתין לטעינת התגובות
