סיוט בחדר הלידה
סיפורה של א' שהעובר שלה מת בבי"ח, לפני הלידה • ביצעו הפלה, אך העובר היה תקין • מתרשלים
בשלב זה שלחו אנשי הצוות את א' "להסתובב" בבית החולים, והיא שבה לחדר הלידה בשעה 7 בבוקר בערך. הפתח בצוואר הרחם גדל מעט, ובדיקת ניטור עוברי נוספת, שארכה כ-45 דקות, הראתה שמצבו של העובר – תקין.
א' נשלחה שוב להמשיך ו"להסתובב" בבית החולים וטענה שאנשי הצוות הורו לה לחזור להיבדק בעוד 3 שעות. בבית החולים הכחישו את הטענה, אבל נאלצו להודות שא' לא קיבלה הוראה להיבדק שוב תוך שעתיים לכל היותר.
בפועל, א' חזרה לחדר הלידה רק בשעה 11 וחצי, בערך 3 שעות מאז הבדיקה הקודמת. כעת לעובר לא היה דופק. א' הובהלה לחדר הלידה, וילדה עובר מת. היתה זו ילדה, והסיבה למותה היתה התהדקות של חבל הטבור סביב צווארה.
בעקבות המקרה הגישו א' ובעלה תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים. בתביעה התברר כי נהלי משרד הבריאות מחייבים שיולדת לא תשהה בבית החולים ב"המתנה" למשך פרק זמן העולה על שעתיים ללא בדיקה חוזרת. נוהל זה, כך נקבע, מתווה את רמת הזהירות המינימאלית הנדרשת מבית החולים. בשל ההפרה של הנוהל, נקבע כי בית החולים התרשל באופן שבו הוא עקב אחר מצבה של א' והעובר שברחמה.
עכשיו הוטל על בית המשפט לקבוע: האם מגיעים פיצויים לא' ובעלה? ובמילים אחרות: אם בית החולים לא היה מתרשל, האם העובר היה היום בחיים? זו שאלה היפותטית, שכן מי יכול להבטיח שאם א' היתה נבדקת אחרי שעתיים, ולא שלוש – מצוקתו של העובר היתה מזוהה בזמן? הרי באופן היפותטי יתכן כי העובר מת עוד קודם, ולחילופין יתכן כי המצוקה אליה הוא נקלע אירעה לאחר למעלה משעתיים, כך שבדיקה בחלוף שעתיים לא היתה מגלה אותה. בנוסף, מי מבטיח כי אילו מצוקת העובר היתה אכן מתגלית בחלוף שעתיים, ניתן היה להצילו.
אם ההורים היו צריכים לשכנע את בית המשפט, התביעה היתה באופן טבעי נדחית. אבל בית המשפט החליט כי בסיטואציות כאלה צריך להניח שהבדיקה היתה מצליחה
כעת נותרה שאלת הפיצוי. החוק בישראל קובע שלעובר שמת ברחם אימו אין זכויות. ולכן לא ניתן גם לתבוע בשם העובר. וההורים? להם לא נגרם נזק פיזי ולכן הם לא יכולים לקבל פיצוי. בית המשפט העליון החליט במקרה הזה לחדש הלכה וקבע שכאשר עובר מת ברחם אימו בשל רשלנות – שני ההורים זכאים לקבל פיצוי בשל הצער שנגרם להם, כאבם וסבלם, וזאת למרות שלהם עצמם לא נגרם כל נזק פיזי. בהתאם, בית המשפט פסק לא' פיצוי בגובה 300 אלף שקלים בגין הצער והכאב שנגרמו לה בשל מות בתה ברחמה, ולבעלה – 250 אלף שקלים.
במקרה אחר, פסק בית המשפט העליון פיצוי משמעותי להורים של עוברית שנפטרה עקב רשלנות רפואית, בגין כאבם וסבלם. בני הזג עברו טיפולי פוריות במשך כשנתיים עד שהאישה נכנסה להריון. בחודש השישי להריון עברה האישה בדיקות רפואיות שהעלו כי העובר שבבטנה עתיד להיוולד ללא איבר מאיבריו או מונגולואיד.
בהתאם, יעצו הרופאים לאשה לבצע הפלה מהר ככל הניתן. וכך היה. רק לאחר ביצוע ההפלה נתברר כי לא היה כל פגם בעובר (המדובר היה בנקבה ולא בזכר, כפי שנאמר להם בתחילה), וכי לולא ההפלה אותה עוברית היתה נולדת מאוחר יותר בריאה ושלמה.
בית המשפט קבע כי רשלנותם של הרופאים התבטאה בכך שמלכתחילה הם אמרו לאשה כי העוברית סובלת מפגמים המחייבים הפלה, ובכך שטרם ביצוע ההפלה הם לא ביצעו בדיקות נוספות. לבני הזוג, שמאז לא הצליחו להביא צאצא נוסף לעולם, נפסק יחדיו פיצוי בגובה 800 אלף שקלים בגין מנת הכאב והסבל שנגרמה להם.
עו"ד אבי שמואלי עוסק בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית. לפרטים
נא להמתין לטעינת התגובות
