יישור עמוד השדרה ובניית הפה – בניתוח אחד
אחרי שלא הצליח לפתוח את הפה במשך כשנה ואכל באמצעות קשית, עבר ו', ישראלי בן 35, הסובל ממחלת פרקים, ניתוח נדיר של בניית מערכת הלעיסה מחדש. כעת מצבו טוב. קבלו הצצה
ניתוח מסוג זה, שכולל שני שלבים, נערך למעשה בפעם הראשונה בישראל: בשלב הראשון בוצע בחולה יישור של עמוד שדרה צווארי, ובשלב השני נערכה בנייה מורכבת של מערכת הלעיסה.
צילום: בית חולים בילינסון. עריכת וידאו: אייל רותם
מחלת הפרקים ממנה סובל המנותח גרמה לו לשבת בכיסא גלגלים כבר 13 שנה, כאשר ראשו מוטה לפנים, והסנטר שלו נעול אל מול בית החזה. "ו' חולה במחלת פרקים מגיל 12", מעיד אחיינו פ'. "האבחון לבעיות שלו נעשה באוקראינה, שם נתנו לו כטיפול תרופה משככת כאבים ששיפרה רק את הסימפטומים, אבל החמירה את המחלה".
כשהוא הגיע לארץ, ו' היה מסוגל עדיין ללכת על רגליו, אך עם הזמן מצבו הידרדר. "במהלך השנים הוא עבר שני ניתוחים של החלפת מפרק והשתלת פלטינה בגבו. במקביל,
במשך השנה האחרונה ו' לא היה מסוגל לפתוח את פיו. הוא סבל מקשיים בדיבור וניזון באמצעות קשית. לאחר שהיה ברור כי לתרופה השפעה חיובית על מצבו, החלו הרופאים לתכנן את הניתוח, בתהליך שארך ארבעה חודשים.
"נאלצנו לגשת לניתוח ללא מידע של פרטים מהותיים על חלל הפה ותפקודו", מסביר פרופ' שלמה קלדרון, מנהל המחלקה לכירורגית פה ולסתות בבי"ח בילינסון. "תיכננו את הניתוח לפי מודל של גולגולת מאקריל, שנבנתה על סמך צילומי ההדמיה שביצענו. בנוסף, הסתמכנו גם על הדמיות תלת ממדיות של כלי הדם בראש ובצוואר. באופן זה יכולנו לתרגל ולהכין את עצמנו לתרחישים שונים".
כחלק מההכנות לניתוח, הוצאה מפיו של ו' שכבה עבה של אבנית בעובי של חצי ס"מ שכיסתה את שיניו. בעיות נוספות בתכנון נבעו מהעובדה שהניתוח התבצע באזורים רגישים: סמוך למוח, לעורק התרדמה ולעצב הפנים. בנוסף, התנוחה בה הוא התקבע מנעה גישה לכלי דם מסוימים ובגלל קשיון עמוד השדרה והכיפוף של החולה לפנים נוצר קושי בהשכבתו על מיטה.
גם העובדה שלסתותיו היו נעולות דרשה שיטה שונה לתהליך ההנשמה. "נאלצנו להשתמש בשיטות מיוחדות, כגון החדרת סיב אופטי לקנה הנשימה של החולה בעודו ער, כדי לאפשר כניסת חמצן לריאותיו" מפרט ד"ר ליאוניד אידלמן, מנהל מחלקת הרדמה בבי"ח בילינסון. "לא הייתה שום אפשרות אחרת להבטיח את הגעת החמצן לריאות ולכן תהליך ההרדמה המורכב דרש דיוק".
ד"ר ניסים אוחנה, מנהל יחידת עמוד שידרה בבילינסון, שהוביל את החלק הראשון של הניתוח מספר על ההליך: "יישור עמוד השדרה של החולה התבצעה בשלושה מישורים: הטיה וסיבוב של הראש מהמנח הקיים לצד ימין, חזרה אל קו האמצע ויישור הצוואר אל עמדה ניטרלית. כל זאת צריך היה להיעשות בלא שתיגרם פגיעה בחוט השדרה, אשר משמעותה המיידית שיתוק קבוע של הרגליים". בגופו של החולה הושתלה מערכת קיבוע מטיטניום ונעשתה שבירה מבוקרת של החוליה השביעית לצורך היישור.
פרופ' קלדרון מספק הסברים על השתלת המפרק: "בעקבות המחלה גדלה עצם על גבי מפרק הלסת של החולה. דבר שמנע את תנועה באזור ויצר קיבוע של הלסת התחתונה לבסיס הגולגולת. במהלך הניתוח הוצאנו את העצמות מאזור המפרק והשתלנו במקומן מפרק מרקמה אחרת מגופו של החולה. בצורה זו מתאפשרת תנועת פתיחת פה של ציר אנכי".
"כרגע הוא מרגיש טוב, אך הניתוח לא היה קל בשבילו", מספר פ'. "מבחינה פיזית, הוא כבר לא בן 25, גיל הניתוח הראשון שבוצע בו. מבחינה נפשית הוא היה תחת השפעת תרופות כל הזמן האחרון, דבר שהתיש והעציב אותו מאוד. יחד עם זאת הוא מתאושש ומתחיל לחשוב על עתיד טוב יותר אחרי הקשיים שעבר עד עכשיו. חשוב להבין שהניתוח הזה הוא לא פתרון קסמים ועדיין יש לו עבודה רבה לפניו בשיקום, אבל עכשיו לפחות יש תקווה".
נא להמתין לטעינת התגובות
