נדיבות זה בגנים
מחקר חדש מעלה: נמצא הגן שאחראי על הנדיבות האנושית. גם הקמצנות עוברת בתורשה
ד"ר אריאל כנפו ועמיתיו מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ביצעו בשנים האחרונות ניסוי שבו השתתפו 203 בני אדם. הם שיחקו במשחק מחשב מקוון בו הם היו אמורים להחליט האם לחלוק את כספם עם משתתפים אחרים או לא. לכל שחקן ניתנו 50 שקל.
בשלב הבא של הניסוי נלקחו מן הנחקרים דגימות די.אן.אי, שפוענחו והושוו לתגובותיהם של המשתתפים במחקר. החוקרים גילו כי המשתתפים שהיו בעלי גרסה מסוימת של גן הקרוי AVPR1a היו נדיבים יותר ובממוצע הם העניקו כ-50 אחוז יותר מכספם לאחרים.
אנשים אחרים, שהיו בעלי גרסה אחרת של אותו גן, נתנו פחות כסף. המסקנה המתבקשת מהמחקר ברורה: אנשים עם מטען גנטי מסוים נידונו מראש להיות קמצנים, ואילו עבור אחרים הנדיבות קיימת כבר בגנים.
גנטיקה של נדיבות
מטען גנטי מועבר במקרים רבים מההורים שלנו, ולכן ייתכן מאוד שהורים קמצנים יביאו לעולם ילדים שדומים להם בתכונה זו, כמו גם הורים נדיבים. נתוני המחקר התפרסמו לאחרונה במהדורה המקוונת של כתב העת ,"Genes, Brain and Behavior" והם צפויים להתפרסם גם במהדורה המודפסת של העיתון.
"הניסוי סיפק את העדות הראשונה, לקשר שבין הבדלי די.אן.אי ואלטרואיזם אמיתי," אמר ד"ר כנפו. הגן שהיה רלוונטי למחקר קשור להפעלת הורמון הידוע בהיותו מעורב בתהליכים החברתיים להם אנחנו שותפים. פעילות מוגברת של הגן עשויה להיות הגורם לכך שאדם יהיה נדיב יותר, או לחילופין קמצן יותר.
פרט למסקנות הפיקנטיות,
יש למחקר ככל הנראה גם השלכות לגבי חקר ההיסטוריה הביולוגית. "הממצאים יוכלו לעזור לביולוגים לחקור ולהבין את ההתפתחות ההיסטורית של האלטרואיזם," טענו בהתרגשות החוקרים הישראלים בכתב העת, "גרסה מסוימת של הגן AVPR1a קיימת גם אצל נברנים, וגם אצלם גן זה אחראי על קידום קשרים חברתיים. עובדה זו מעלה את האפשרות שלאלטרואיזם שורשים עמוקים בהיסטוריה הגנטית של היצורים החיים."
המחקר הישראלי מתפרסם על רקע שורה של מחקרים אחרים, המנסים להוכיח כי חלק מתכונות האופי הבסיסיות שלנו נקבעות מראש על ידי המטען הגנטי, ממש כמו הגובה, צבע השיער והעיניים או צבע העור.
נא להמתין לטעינת התגובות
