סגור לרגל שיפוצים
ד"ר ברנרד שטרן, מומחה לניתוחים פלסטיים באבר המין הנשי, חושף את סודות המקצוע
שטרן נחשב לאחד הפלסטיקאים המובילים בעולם בתחום הוואגינופלסטיקה, והוא הגיע ארצה לביקור והתפנה לספר גם על עיסוקו המרתק. בארצות הברית, אגב, כבר יש מי שבחר לקשט את הטרנד החדש בכותרת המשעשעת: "ואגינת מעצבים", אבל היד החותכת בכל יום באזורים המוצנעים של אמריקה באופן כה אינטנסיבי, לא מקבלת בהבנה הערות מתחכמות כמו "דולצ'ה אנד ואגינה". למעשה , אומר ד"ר שטרן, ההתייחסות הלא רצינית לעבודה שלו ושל הקולגות שלו היא בדיוק זו שהוציאה לתחום שם לא מוצלח במיוחד. "אנשים חושבים שהעבודה שלנו מיועדת לחשפניות או לנשים יהירות, אבל ההפך הוא הנכון", הוא אומר. "אנחנו מטפלים בנשים שיש להן בעיות אמיתיות".
עושה רושם שגם ברחבי העולם כבר הפנימו את הפוטנציאל הגלום בתת-התחום החדש שנפתח בשנים האחרונות. ד"ר שטרן היה אורח הכבוד בוועידה העולמית הראשונה לניתוחים פלסטיים באיברי מין שהתקיימה בברצלונה לפני מספר חודשים, וביצע ניתוח בפני 150 פלסטיקאים בכירים שהתקבצו מכל רחבי העולם לחזות בו. עד כמה המנותחת הרגישה בנוח, זו כבר שאלה אחרת.
ניתוחים פלסטיים באיברי מין נשיים הפכו בשנים האחרונות לנפוצים מאוד באנגליה, בשוודיה ובארצות הברית, וכך גם הדיון בנחיצותם. בארץ, בינתיים, נראה שלא נרשם ביקוש משמעותי להליך (למעט שמועות עקשניות על דוגמנית מוכרת ואשת עסקים בכירה שעברו תחת סכין המנתחים, הדיון בנושא נשמר על אש קטנה). השאלה הגדולה בסיפור הזה די פשוטה בעצם: האם נשים באמת צריכות את זה?
הוואגינופלסטיקה מציעה למעשה פתרון בשני מישורים: התפקודי והאסתטי. ברמה התפקודית הניתוח אמור לסייע לנשים שמעוניינות להצר את הנרתיק שלהן, לרוב לאחר לידה. ברמה האסתטית, ד"ר ברנשטיין מספר כי לא מעט נשים אינן מרוצות מהמראה של איבר המין שלהן, ויש לכך השפעה על תחושת הביטחון העצמי שלהן."
זו תת-התמחות ייחודית שמשחזרת ומשקמת את המראה ואת התפקוד של הוואגינה", הוא מבאר. "עם זאת, בכל זאת מדובר בניתוח קוסמטי, והביקורת על הצורך בהליך כזה אכן קיימת.
אבל באותה נשימה אתה משנה את חייה של אישה, אם זו בעיה משמעותית מבחינתה שמעיבה על חייה ומביכה אותה בכל פעם שהיא מתפשטת או לובשת בגדים צמודים. אני, בכל מקרה, מקבל בקליניקה נשים שבאמת צריכות את התהליך הזה, משום שהן מוטרדות מהמראה של איבר המין שלהם ורוצות שהוא ייראה נורמלי".
איך מגדירים נורמלי? הרי אין סטנדרט כלשהו שנשים אמורות לשאוף אליו.
"נכון, אבל יש מודעות הרבה יותר גדולה למראה של איבר המין כיום. נשים מסתכלות סביב, אם בטלוויזיה ואם במגזינים, ורואות שאצלן זה נראה אחרת. לא מזמן ניתחתי נערה בת 18 שסבלה משפתיים חיצוניות ממש עבות וגדולות שהפריעו לה ברמה היומיומית. מדובר באחת מאלופות המדינה ברכיבת סוסים, ובגלל הפעילות האינטנסיבית שלה היא ממש סבלה מכך פיזית. הרופא הראשון שאליו פנתה המליץ לה בחום לוותר על רכיבת הסוסים, ואז היא הגיעה אליי. כך שלא מדובר במישהי שרוצה להפוך עוד חלק בגוף שלה ליפה יותר, אלה בבעיה מהותית שהפריעה לה ונפתרה".
אלא שגם הד"ר מודה שלפחות בקרב 60 אחוז מהנשים שמגיעות אליו הסיבה לניתוח היא מטעמים אסתטיים, וכאן נכנסת לתמונה תעשייה כלכלית משומנת שמרוויחה בשני העשורים האחרונים לא רע בכלל מתסכולם של אחרים.
אי אפשר להימנע מהתהייה האם אידיאל היופי לא נמתח כאן יתר על המידה, כדי לגרום לכמה שיותר נשים להצטרף למעגל המנותחות ולחתום על עוד צ'ק שמן בדרך אל האושר. על פי נתונים סטטיסטיים שמציג ד"ר שטרן, בשנה שעברה בלבד עברו קרוב ל-11.5 מיליון נשים בארצות הברית ניתוח פלסטי כלשהו. וכאשר ארבע מתוך 100 נשים אמריקניות ממהרות אל הפלסטיקאי, אין פלא שמודעות שמציעות לנשים להפסיק לחוש אי נוחות בשל מראה איבר מינן, הפכו נפוצות בעיתונות האמריקנית.
לא ממש צריך להכיר מקרוב את תעשיית הפרסום האמריקנית, כדי לדעת שאחד הדברים שהיא עושה בצורה כמעט מזהירה, הוא לגרום לכל אחד להרגיש מדי פעם שרוב הסיכויים שיש לו בעיה שהוא אפילו לא היה מודע אליה. "בניגוד לרופאים אחרים, אתה לא תמצא מודעות שלי בעיתונות או בפרסומות בטלוויזיה בחצות הליל, מספר לנשים עד כמה הניתוח הזה ישנה את חייהן", מבהיר ד"ר שטרן.
"הדבר הראשון שאני אומר למטופלת שלי הוא שלא מדובר בניתוח הכרחי מבחינה בריאותית, אבל אם זה מטריד אותה אסתטית ומעשית, אני מוכן לשקול לנתח. אני כל הזמן דוחה מטופלות, אם הן לא באמת צריכות לעבור ניתוח או שבגלל ההיסטוריה הרפואית שלהן מדובר בהליך מסוכן. הבעיה היא שיש רופאים שזה לא ממש מטריד אותם, ואז מדובר בסיכון של ממש. יש הרבה מנתחים ללא כל רקע מתאים. אני למשל הייתי גיניקולוג קרוב ל-20 שנה, ולימדתי את המקצוע בארבע אוניברסיטאות שונות, אבל יש מנתחים פלסטיים בלי כל רקע מתאים.
לא אחת אני מתבקש על ידי מטופלות לתקן את מה שנהרס, הבעיה היא שלא מדובר בניתוח אף שאפשר לתקן אחר כך, וכשבאה אליך אישה עם בעיות ביטחון עצמי שרוצה לעבור ניתוח ואתה מפשל, אז כל טיפה של ביטחון עצמי שעוד נשאר לה מתמוסס לחלוטין. אני מקבל אינספור פניות מנשים שרוצות שאתקן את מה שעשו להן, והתשובה שלי תמיד זהה: הייתן צריכות למצוא אותי לפני שעברתן את הניתוח".
התוצאות של ניתוח בעייתי יכולות להיות הרות גורל. בין שמדובר בפגיעה באזור שמובילה לקהות תחושה תמידית באזור, ובין הצרה מוגזמת של הננ רתיק, רצוי לבדוק טוב מי מחזיק בסכין המנתחים. "כבר ראיתי מקרים שבהם הניתוחים הזיקו יותר מאנ שר הועילו", אומר ד"ר שטרן. "פנתה אליי מטופלת שעברה ניתוח להצרת הנרתיק, כי היא רצתה לחזור וליהנות מחיי המין שלה, ובסופו של דבר היא לא יכלה לקיים כלל יחסים. לכן תמיד חשוב להבין מי מנתח ולבקש לראות עבודות שהוא עשה בעבר. זה לא מסוג הניתוחים שאפשר לקחת בהם סיכון".
לא קשה לנחש שד"ר שטרן לא ממש חביב הפמיניסטיות (הוא מודה בכך בחיוך מנומס). לא מעט פמיניסטיות טוענות כי לא משנה אם מדובר בניתוח אסתטי לשיפור המראה או בניתוח פונקציונלי שמטרתו הצרת הנרתיק, בשני המקרים בצד האחר של המשוואה עומד גבר בפרצוף לא מרוצה, שיהיה מרוצה מאוד אחרי הניתוח. שטרן דוחה את הדברים.
"95 אחוז מהנשים שפונות אליי עושות זאת משום שהן רוצות להרגיש טוב יותר עם עצמן, ולא מכיוון שבן הזוג שלהן דוחף אותן לכך", הוא מתעקש. "כשמגיעות אליי נשים ומספרות לי שהבעל שלהן נטש אותן לטובת ילדה בת 25, אני לא אנתח אותן. משום שהן לא באות מהסיבות הנכונות. אני מנתח נשים שמעוניינות להחיות את חיי המין שלהן, כדי שהן ירגישו טוב כשהן עושות אהבה ולא כדי שבן הזוג שלהן יהיה מרוצה.
לא מזמן פנתה אליי בחורה צעירה בת 23 אחרי לידה של תינוק גדול ממדים. היא סיפרה לי שבפעם הראשונה שבה שכבה עם בעלה לאחר הלידה, היא חוותה את אחת החוויות הנוראיות של חייה, היא פשוט לא הרגישה כלום. כשהיא הלכה לרופאה שלה היא אמרה לה:'מה את רוצה? ילדת תינוק!' מבחינתה , בגיל 23 היא לא אמורה לקבל את התשובה הזו, והיא צודקת".
תחום התמחות נוסף בקליניקות של שטרן בפלורידה ובוושינגטון הבירה, מזרים אליהן לא מעט נשים מוסלמיות שמגיעות בהיחבא להליך של איחוי קרום הבתולים. בשל רגישות הנושא כל תהליך קבלת המנותחות נעשה בחשאיות מוחלטת, הן תמיד מתקשרות אל הקליניקה ולא ההפך, לרוב הן בוחרות כינוי כלשהו שמאחוריו הן מסתתרות, והן תמיד משלמות במזומן. שטרן מספר על פנייה שקיבל לא מזמן מאזרחית עמאן, שבחרה לכנות את עצמה "קורבן של חטא", ותהתה בפנייתה אם אפשר לגלות שמדובר בניתוח ואם היא אכן תדמם בליל כלולותיה. היא חותמת את המכתב בבקשה לתשובה מהירה, משום ש"מדובר בעניין של חיים ומוות".
"הנושא הזה רגיש מאוד ולכן אנחנו מתייחסים אליו כך", מסביר שטרן. "ברוב המקרים מדובר בסטודנטיות מוסלמיות שהגינ עו ללמוד באמריקה והפכו לאמריקניות. אלא שכשהן חוזרות הביתה, ולא משנה אם זו איראן או עיראק, הן חייבות לעבור את הניתוח הזה, אחרת יש חשש מהותי לחייהן או לכל הפחות לחייהן החברתיים".
באות אליך גם נשים יהודיות באותה בעיה?
"לא, במרבית המקרים מדובר במוסלמיות. גם יש מקרים של נשים שרוצות לעבור את הניתוח הזה ממניעים שונים. לא מזמן פנתה אליי אישה בשנות ה-50 לחייה, אחרי שלוש לידות, שביקשה לאחות את הקרום לרגל יום הנישואים ה-25 שלה, משום שהיא חשבה שזה יהיה רומנטי. מובן שלא קיבלתי אותה, כי זה כבר חלק מאיזו אופנה לא ברורה. ממש כמו הלבנת הרקטום או חשיפת אזור הדגדגן להנאה מוגברת יותר, אני לא עושה ניתוחים כאלה".
כל מה שקורה בתחום בארצות הברית נשמע כמעט כמו אובססיה לא הגיונית שרק הולכת ומחריפה.
"כן, אין ספק שיש יותר מדי עניין בניתוחים פלסטיים, אם זה בתוכניות טלוויזיה ואם בכלל. אני תמיד מסביר לנשים שפונות אליי שלא מדובר במפתח לאושר, אלא טיפול נקודתי שאמור לסייע להן בבעיה נקודתית".
שטרן הוא יהודי מאמין ושימש כגיניקולוג של קהילת חב"ד במיאמי במשך שנים ארוכות. כשהוא נשאל איך העבודה שלו מתקבלת בקרב רבני חב"ד, הוא מודה שהדיון הזה מעולם לא עלה. "אני לא חושב שאפשר לטעון שאני מתעסק ביצירתו של אלוהים", הוא מתרעם על השאלה. "כל מה שאני עושה בסופו של דבר הוא לגרום לנשים להרגיש טוב יותר עם עצמן. זה הכל".
ואתה חושב שניתוחים כאלה יהפכו נפוצים יותר בעתיד?
"אין לי ספק".
נא להמתין לטעינת התגובות
