פרויקט: הבדיקות שצריך לעבור (50 עד 120)
לפי הנתונים בארץ, אין סיבה שלא נחיה עד גיל 80. סדרת "טסט לגוף" מציגה את כל הבדיקות השגרתיות שכדאי לבצע אחרי גיל 50, לא כולל בדיקות מיוחדות לנשים ולגברים. כתבה לפני אחרונה
הפעם בסדרת "טסט לגוף", נציג בפניכם את כל הבדיקות שכדאי לעבור מגיל 50 ומעלה. חשוב לציין כי הבדיקות בכתבה הן בדיקות לאנשים בריאים. מי שסובל ממחלות כרוניות, כגון סוכרת או לחץ דם גבוה, יעבור סדרה של בדיקות, בהתאם למצבו הבריאותי. סגן מנהל המכון לסקר רפואי במרכז הרפואי שיבא, ד"ר קובי שר, מסביר כי חשוב מאוד להיות במעקב אצל רופא ספציפי, שמכיר את הנבדק, לאורך השנים: "עליו לערוך אנמנזה רפואית מפורטת שבה יכיר הרופא את ההיסטוריה האישית והמשפחתית של הנבדק, ולהכין פרופיל אישי של גורמי הסיכון בהתאם לגנטיקה וגורמים אחרים. כמובן שעל הרופא להקפיד לערוך בדיקות גופניות, ולזהות גם מצבים נפשיים כגון דיכאון".
על-פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, בישראל מתגלים כל שנה כ-2,200 חולים חדשים בסרטן המעי הגס וכ-1,300 נפטרים המחלה. בגילוי מוקדם שיעורי ההישרדות עומדים על 93 אחוז, אולם אם מגלים את הסרטן בשלבים מאוחרים, יורדים שיעורי ההישרדות ל-18 בלבד.
"סרטן מעי גס זו מחלה שניתנת למניעה ולריפוי", מסביר פרופ' אלכסנדר פיש, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי סורוקה. "הסיבה היא שלפני שהגידול במעי הופך לגידול ממאיר, הוא גידול שפיר. אם הגידול מתגלה לפני שהוא הופך לממאיר, חלון ההזדמנויות מאפשר כריתה של הגידול ואז למנוע כמעט לחלוטין את היווצרות הסרטן. לכן מומלץ לבצע בדיקות סקר לאוכלוסיה בריאה, שאינה בסיכון". המלצת האיגוד לגסטרואנטרולוגיה, על-פי פרופ' פיש, היא שכל אדם מעל גיל 50 יעבור קולונוסקופיה מלאה כל עשר שנים. "מדובר בבדיקה בה מחדירים צינורית דרך פי הטבעת ובודקים את כל המעי הגס" מסביר פרופ' פיש. "הבדיקה נעשית תחת טשטוש ובמהלכה אפשר לאבחן
הבדיקה שכלולה בסל היא בדיקת דם סמוי בצואה, אותה ממליצים משרד הבריאות וקופות החולים לעבור כל שנה. "מדובר בבדיקה שיש לה יכולת לגלות דמם בדרכי העיכול, לאחר ששולחים דוגמאות של צואה למעבדה. אם הבדיקה חיובית, הנבדק מופנה לקולונוסקופיה", מסביר פרופ' פיש. בדיקה שלילית, הוא מבהיר, לא שוללת לחלוטין שיש גידולים. לכן, מלבד הבדיקה לדם סמוי, מומלץ לבצע גם בדיקת קולונוסקופיה קצרה (הבודקת חלק מהמעי) כל חמש שנים.
"כל סממני הגיל, מפגיעה בעדשה ועד הפרעות אופטיקה, מגיעים לידי ביטוי בגילאי 50 ומעלה", מסביר פרופ' דב וינברגר, מנהל מערך העיניים במרכז הרפואי רבין. "בגיל 50, פעמים רבות עולה צורך במשקפי קריאה, ולפעמים מתחילות גם הפרעות במיקוד הראייה. לכן מומלץ פעם בשנה או שנתיים להגיע לבדיקת עיניים. על הרופא לבדוק גם את תנועות שרירי העיניים, לבצע בדיקה מלאה של גלגל העין, ולבדוק שאין עכירות של העדשה (קטרקט) ופגיעות ברשתית. בגיל זה גם חל תהליך טבעי בו הזגוגית בעין הופכת מג'ל לנוזל, וחשוב לעקוב, למקרה של ניתוק זגוגית. בנוסף, הרופא צריך גם לבצע בדיקת לחץ תוך עיני לגילוי מוקדם של גלאוקומה". מתי לבצע: פעם בשנה-שנתיים
על-פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, בכל שנה מאובחנים כ-1,200 חולים בסרטן העור מסוג מלנומה, וכ-160 מתים מהמחלה. כדי לאבחן את המחלה בשלביה הראשונים, ולהעלות את סיכויי ההישרדות, ממליצים באגודה לבצע באופן קבוע בדיקה עצמית של העור. יש לפנות לרופא עור על כל שינוי באחד מהמדדים: גיאומטריה של השומה, גבול לא סימטרי, גוון משתנה, גודל שמשתנה במהירות, גובה השומה, או נגע מדמם. ד"ר אריה ליפשיץ, מומחה לרפואת עור של שירותי בריאות כללית ממליץ להגיע גם למעקב שנתי אצל רופא עור. "מלבד מלנומה", הוא אומר, "יש גידולי עור נוספים שנהיים נפוצים יותר בגילאים אלה". הוא מוסיף כי רופא עור מיומן יוכל גם לזהות בעור שינויים המצביעים על נטייה לפתח מחלות, שהטיפול בהן שייך לתחומי התמחות רפואית אחרים. מתי לבצע: מעקב עצמי קבוע, ומעקב שנתי אצל רופא עור.
"עם הגיל יש התדלדלות של עצם הלסת ונסיגה של החניכיים", מסביר פרופ' שלמה קלדרון, מנהל מחלקת כירורגיית פה ולסת בבית החולים בילינסון. "צריך בגילאים אלה לבחון את המצב של שחזורי השיניים ובניות שיניים שנעשו בעבר, כי השיניים התותבות הקבועות עלולות כבר לא להתאים ולהיות לא יציבות". זאת רק אחת הסיבות בגללן חשוב להגיע לפחות פעם בשנה לרופא שיניים. כמובן, כל עוד יש שיניים קבועות בפה, גם אם הן תותבות, יש להמשיך ולהגיע גם לשיננית. פרופ' קלדרון מבהיר כי הרופא אמור לבדוק גם את הלשון, את ריריות הפה, את רצפת הפה והלוע, כדי לוודא שאין ממצאים שיכולים להעיד על מחלות אחרות. בנוסף, במידה ויש שיניים תותבות, יש צורך לבדוק את מצבן ואם הן מאפשרות אכילה תקינה. מתי לבצע: לפחות פעם בשנה
השמנת יתר כרוכה בירידה בתוחלת החיים ומהווה גורם סיכון להתפתחות יתר לחץ דם, עודף שומני הדם, סוכרת, מחלות לב וכלי דם וסוגי סרטן מסוימים. ד"ר דרייהר מסביר כי יש לזהות את בעלי עודף המשקל ולהפנותם לייעוץ. האבחנה של השמנת יתר מתבססת על מדד מסת הגוף - היחס בין המשקל (בקילוגרמים) לגובה (במטרים) בריבוע. ערכים תקינים הם בין 18 ל-25. ערכים בין 25 ל-29 מעידים על עודף משקל. ערכים של 30 ומעלה מעידים על השמנת יתר. מתי לבצע: מגיל 50 עד 64 - כל חמש שנים. מגיל 65 - כל שנה.
"יתר לחץ דם מכונה "הרוצח השקט" משום שלרוב אין לו סימפטומים, עד שהוא גורם סיבוכים" מסביר ד"ר דרייהר. "יתר לחץ דם מהווה גורם סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות כליה. ללא איתור מוקדם, ייגרם נזק ללב, לכליה, לעיניים או למוח, שעשוי להיות בלתי הפיך". מדידת לחץ הדם נותנת את הלחץ שנמדד בשיא ההתכווצות של הלב, והלחץ בעת הרפיה. לחץ דם שנמדד לאחר מנוחה והוא מעל 140 על 90 מ"מ כספית, מעיד על יתר לחץ דם. למרות החשיבות של הבדיקה, תיעוד לחץ הדם נמצא בתיק הרפואי של 68 אחוז בלבד מבני ה-55 ומעלה. מתי לבצע: אחת לשנה.
"להפרעה בשומני הדם אין לרוב סימפטומים", מסביר ד"ר דרייהר. "איתור מוקדם וטיפול מתאים יכול למנוע סיבוכים כמו אוטם שריר הלב או שבץ מוחי. ממצאים שיצביעו על רמה לא תקינה: רמת כולסטרול כללי מעל 200 ורמת כולסטרול LDL מעל 160 באנשים ללא גורמי סיכון נוספים או עם גורם סיכון אחד; מעל 130 באנשים עם שני גורמי סיכון או יותר, או מעל 100, בחולים עם מחלות לב וכלי דם או סוכרת. גם רמת כולסטרול HDL מתחת ל-40 או רמת טריגליצרידים מעל 200 - אינה תקינה. במצבים אלה, יש לפנות לרופא לקבלת המלצות לשינוי אורח חיים וטיפול תרופתי". רק 75 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת עברו בדיקת כולסטרול בדם. מתי לבצע: אחת לחמש שנים.
"אין הנחיות לבדיקות דם לאנשים בריאים", מסביר ד"ר שר. "למרות זאת ניתן לבצע את הבדיקה בערך אחת לחמש שנים". ד"ר שר מסביר כי המטרה היא לבדוק את רמת ההמוגלובין, כדוריות דם לבנות, טסיות הדם מדדים כגון תפקודי כליה, תפקודי כבד, חלבון, אשלגן ונתרן ועוד. מתי לבצע: אחת לחמש שנים.
"אין המלצות רשמיות לבדיקת א.ק.ג ומאמץ", מסביר פרופ' אלכסנדר בטלר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז רפואי רבין, ויו"ר המועצה הלאומית למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם. "יחד עם זאת, אנחנו ממליצים לאנשים בריאים שיכולים להרשות לעצמם, לעבור את הבדיקות כל חמש שנים". הא.ק.ג היא בדיקה בה מצמידים אלקטרודות לידיים ולחזה ורושמים את הפעילות החשמלית של הלב. "זה יכול לתת אינפורמציה על קצב הלב, ועל הולכת הגירוי החשמלי בלב. תבנית הא.ק.ג יכולה להתריע על בעיה מולדת של שריר הלב או הפרעות קצב וכדומה".
פרופ' בטלר מדגיש כי א.ק.ג תקין לא אומר בהכרח שאין בעיה, בעיקר בכל הנוגע למחלה טרשתית של העורקים הכליליים. "לכן אנו ממליצים לעשות את בדיקת המאמץ", הוא מסביר. "לרוב הנבדק צריך לעמוד על סרט נע, ואז מגבירים בהדרגה את המאמץ. כך מאמצים את הלב ושריר הלב צורך יותר חמצן. אם יש בעיה בצינורות שמוליכים את הדם והחמצן ללב, הביטוי יכול להיות כאבים בחזה, ושינויים בא.ק.ג. הבדיקה לא תזהה כל אדם שיש לו בעיה, אך היא יכולה לזהות אנשים עם בעיה משמעותית". מתי לבצע: אחת לחמש שנים.
מטרת הבדיקה היא גילוי מוקדם של סוכרת סוג 2, או נטייה לפתח סוכרת מסוג זה. בדיקת לרמת הסוכר בדם אינה מומלצת כבדיקת סקר לכל האנשים הבריאים. למרות זאת, לאחרונה הכריז ארגון הבריאות העולמי על מחלת הסוכרת כמגיפה. בגלל העלייה בסוכרת מסוג 2 בעולם המערבי ממליצים אנדוקרינולוגים רבים לעבור בדיקת סוכר בדם בצום. "זו בדיקת דם זולה ופשוטה ובגילאים אלה היא חשובה במיוחד מכיוון שככל שהגיל עולה, שכיחות ההפרעות הולכת ועולה", מסביר ד"ר אילן שמעון, מנהל מכון אנדוקריני בבית החולים בילינסון, שממליץ לעבור את הבדיקה פעם בשנה. ד"ר שמעון מסביר כי בקרב אנשים בריאים, רמת הסוכר בצום צריכה להיות מתחת למאה. תוצאה של מעל 126 בצום, לפחות בשתי בדיקות, משמעותה שהאדם חולה סוכרת. כאשר רמות הסוכר הן בין 100 ל126-, זה מצביע על סיכון מוגבר לפתח סוכרת, ולכן יש צורך בשינוי הרגלי התזונה, פעילות גופנית וכדומה, על מנת לדחות את הופעת המחלה. מתי לבצע: מעל גיל 50 - כל שנה
"תת פעילות של בלוטת התריס עלולה לגרום לעלייה במשקל, עייפות, חולשה, כאבי שרירים, הפרעות במחזור ועוד. "מסביר ד"ר שמעון. "מעל גיל ,50 חמישה אחוזים מהנשים יכולות לסבול מתת פעילות של בלוטת התריס, כך גם אחוז אחד מהגברים. השכיחות עולה ככל שעולים בגיל". לכן ,למרות שאין המלצה רשמית, ממליץ ד"ר שמעון לבצע בדיקת סינון לתפקוד בלוטת התריס. מתי לבצע: בגברים - אחת לחמש שנים, ובנשים - אחת לשלוש שנים. למי שיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם תת פעילות כדאי לעשות מעקב תכוף יותר.
"אוסטיאופורוזיס זה דילול של מסת העצם בגלל בריחת סידן", מסביר ד"ר שמעון. "דילול מסת העצם מתרחש באופן טבעי בנשים אחרי הפסקת המחזור. גם בקרב גברים מסת העצם הולכת ופוחתת עם הגיל". ד"ר שמעון מסביר שככל שיש פחות צפיפות עצם, הסיכוי לשברים הולך וגובר. "לרוב אין לאוסטיאופורוזיס סימפטומים עד שנוצר שבר", הוא מבהיר. "כדי למנוע זאת, כדאי לזהות את המחלה בזמן". ואילו ד"ר דרייהר מוסיף: "איתור מוקדם של אוסטיאופורוזיס מאפשר טיפול באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית בונה עצם, תוספי סידן, ויטמין D ותכשירים שמונעים הרס נוסף של העצם. כך ניתן למנוע שברים שנובעים מאוסטיאופורוזיס, ונגרמים לאחר חבלה קלה מאד או ללא חבלה כלל, למשל שברים בצוואר הירך. שברים כאלו מצריכים לרוב טיפול ניתוחי הכרוך לעיתים בסיבוכים ואפילו תמותה, כך שחשוב מאד למנוע אותם ככל האפשר".
הבדיקה לאיתור אוסטיאופורוזיס מבוצעת על ידי מכשיר הדמיה שמודד את כמות הסידן בעמוד השדרה ובפרקי הירך. "בבדיקה מושווית צפיפות העצם לצפיפות העצם הממוצעת של נשים צעירות", מסביר ד"ר דרייהר. "תוצאת הבדיקה מבוטאת בציון T שמודד את הסטייה מהממוצע בסטיות תקן. ציון של בין 1 ל-2.5 מעיד על צפיפות עצם נמוכה גבולית, וציון מתחת ל2.5- מעיד על אוסטיאופורוזיס". ד"ר דרייהר מסביר כי בישראל הבדיקה מומלצת באופן רשמי לגברים ונשים מגיל 60 ומעלה, וכן לנשים מגיל 50, המצויות בסיכון גבוה (שבר אוסטיאופורוטי קודם, היסטוריה משפחתית של אוסטיאופורוזיס, משקל גוף נמוך במיוחד, ולחולים במחלות הקשורות לשכיחות יתר של אוסטיאופורוזיס כמו פעילות יתר של בלוטת התריס או חולים שמטופלים באופן קבוע בתרופות שגורמות לאוסטיאופורוזיס כגון סטרואידים). מתי לבצע: נשים - אחת ל-5 שנים, החל משנה לאחר הפסקת המחזור. גברים: אחת לחמש שנים החל מגיל 60.
החל מגיל 75, ממליץ ד"ר אילן היינריך, מומחה ברפואת משפחה של שירותי בריאות כללית, לבצע סקירה תקופתית של הטיפול התרופתי. על פי סקר שפרסם השנה משרד הבריאות, כ-40 אחוז מבני ה-65 פלוס צורכים חמש תרופות או יותר בכל יום. חמישה אחוזים מהגברים וחמישה אחוזים מהנשים לוקחים שמונה או יותר תרופות ביום. במרבית המקרים, ככל שעולים בגיל, יש יותר תרופות. לכן ממליץ ד"ר היינריך לשבת עם רופא המשפחה פעם בשנה, ולסקור יחד אתו את כל התרופות שניטלות. "המטרה היא לאתר תרופות שעלולה להיות להן אינטראקציות עם תרופות אחרות", הוא מסביר. "זה אולי נשמע מוזר, מרבה תרופות מרבה דאגה". מתי לבצע: בחולים המטופלים על ידי ריבוי תרופות החל מגיל 75 - אחת לשנה.
ד"ר היינריך מסביר כי מומלץ לבצע החל מגיל 65, ניטור של רמות ויטמין B12 לפחות אחת לחמש שנים ומסביר: "ויטמין B12 חיוני לפעילות התקינה של מערכת שיווי המשקל בגופנו, ולתקינות מערכת הדם, מכיוון שחוסר בויטמין עלול לגרום לאנמיה". ד"ר תרז טרבס, מנהלת היחידה להפרעות זיכרון בבילינסון, מסבירה כי למחסור בוויטמין יש גם השפעה על ההתדרדרות הקוגניטיבית והזיכרון, מכיוון שהוא משתתף בחידוש התאים. לכן, בגיל הזה חשוב במיוחד לנטר את רמת ה-B12. מתי לבצע: מגיל 65 - לפחות אחת לחמש שנים.
"ל-30 אחוז מהאנשים מעל גיל 65 יש סוג מסוים של ירידת שמיעה", מסבירה טובה ארצי, קלינאית תקשורת ראשית של שירותי בריאות כללית. "ירידת שמיעה משפיעה על יכולת ההבנה וההבעה". ארצי מסבירה כי לקויות שמיעה יכולות לנבוע ממחלות, סיבות גנטיות, זיהומים, שימוש בתרופות, חשיפה לרעש ועוד. היא ממליצה לכל האנשים שעברו את גיל 50, להגיע לבדיקת שמיעה מקיפה פעם בשלוש שנים. בגיל 65 היא ממליצה להעלות את תדירות הבדיקות לפעם בשנתיים. לאנשים הנמצאים בסביבה עם רמת רעש גבוהה, מומלץ לעבור את הבדיקות כל שנה. מתי לבצע: מגיל 50 - פעם בשלוש שנים. מגיל 65 - פעם בשנתיים. אנשים הנמצאים בסביבה עם רמת רעש גבוהה - אחת לשנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
