פרוזאק רע למערכת העיכול
ממחקר חדש שנערך בארה"ב עולה שתרופות נגד דיכאון מעלות את הסיכון לדימום ממע' העיכול
משפחת ה-SSRIs היא משפחת התרופות שאליה משתייכות, בין היתר, התרופות פרוזאק, רסיטל וסרוקסט. השם SSRI הוא ראשי התיבות של Selective Serotonin Reuptake Inhibitor – שם שמתאר למעשה את מנגנון הפעילות של התרופות – עיכוב הניצול המחודש של המוליך העצבי "סרוטונין" – עיכוב שגורם להעלאת רמות הסרוטונין במוח. בקבוצת ה-SSRIs נמנות כמה מהתרופות הנפוצות ביותר במרפאות הפסיכיאטריות והפסיכולוגיות, כך שבארצות-הברית, למשל, קבוצת התרופות הזו מהווה 62 אחוזים מכלל התרופות הנרשמות במצבי דיכאון. מדובר בתרופות שנמצאות בהתוויה לטיפול במצבים נוספים, למשל בהפרעות חרדה.
משפחת ה-NSAIDs היא משפחת תרופות נוגדות-דלקת, שאליה משתייכות, בין היתר, התרופה אספירין והתרופה אדוויל (איבופרופן). האותיות NSAID הן ראשי התיבות של Non Steroidal Anti-Inflammatory Drug, ובתרגום לעברית – תרופות נוגדות-דלקת שאינן סטרואידים. בניגוד לתרופות הנוגדות דיכאון, תרופות מהקבוצה הזו לעיתים קרובות ניתנות לרכישה ללא מרשם רופא.
בעוד שההשפעה של תרופות נוגדות-דלקת (כגון אספירין) על הסיכון לדמם ממערכת העיכול העליונה, היא השפעה שנחקרה רבות, הסיכון שמציבות התרופות הנוגדות-דיכאון ממשפחת ה-SSRIs לא נתברר עדיין לעומקו. בעבר היו אמנם עדויות לכך שהתרופות הללו קשורות בסיכון מוגבר של דימום ממערכת העיכול העליונה (על-פי רוב הכוונה לדימום מהקיבה או מהתריסריון), אך לדעת החוקרים חסרה אינפורמציה לא רק לגבי גודל הסיכון ונסיבותיו, אלא גם לגבי ההשפעה המשולבת שלו ושל הטיפול בתרופות נוגדות-דלקת. מדובר כאמור בשתי קבוצות תרופות נפוצות למדי, שנטילתן בו-זמנית נפוצה אף היא.
כמובן, דימום ממערכת העיכול העליונה הוא ממש אינו עניין של מה בכך. מדובר בדימום שבהחלט עלול לסכן את חיי החולה, ולכן דורש
יש לציין עוד כי דימום ממערכת העיכול העליונה בדרך-כלל אינו בא לידי ביטוי בצואה בעלת גוון אדום, אלא בצואה שחורה ומבריקה – צבע שמעיד על שהות ממושכת של כדוריות הדם האדומות במערכת העיכול. כאשר הצואה ממש מוכתמת בדם אדום וטרי – אזי סביר שמקור הדימום אינו במערכת העיכול העליונה, אלא נמוך יותר, באחד מחלקיו של המעי הגס או החלחולת (רקטום). גם דימום כזה מחייב כמובן בירור רפואי.
על-מנת לבחון את השפעתן של התרופות ממשפחת ה-SSRIs על הסיכון לסבול מדימום ממערכת העיכול העליונה, עיינו החוקרים במידע רפואי הנוגע ל-153,000 חולים, ומצאו ששכיחות אירועי הדימום ממערכת העיכול בקרב חולים שטופלו ב-SSRIs הייתה גבוהה פי שניים משכיחות אירועי הדמם בקרב חולים שאינם מטופלים בתרופות הללו. כאשר דובר בחולים שטופלו גם ב-SSRIs וגם בתרופות נוגדות-דלקת מסוג NSAIDs, השכיחות הייתה גבוה פי ששה.
לדברי החוקרים, ההשפעה המשולבת של התרופות היא השפעה סינרגיסטית, כלומר עליית סיכון גבוהה יותר מזו שמתקבלת כאשר מסכמים בחיבור פשוט את אחוזי העלייה בסיכון שאחראית לה כל אחת ממשפחת התרופות. "ההשפעה המשולבת של שתיהן יחד בפירוש אינה ניתנת להזנחה", אומר סונאל סינג', רופא בכיר בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת Wake Forest ואחד הבכירים שבעורכי המחקר.
סינג' מוסיף כי רופאים שרושמים את התרופות הנוגדות-דיכאון צריכים להיות מודעים לסיכון שהתרופות מציבות, ולפיכך לשקול ביתר רצינות את האפשרויות החלופיות. לדעתו, רשויות הבריאות והועדות האמונות על פרסום ההנחיות הפורמאליות לטיפולים רפואיים, צריכות להביא לתשומת ליבם של הרופאים את הסיכונים הכרוכים בתרופות.
נא להמתין לטעינת התגובות
