שיעור בלשון

לפי הרפואה הסינית, תכונותיה של הלשון משקפות בעיות בריאות שונות, אותן אפשר לאתר באבחון הנמשך 20 שניות. אם הלשון לא ורודה עם ציפוי בהיר, כדאי לבדוק. התמונות קשות לצפייה

ירון לב-אור | 7/10/2007 17:24 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כבר לפני אלפי שנים הבחינו מטפלים הסינים בקשר בין בעיות בריאות שונות למצב הלשון. ‏גורמים כמו עובי, צבע, ריח וחיפוי הלשון, חריצים שנמצאים לאורכה, רעד או נוקשות והיכולת לשלוף אותה בצורה יציבה לפרק זמן קצוב העידו על תבנית לשונית ייחודית שלוותה גם מצבי בריאות ומחלה שונים.
 
הרפואה המשלימה מקשרת בין מצב נפשי לבעיות בריאות פיזיות, ובמסגרת זו המטפלים הסינים משתמשים בלשון ככלי רב עוצמה בתהליך האבחון. בישראל יש לאבחון זה יתר תוקף בשל סביבת החיים המלחיצה שגורמת לרמות מתח גבוהות, ובמקרים מסוימים בדיקת הדופק עשויה להוביל למסקנות שגויות. תבנית הלשון מדויקת יותר לדעתי אפילו מבדיקת הדופק במפרק כף היד, מכיוון שהיא שומרת על עקביות ויזואלית. כמובן שמטפל מיומן לא יאבחן בלעדית על סמך הלשון, אלא ישתמש בה ככלי משלים.

היכולת הייחודית של הלשון לשקף מצב פנימי או מצבי חולי קשורה גם לכך שמדובר באבר הפנימי היחידי (כלומר, שאין לו חיפוי או הגנה של עור או רקמה) שהוא חיצוני באופן מובהק. האטרקטיביות של הלשון נובעת בין השאר בשל היכולת שלה לשמור על תבנית אחידה גם במהלך חשיפה לגורמים חיצוניים קצרי טווח כמו מזג אוויר, רעש, אור, מתח ומאמץ גופני. עם זאת, גורמים כגון משקאות קפה, סיגריות, תרופות, תוספי תזונה ומזון עשיר בחומרי טעם וריח, פוגעים ביכולת להסתמך על הלשון מפני שהם משנים את המרקם שלה.
שיטת האבחון לפי הלשון

האבחון הבסיסי והראשוני שם דגש על מבנה, צבע, יציבות ורטיבות הלשון. נתונים אלה מעידים על זמן המחלה וקובעים האם היא כרונית.

האבחון השניוני שם דגש על חיפוי הלשון וכולל עובי, צבע,

ריח ומיקום החיפוי ביחס ללשון. נתונים אלה מעידים על אופי המחלה וקובעים האם היא אקוטית.

גורמים משלימים שמטפל סיני שם עליהם דגש הם חריצים על הלשון, סימני שיניים, וריח רע מהפה.

מפת הלשון

ברפואה הסינית הלשון היא מפה המחולקת לשלושה חלקים המשקפים שלושה אזורים בגוף: בנוסף לחלוקה הבסיסית, הרופאים הסינים בנו מפה מדויקת המתארת את המיקום של כל איבר ואיבר בלשון.
1. האזור האחורי של הלשון משקף את מצבו של החלק התחתון של הגוף -  כליות, מעיים ושלפוחית.
2. חלקו האמצעי של הלשון משקף את מצבו של מרכז הגוף – קיבה, טחול, כבד וכיס מרה.
3.  חלקו הקדמי הקרוב לשפתיים של הלשון משקף את מצב הריאות, לב וחלקו העליון של הגוף.

בנוסף לחלוקה הבסיסית, הרופאים הסינים בנו מפה מדויקת המתארת את המיקום של כל איבר ואיבר בלשון.

עקרונות האבחון

1. המטופל צריך להגיע לטיפול מבלי שצחצח שיניים ,שתה קפה, עישן סיגריה ואכל מזון מתובל, מטוגן או עשיר בצבעי מאכל.
2.  תאורה: אור השמש הוא הטוב ביותר למאבחן בלשון. לכן רצוי לבצע את האבחון ליד חלון פתוח. אם הטיפול מתבצע בערב ואו בלילה רצוי להיעזר בתאורת הלוגן בגלל עוצמת האור הגבוהה. האפשרות הכי פחות מומלצת היא תאורת הפלורוסנט, שעלולה לפגוע בדיוק האבחון אצל מטפל לא מיומן, בעיקר באבחון צבע הלשון והחיפוי.
3. פרק הזמן המומלץ להוצאה של לשון הוא כ-20 שניות. אם המטפל לא הגיע לאבחנה בפרק זמן של 20 שניות רצוי להחזיר את הלשון לפה למספר שניות ואו להוציא אותה שוב לאבחון. הוצאה של הלשון מהפה חייבת להיות מהירה, קצרה ונינוחה, ללא מאמץ או הפעלת כוח. הוצאה לא טבעית של הלשון או שימוש בכוח כדי להחזיק את הלשון מחוץ לפה לפרק זמן ממושך יכולה להשפיע על מספר נתונים בלשון, כגון צבע ומבנה החיפוי. 
4.  אם המטופל צורך תרופות או תוספי תזונה, חשוב לקבל ממנו מראש רשימה שלהם, על מנת שניתן יהיה לבדוק מראש את השפעתם מבחינה סינית. למשל, ויטמין B3 יכול לגרום לחום פנימי ובכלל להשפיע על צבע וחיפוי הלשון. גם טיפול אנטיביוטי יכול לגרום לקילוף הלשון וליובש בקיבה (ככלל אני ממליץ לא להסתמך על אבחון לפי לשון כאבחון יחידי במטופלים הנוטלים אנטיביוטיקה).
5.  חשוב להגיע לאבחון לשון לאחר תשאול ובדיקה גופנית בעיקר על מנת להגיע עם דעה מגובשת ולהסתמך על האבחון בלשון ככלי משלים לאותה אבחנה שהגענו אליה במהלך התשאול והבדיקה הגופנית.

שיקולים באבחון לשון (לפי סדר חשיבות)

1. חיות וויטאליות של הלשון – לשון נפולה, רוטטת, סטטית, מקובעת או קשיחה
2. מבנה הלשון – שקעים וחריצים בלשון, לשון ארוכה, קצרה, שמנה, נפוחה, רזה וצרה
3. צבע הלשון – חיוור, סגול, אדום , ושילוב מספר צבעים באזורים שונים של הלשון
4. חיפוי הלשון –  מיקום החיפוי, צבעו (צהוב, חום, לבן), עוביו, ריחו והאם הוא קשה להסרה בגירוד

לשון בריאה בגוף מאוזן

לשון בריאה היא ורדרדה, עם חיפוי לח בהיר מעט עד שקוף. גודל ומבנה הלשון אמורים להיות תואמים לגודל ולמבנה של ראש המטופל וכל סטייה יכולה להעיד על בעיה (שימו לשון של פוליטיקאי ישראלי בפיו של נזיר סיני וראו מה יקרה). הלשון הבריאה והמאוזנת אמורה להיות ללא חריצים משמעותיים או פצעים בפה. היא אמורה לנוע בחופשיות ללא רעידות או קפיצות ולא אמורה לפלוט ריח רע. 

הטיפול הדרוש לפי הרפואה הסינית

ברפואה הסינית בוחנים את הבעיה לפי שמונה עקרונות:

1. עודף SHI EXCESS או חסרXU DEFICIENCY
2. פנימי LI INTERNAL או חיצוניBIAO  EXTERNAL
3. חום RE HOT או קורHAN COLD
4. ין YIN מול יאנג YANG

לשון חיוורת

לשון חיוורת מצביעה על מצב של חוסר. אם היא גם תפוחה, ייתכן שמדובר על חוסר Yang.

לשון חיוורת
לשון אדומה

לשון אדומה יכולה להצביע על מצב של חום, חוסר Yin או עודף Yang. לשון אדומה בלי חיפוי יכולה להעיד מצב של חום מסוג חוסר.

לשון אדומה עם חיפוי
לשון דקה

לשון דקה מעידה על מצב של חוסר נוזלים. לשון דקה ואדומה מעידה על חוסר נוזלים וחום (חום שאידה את נוזלי הגוף וכיווץ את הלשון).

לשון דקה ולא אדומה
לשון נפוחה

לשון נפוחה, חיוורת ורטובה מעידה על מצב חסר הנעה של נוזלים ומזון בגוף. לשון נפוחה ואדומה מעידה על מצב של לחות וחום.

לשון נפוחה
על הכותב

ירון לב-אור, בעל תעודת ND - C.A הוא מטפל ומרצה ברפואה משלימה ב"מכבי טבעי" מבית "מכבי שירותי בריאות"

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים