אחד מ-10 ישראלים רוצה לברוח מארוחת החג
סקר חדש מעלה כי רוב הישראלים לא מוכנים לוותר על סעודת ראש השנה, אבל הסיבות שמונים המשתמטים קשות: המשפחה דביקה כמו דבש, והארוחה עמוסה בקלוריות ותגרום לנו להשמין
מבין המשתתפים, בני ה-45-54 הם הראשונים לוותר על ארוחת החג (כ -78% מהם היו נמנעים לו יכלו), ואחריהם קבוצת הגיל 55-64 (36.5%). מבחינה גיאוגרפית, בראש עוכרי החג נמצאים תושבי השרון, ש-84% מהם היו מעדיפים להימנע מהארוחה. אחריהם מגיעים הירושלמים (37%), תושבי הצפון (20%) ותושבי הדרום (10% בלבד).
הסיבה המרכזית שסיפקו המשתתפים לחוסר האהדה כלפי הארוע הדביק והארוך היא הניג'וס המשפחתי. אחד מכל שני ישראלים שמוכן לוותר על ארוחת החג הצביע על לחצים משפחתיים כסיבה לחוסר האהדה לחג. "שולחן החג כופה במידה מסוימת קרבה בין כל בני המשפחה", מציין איתן סטמרי, עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט ב"מכבי שירותי בריאות". "לעיתים צפים התחשבנויות ונושאים לא סגורים משנים קודמות".
המתח הבינאישי מתחיל עוד לפני שמתיישבים לאכול. "כשהדברים לא מוסדרים ומאורגנים, יכולים להופיע חילוקי דעות בשאלה איפה חוגגים, והארוחה עלולה להיות מלווה במתחים והיעלבויות", מדגיש סטמרי. "תחושות שליליות אחרות שמופיעות בזמן הארוחה עלולות להיות בדידות, במקרה של אנשים ללא בני זוג, או ריקנות במשפחות שכולות, כאשר אחד הכיסאות ריקים והזכרונות צפים ועולים".
צפיפות קלורית
הסיבה השניה אותה ציינו המשתתפים שרוצים להשתמט מארוחת החג היא הפיגורה. מבין הנמנעים, כל ישראלי חמישי היה מוותר על ארוחת החג מטעמי דיאטה (כ-23% מהנשים, וכ - 17% מהגברים). מהסקר עלה עוד כי מעל לשליש (36.5%) מבני
ה-55-64 מקפידים על דיאטה הדוקה גם בזמן החגים, לעומת כ-7% מבני ה-25-34.
"כבר בשלב הפרומו של הארוחה, הצפיפות הקלורית מאוד גבוהה: בשלב הברכות אוכלים פירות מתוקים ודבש, תוספת שלא קיימת בארוחה רגילה", מסבירה גילה אדלר, דיאטנית קלינית. "במהלך הסעודה אוכלים שתי מנות חלבוניות - דג ובשר - שזה כפול ממה שאנחנו רגילים".
גם לשעה המאוחרת שבה מתחיל המזלג להינעץ באוכל יש חשיבות מיוחדת. "לארוחה מגיעים אחרי שכל היום לא בדיוק מורעבים", מדגישה אדלר. "הערך התזונתי שלה הוא מעל אלף קלוריות, וזו בעיה רצינית".
נא להמתין לטעינת התגובות
