המחלה הקשה ביותר: דיכאון
ארגון הבריאות העולמי קובע בדו"ח חדש כי דיכאון הוא המחלה שמשפיעה בצורה הקשה ביותר על אורח חייו של הפרט. לרוע המזל, רופאים נוטים להתעלם מבעיות נפשיות של החולה
את הדו"ח פרסם ארגון הבריאות העולמי לאחר שערך סקר בקרב 250 אלף חולים מ-60 מדינות שונות. החולים מילאו שאלונים הנוגעים למצבם הבריאותי כמו גם לאיכות חייהם; הם נשאלו על איכות השינה, על תפקודם ביומיום, ועל הכאב והמצוקה שהם חווים בעקבות מחלתם. בנוסף, הם נתבקשו למסור פרטים הנוגעים למצבם המנטלי.
לאחר שמילאו הנחקרים את השאלונים, עיבדו החוקרים את התשובות וכִּימתוּ אותן כך שאת איכות חייהם של הנשאלים התאפשר לבטא מספרית בסולם שערכיו בין 0 ל-100. החוקרים מצאו שהניקוד הממוצע של חולים הסובלים מדיכאון היה 72.9, לעומת ניקוד ממוצע של 80.3 עבור חולי אסתמה, 79.6 עבור חולים הסובלים מתעוקת לב, 78.9 עבור חולים סוכרתיים, ו-79.3 עבור חולים הסובלים מדלקת-פרקים.
יש לציין שההערכה הזו בוצעה לאחר שנוּטרלו מִשתנים אחרים שעלולים להשפיע על רווחתו של הפרט – מִשתנים כגון עוני או מצוקה משפחתית. המסקנה אפוא שרירה ואינה מוטלת בספק: לדיכאון – יותר מאשר לכל מצב בריאותי גופני אחר – יש את ההשפעה הקשה ביותר על איכות חייו של הפרט.
שילוב מדכא
לדברי החוקרים, המצב הקשה ביותר הוא זה שבו דיכאון מלווה מחלה כרונית אחרת – מצב שלמרבה הצער שכיח למדי. בקרב חולי דלקת-פרקים, למשל, שיעורי הסובלים מדיכאון עומדים על 4.1 אחוזים, ובקרב הסובלים מתעוקת-לב, שיעורי הדיכאון עומדים על 5.4 אחוזים.
החוקרים סבורים כי לאור תוצאות המחקר, ברור שהמוסדות האמונים על בריאות הציבור צריכים להסב את תשומת ליבם לבעיות הנפשיות, שנכון להיום מוזנחות לעיתים קרובות. החוקרים קוראים לרופאים ברחבי העולם להיות ערים יותר לאפשרות שהמטופלים שלהם סובלים גם מדיכאון, ומדגישים את חשיבות האבחון והטיפול במצב. מדובר בצעד שעשוי לשפר משמעותית את איכות חייהם של המטופלים, שכן הדיכאון – וגם את הנתון הזה נראה שצריך עוד להפנים – בהחלט ניתן לטיפול.
ובכל זאת, נראה שביחס לאבחון ולטיפול במחלות
גופניות 'אמיתיות', הדיכאון לעיתים קרובות בכלל אינו מאובחן, ולכן מן הסתם גם אינו מטופל. בעוד שהטיפולים המוצעים למחלות הגופניות הם נפוצים ונגישים, הבריאות הנפשית לעיתים קרובות אינה זוכה להתייחסות. במספרים הפער נראה עצום: ממחקר שנערך באוסטרליה עלה שבעוד שאחוז חולי האסתמה המטופלים עומד על 90, אחוז הסובלים מדיכאון שזוכים לטיפול עומד על 30.
החוקרים מספרים שישנם חולים שסובלים ממצוקה נפשית שנים רבות לפני שמוצעת להם פגישה עם אדם ממקצועות בריאות הנפש, אם בכלל מוצעת להם פגישה כזו. הם מדגישים כי לרופאים רבים יש נטייה להבחין בבעיות גופניות (גם כאשר הן אינן בתחום התמחותם) ולהתעלם מהבעיות הנפשיות, או למעשה בכלל לא להבחין בהן. בעיניי אנשים רבים, ביניהם גם רופאים, בריאות הנפש נתפסת כ'מוּתרות' ולא כ'כורח'.
נא להמתין לטעינת התגובות
