5 המיתוסים הגדולים על רפואה משלימה
למרות המהפך שחוללה הרפואה האלטרנטיבית, הרבה מיתוסים עדיין רווחים בקשר אליה. מומחה מפריך את הטענות וחושף את כל האמת שמאחורי ההומאופתיה, הנטורופתיה והרפואה הסינית
העולם נחלק לשניים: הרפואה הקונבנציונלית המודרנית והמדעית מחד, וכל הרפואות האחרות, המסורתיות והלא מבוססות - רפואות הסבתא, מאידך. שחור ולבן. רחוק מאוד מרעיון הין והיאנג, שני יסודות העולם ברפואה הסינית המשלימים זה את זה.
אבל אז, או אז, אירעה רעידת אדמה קטנה, פשוטה כמשמעה. ביולי 1993 פורסם סקר בכתב העת החשוב ביותר ברפואה הקלינית, "הניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", שהראה כי שיעור המשתמשים ברפואה האחרת, האלטרנטיבית לכאורה, דומה ובמקרים מסוימים אף גבוה מזה הפונה לרפואה הקונבנציונלית. הסקר שנערך בארצות הברית בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה, אף הראה כי יותר אנשים הוציאו יותר כסף על שירותי רפואה אלטרנטיבית מעל רפואה קונבנציונלית.
המאמר שעורר הדים רבים, חולל למהפך. מרפואה איזוטרית, שולית, ולא חשובה, הפכה הרפואה אלטרנטיבית כמעט בן לילה לאחד האיומים הגדולים ביותר, או אחת התקוות הגדולות ביותר, איש איש על פי השקפתו, על הממסד הרפואי. אבל במהפך כמו במהפך, רבים המיתוסים. להלן חמשת המיתוסים השכיחים ביותר בכל הנוגע לרפואה האלטרנטיבית - מורה נבוכים לעובדות במקום לדעות.
שני חלקי המשפט אינם מדויקים. על פי הערכות שונות, פחות ממחצית מהפרקטיקה הרפואית הקונבנציונלית מעוגנת ברפואה נסמכת ראיות (EBM, evidence-based medicine), קרי נתמכת בתוצאות מחקרים קליניים מבוקרים היטב.
פירושו של דבר, כי חלק נכבד מההמלצות האבחנתיות, הטיפוליות והמניעתיות שנותנים הרופאים אינן מבוססות בהכרח על עובדות מוצקות. בצד הערכה למדע ככלי היכול לסייע בבחירה בין טוב לרע, הפער הגדול בין התוצאות במעבדה לבין התוצאות בשטח מקשה מאוד מתן תשובות חד משמעיות על שאלות רבות ונפוצות ברפואה. זו גם הסיבה שמחקרים שונים מראים תוצאות שונות, פעמים רבות הפוכות זו לזו.
הרפואה האלטרנטיבית ככלי טיפולי אינה בהכרח מדעית פחות.
עם זאת, נכון הוא שהתאוריה של רבות מהשיטות ברפואה האלטרנטיבית אינה עולה בקנה אחד עם הידע המדעי הנוכחי. לדוגמה, העיקרון ההומאופתי שככל שחומר מדולל יותר כך הוא פעיל יותר, לא זכה מעולם לביסוס מדעי ראוי. המסקנה: יש רק רפואה אחת, זו הנסמכת על ראיות. כל שאר הרפואות, בין שמקורן קונבנציונלי ובין אחר - אלטרנטיביות.
לא נכון. אם תחשבו על כך לרגע, המונח רפואה אלטרנטיבית זר ומוזר. מעטים התחומים בחיינו שלהם יש צד אחר, אלטרנטיבי. לדוגמה, גם בעיצומה של המחלוקת הפוליטית והחברתית שלה אנו עדים בימים אלו, איןמערכת משפט אלטרנטיבית. מכאן, שקיום אלטרנטיבה דווקא ברפואה מחייב בדיקה מעמיקה.
באותו מאמר מפורסם מ"הניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" מ-1993, הוגדרה הרפואה האלטרנטיבית כ"שיטות רפואיות שאינן זמינות דרך קבע במערכת הבריאות, ואינן נלמדות בבתי הספר לרפואה". כעבור עשור, מרבית בתי החולים וכל קופות החולים בארץ מציעים שירותי רפואה אלטרנטיבית, והרוב המכריע של בתי הספר לרפואה במערב מלמד רפואה זו, ה"אחרת". אם כך, מהי באמת רפואה אלטרנטיבית?
הרפואה האלטרנטיבית אינה עשויה מקשה אחת. המונח מאגד מקבץ גדול (יותר מ100-) של שיטות אבחון וריפוי שונות ומשונות, שפעמים רבות אין בינן ובין עצמן כל קשר. בדומה לגורד שחקים ענק שבכל אחת מקומותיו דרה לה באושר, אך במנותק משאר המשפחות בבניין, משפחה אחרת, כך גם ברפואה האלטרנטיבית. אין כל קשר בין התאוריה ההומאופתית לבין התאוריה ברפואה הסינית, ואין כלום מן המשותף בין כירופרקטיקה לתזונה נטורופתית.
מה שהופך אותם לשייכים לכאורה לאותה קטגוריה הוא לא יותר ממוסכמה חברתית. למשל, פיזיותרפיה נחשבת קונבנציונלית אבל עיסוי רפואי - אלטרנטיבי. תרופות שמקורן בעולם הצומח (ויש רבות כאלו) נחשבות קונבנציונליות, אבל צמחים הניתנים בצורתם הטבעית נחשבים לרפואה אלטרנטיבית. היפנוזה, נחשבת ובצדק לכלי טיפולי נסמך-ראיות קונבנציונלי, אבל דמיון מונחה שבהקשרו קיימים מחקרים מדעיים מבוקרים היטב, נחשב ל"עידן חדש". המסקנה: מה שקובע אם תחום מסוים הוא אלטרנטיבי או לא, הוא מידת יעילותו ובטיחותו שהוכחה מחקרית.
האומנם? אחת הבעיות הקשות של שירותי הרפואה המודרניים, ודאי כאן במדינת ישראל, היא שעדיין אין רישוי והסדרה של ה"רפואה האחרת". סקרים רבים בארץ ובעולם מוכיחים כי מרבית הפונים ל"רפואה האחרת", עושים זאת במקביל לרפואה הקונבנציונלית ולא במקומה. בשטח, ביומיום, הרפואה האלטרנטיבית איננה באמת אלטרנטיבה לרפואה.
מכאן מקור המונח, "רפואה משלימה". המונח שהוצע לראשונה באירופה, אף הוא אינו מדויק, מאחר שמשמעותו כי ה"רפואה האחרת" איננה עומדת בפני עצמה, אלא משלימה צרכים שלא זוכים למענה ברפואה הקונבנציונלית. מכאן, שהמנה העיקרית היא הרפואה הקונבנציונלית, והתבלינים - רפואה משלימה.
לא נכון. מחקרים בארץ ובעולם מלמדים כי חמש סיבות עיקריות מביאות אנשים לצרוך שירותי רפואה משלימה: תפיסת עולם הוליסטית, רצון להיות שותף בתהליכי קבלת החלטות, אכזבה מהרפואה הקונבנציונלית ובמיוחד מיחסי רופא-חולה, פחד מפני תופעות הלוואי והסיבוכים של הרפואה הקונבנציונלית, ופרגמטיזם - הרצון להביא מזור לסבל.
הטענה כאילו רק אנשים נוירוטים ורוחניים פונים לרפואה המשלימה, פשוט איננה נכונה. למשל, ביחידה לרפואה משלימה בבילינסון, היחידה הראשונה בארץ המתמחה בטיפול משולב, קונבנציונלי ואלטרנטיבי בחולי סרטן, מרבית הפונים לא השתמשו מעולם ברפואה משלימה דרך קבע, אך כעת בעת מאבקם במחלת הסרטן, הם נהנים מאוד מהתועלת הרבה של הרפואה המשלימה בשיפור איכות חייהם. עלות טיפולים נמוכה יחסית לערך הרב שהם מקבלים, מאפשרת גישה שווה לכל נפש.
הטענה כאילו "הכול בראש של החולה", ולכן צריך אופי מיוחד וחובה להאמין ברפואה המשלימה כדי שהיא תעבוד, אף היא מקורה בדעה קדומה ולא בעובדה קיימת. מחקרים רבים מראים שהן ברפואה הקונבנציונלית, והן ברפואה המשלימה, האמון שהחולה נותן במטפל ובטיפול, מעצימים מאוד את ההיענות לטיפול ואת התגובה הטיפולית.
אין כל הוכחה מדעית גורפת שאפקט הפלסבו (אינבו) מוגבר יותר ברפואה המשלימה בהשוואה לרפואה הקונבנציונלית. בשתי הרפואות חשיבות רבה לאדם. ביותר ויותר מחקרים קליניים העושים שימוש הן בבקרה כפולת סמיות (לא המטפל ולא המטופל יודעים אם הטיפול אמיתי או דמה) והן בשיטות הדמיה מתוחכמות (לדוגמה, תהודה מגנטית פונקציונלית, MRI), מוכח כי לשיטות רבות ברפואה המשלימה אפקט פיזיולוגי אמיתי על הגוף והנפש, ללא תלות באמונת החולה.
זהירות: לא נכון! ההנחה כאילו משהו שבא מן הטבע בטוח, בעוד שמשהו סינתטי מסוכן היא אחת הטעויות השכיחות יותר מבין האמונות הנוגעות לרפואה המשלימה. נכון הוא שהטיפולים הקונבנציונליים מורכבים יותר ויעילים יותר מטיפולי הרפואה המשלימה, בעיקר בכל הקשור לרפואה דחופה, למצבי חירום, ולחולים קשים - לכן גם תופעות הלוואי הרבות והסיבוכים. אבל ההפך אינו נכון. רק מפני שמשהו בא מן הטבע, אין פירושו שהוא בהכרח בטוח יותר. שיטות טיפול רבות ברפואה המשלימה אינן כה בטוחות כפי שנדמה.
לדוגמה, הטיפולים ההורמונליים הטבעיים בתופעות גיל המעבר עדיין לא הוכחו כיעילים או כבטוחים יותר מהטיפול ההורמונלי המקובל. סויה טבעית מכילה פיטואסטרוגנים העלולים לשפעל גידולים סרטניים תלויי-הורמונים. טיפולי מגע הניתנים על ידי מי שאינו מומחה לכך עלולים להביא להחמרה ולסיבוכים.
דמיון מונחה הנעשה כדי להביא לחשיבה חיובית, עלול שלא במתכוון להביא להחמרה נפשית אצל חולה בעל רקע פסיכולוגי מורכב. שימוש בצמחי מרפא שלא עברו סטנדרדטיזציה ובקרת איכות ושעלולים להיות מזוהמים, עלולים לבוא באינטרקציה עם תרופות או עם חומרים טבעיים אחרים ולפגוע בחולה. המסקנה: ברפואה, כמו בכל תחום אחר בחיים, כדאי להיות צרכן נבון.
צרכנות נבונה היא שם המשחק היום ברפואה. התפריט הרפואי רק הולך וגדל, ועמו גם המורכבות של תהליכי קבלת ההחלטות. למי לפנות? מה לעשות? איזה טיפול להתחיל? על מי לסמוך? כל אלו הן שאלות שכולנו עומדים בפניהן יום יום ושעה שעה. המערכת הרפואית של המחר קיימת כבר כיום, קוראים לה רפואה אינטגרטיבית (משולבת). משמעותה: שימוש מושכל בשיטות רפואיות נסמכות-ראיות, ללא תלות במקורן (קונבנציונלי או אלטרנטיבי), לרווחת החולה. טוב נעשה כולנו אם נחתור לרפואה אישית שכזו, המותאמת לכל חולה על פי מידותיו.
ד"ר עופר כספי הוא מנהל הרפואה האינטגרטיבית והיחידה לרפואה משלימה במרכז דוידוף לחקר, מניעה וטיפול בסרטן במרכז הרפואי רבין (בילינסון).
נא להמתין לטעינת התגובות
