נגיף? זה משמין אותי
זה נשמע מופרך, אבל חוקרים סבורים שחוץ מהג'אנק פוד, ישנו עוד אשם במגפת ההשמנה: וירוס. ואם זה נשמע מוזר, מה לגבי האפשרות של חיסון נגד השמנה?
את המחקר מימן מכון הבריאות האמריקאי (NIH) ובראש צוות החוקרים עמד ד"ר ניקהיל דורנדר, פרופסור בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת לואיזיאנה. נושא המחקר אינו זר לד"ר דורנדר, אשר בעבר לקח חלק במחקר נוסף – כזה שהוכיח קשר סטטיסטי בין השמנה ובין הדבקה בנגיף.
במחקר ההוא נמצא ששלושים אחוזים מהשמנים (כמובן, מאלו שהשתתפו במחקר) אכן הודבקו בנגיף, וזה ביחס לשיעורי הדבקה של אחד-עשר אחוזים בקרב קבוצת ביקורת של אנשים רזים. יחד עם זאת, הוכחות מעבדתיות וישירות לקשר שבין הנגיף ובין השמנה לא הוכחו עד עתה.
במחקר הנוכחי, דגימות רקמה נלקחו ממספר חולים שעברו 'שאיבת שומן'. את חלק מתאי השומן ברקמות חשפו החוקרים ל'אדנו-וירוס 36', ואת החלק הנותר לא חשפו אליו. לאחר שבוע של תִרבות הדגימות, מצאו החוקרים שאכן רוב הרקמות שנחשפו לנגיף פיתחו תאי שומן נוספים, וזה להבדיל מהרקמות שלא נחשפו לנגיף. הגן שלדעת החוקרים אחראי על ההשפעה הזו מכונה E4Orfl, ונכון לעכשיו הוא נמצא על הכוונת של חוקרים רבים המנסים לרקוח חיסון או תרופה שישתקו אותו.
אך ראוי לציין כי המנגנון המדויק שמקשר את נוכחות הגן להשמנה אינו מובן לאשורו. בנוסף, לדברי ד"ר מגדלנה פסריקה, רופאה וחוקרת מבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת לואיזיאנה ואחת מעורכי המחקר, בהחלט ייתכן שלנגיפים אחרים יש השפעה זהה.
ד"ר פסריקה עתידה להציג את ממצאי המחקר בכנס הקרוב של החברה
"איננו טוענים שהנגיף הוא הגורם הבלעדי להשמנה, אולם אנו כן סבורים שהמחקר מספק עדות לכך שבחלק מהמקרים, אכן ניתן לייחס את ההשמנה גם לזיהום נגיפי", כך חתמה ד"ר פסריקה את התייחסותה למחקר. לדבריה, בהינתן מצב שבו יזוהו הגורמים שבגללם אדם מסוים שנחשף לנגיף משמין באופן משמעותי ואדם אחר לא, בהחלט ייתכן פיתוחן של תרופות שתוכלנה לסייע למלחמה בהשמנה. פסריקה מוסרת שמחקרים נוספים מתוכננים בהמשך, והמשמעותיים שבהם הם כמובן אלו שייעשו בבני-אדם.