מדושנים מעונג
מחקר: ההורמון לפטין שמווסת את תחושת הרעב אחראי גם על גרימת אושר. שמנים שסובלים ממחסור בהורמון אוכלים גם אם הם שבעים. כעת מפתחים תרופה שתחקה את הלפטין ותשים קץ להשמנה
על פי המחקר החדש, ההורמון לפטין אשר שולט במידת הרעב בגוף, אחראי גם לגרימת אושר. אנשים שמנים הסובלים ממחסור בלפטין, מנסים להשלימו באמצעות שוקולד, פיצה ושאר מאכלים משמינים. המחסור בהורמון גורם להם להמשיך ולאכול, כמעט ללא הפסקה, מבלי יכולת לשלוט בכך ובלי קשר לאם הם שבעים או לא.
הלפטין התגלה לראשונה לפני כ-13 שנה, ונחשב מאז כהורמון אשר אחראי על תחושת השובע שלנו. אולם החוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מאמינים כי ההורמון משפיע גם על האזורים במוח שלנו הקשורים בהפקת עונג.
זו הסיבה שאנשים הסובלים ממחסור בו לא מגיעים לידי סיפוק, ולכן הם מרגישים צורך כמעט תמידי לאכול. המחקר הצליח למצוא לראשונה את הקשר בין המקום במוח האחראי על שובע לזה הגורם לנו ליהנות מהאוכל.
צריכים לגלות יותר סימפטיה
החוקרים הראו לקבוצה של אנשים הסובלים ממחסור בלפטין תמונות של פיצה, עוגות ושוקולד, וערכו סריקה של פעילות המוח שלהם. המחקר הראה כי למרות שהמתנדבים אכלו לפני הבדיקה ולא היו רעבים, האזורים במוח הקשורים לתשוקות ועונג הגיבו בחוזקה לתמונות. לעומת זאת אצל אנשים שלא סבלו ממחסור בלפטין הגירוי במוח היה משמעותי רק כאשר הם סבלו מרעב.
"הממצאים שלנו מראים כי התשוקה לאוכל נוצרת כתוצאה של תהליך ביולוגי," הסביר אחד החוקרים, "זו הסיבה שאנחנו צריכים לנהוג בגישה יותר סימפטית כלפי אנשים הסובלים מבעיות משקל ולא לבקר אותם על כך."
אך מלבד המלצת החוקרים לסובלנות, השלכת המחקר המרכזית היא שנוכל בעתיד הקרוב יחסית לפתח דור חדש של תרופות שיסייע לאנשים הסובלים ממחסור בלפטין, להרזות בצורה בריאה. לדברי החוקרים ייצור תרופות שמחקות את פעילות
הלפטין יגרמו לאנשים שמנים להשתלט על התאווה שלהם למזון משמין.
החוקרים הסבירו כי אין חשש שבשל הטיפול הם לפתע יאבדו תיאבון לגמרי, והמטרה היא לאפשר להם לבחור בצורה מושכלת יותר איזה מזון לצרוך ואיזה לא. כדי לבדוק שיטות טיפול אפשרויות הזריקו החוקרים לפטין לאנשים שסבלו ממחסור בהורמון.
התוצאה היתה טובה, הם נהפכו ליותר בררניים בענייני מזון והצליחו לרדת במשקל. בנוסף, כאשר הראו להם שוב תמונות של מזון, הם הפגינו תשוקה כלפיו רק כאשר הם היו רעבים או כאשר היה מדובר במזון שהם אהבו במיוחד. במילים אחרות - המערכת שלהם פעלה כמו זו של אדם כל אדם אחר.
תרופות המדמות פעילות של לפטין נבחנות בימים אלה, אך רק על קבוצה קטנה יחסית של אנשים. החוקרים העריכו במאמר במגזין היוקרתי Science כי עשויות לעבור כעשר שנים עד שהטיפול יהיה ניתן לשיווק לציבור הרחב.
נא להמתין לטעינת התגובות
