בעלי ברים: מצפצפים על החוק, אצלנו יעשנו
ההחמרה בקנסות נגד בעלי המסעדות, בתי הקפה והפאבים המאפשרים עישון הכניסה אותם למלכוד, בו יצטרכו לבחור בין הנזק הכספי לדרישה להלשין על לקוחות שרוצים עוד שאכטה
החוק החדש כולל שלושה שינויים עיקריים לעומת המצב שהיה קיים בתחום עד כה. ראשית, הרשויות מקבלות כעת תמריץ גדול יותר לפעול נגד בתי העסק ונגד מעשנים, בעקבות גובה הקנסות שעלה (מ-1,000 ל-5,000 לבעלי עסק ומ-360 ל-1,000 למעשנים). לא מן הנמנע שנראה בקרוב הרבה יותר פקחים המסתובבים עם פנקס פתוח בבתי העסק בעקבות גובה הקנסות שעלה משמעותית.
בנוסף, החוק מחייב למעשה את בעלי העסקים להתחיל "להשתנקר" על הלקוחות שלהם. לא רק שהם לא יכולים להעלים יותר עין, או לשלוח את המלצרית להגיד למעשנים "אין בעיה, רק צריך לשאול את השולחנות מסביב" - אלא שמעכשיו אסור בכלל להציב מאפרות באזור שהוא לא "אזור עישון". גם לועסי המסטיקים ייאלצו כנראה למצוא פתרון חדש לגומי המשומש.
יתרה מכך, החוק החדש קובע כי בעלי הפאבים, המסעדות ובתי הקפה חייבים להעיר למי שמעשן מחוץ לאזור העישון. להזכירכם – אזור עישון הוא, לפי החוק, חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון, שהעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום וששטחו פחות מרבע מהשטח הפתוח לציבור. לבסוף, אם החוק המקורי משנת 83' עסק בהגדרה המעורפלת "בתי אוכל", התיקון לחוק כבר כולל מועדונים, דאנס ברים ובמילים אחרות - כל מקום ש"עוסק בהגשת מזון או משקאות".
החוק נגד עישון נכנס לתוקף בשנת 83', כשאנשים עוד הדליקו סיגריה באוטובוס, במהלך צפייה בסרט בקולנוע, בשיעורים באוניברסיטה ובמטוסים. עם השנים חל תהליך של שינוי ביחס כלפי העישון. עד לפני שלוש שנים עוד נמצאו בתי חולים שבהם ניתן היה לעשן, אבל היום ייחשב אקט כזה כהתרסה בוטה.
על מנת להבין את עוצמת המלכוד בו נתונים כעת בעלי העסקים, כדאי להקשיב לטונים הנלהבים של המנצחים העיקריים במהלך: האגודה למלחמה בסרטן, שהגדירה את החוק החדש כ"אבן דרך במלחמה בעישון הפסיבי", והלוביסטים העיקריים שפעלו למען החוק, ובראשם הדס סלע מארגון "אוויר נקי".
"אנחנו מתקרבים לסופו של תהליך, בדרך להיות כמו מדינות בארה"ב ובאירופה", מצהירה סלע. "זו הרגשה נהדרת - האפשרות לצאת לבילוי ולחזור עם בגדים נקיים, ושיער שלא מסריח מסיגריות, ולא לראות אנשים שמפריחים אלפי כימיקלים לאוויר בלי לחשוב על מי שיושב לידם. אני שמחה גם בשביל הברמנים שיוכלו להנות מאוויר נקי במקום העבודה".
את המסמר האחרון במהפכה נעצו כמה סטודנטים למשפטים שהחליטו לקחת את החוק ברצינות, וזכו בתביעות שהגישו בבית המשפט נגד כמה בתי עסק, ביניהם
כשנשאל על מצב העישון ברשת שבבעלותו, מסר איתן טרבלוס, הבעלים של רשת אגאדיר, תגובה שעשויה להזכיר טקסט הסברתי של האגודה למלחמה בסרטן: "רשת אגאדיר שומרת בקפדנות על זכותם של הלא מעשנים שלא להיחשף לעשן סיגריות", נכתב בתגובה. "כביטוי למדיניות זו נאסר העישון בכלל המסעדה והוקצו אזורים מיוחדים לאלה הבוחרים לעשן".
אם עד כה יכלו בעלי העסקים להרשות לעצמם לספוג אלף שקל מדי פעם, מה הם יעשו עם כניסת החוק החדש לתוקף, כשהם צפויים להרבה יותר ביקורים של פקחים, כשכל קנס הופך להיות כואב עוד יותר?
איתרנו חמש גישות שונות לעישון באזורים השונים: השתיים ה"קיצוניות" הן איסור גורף על עישון, או היתר מוחלט (כמו במרבית הפאבים). בנוסף, יש מקומות בהם הוקצו חדרי עישון בהתאם לחוק. לבסוף, יש שתי גישות ביניים בהם נוקטים בעלי העסקים – הראשונה היא "מותר לעשן בחוץ", והשנייה – "אפשר על הבר"
בירושלים, בחיפה וגם בתל-אביב קשה למצוא מסעדות או בתי קפה שמאפשרים לעשן בתחומם. בדרך כלל העישון אסור, אבל ניתן לעשן בשולחנות בחוץ. האמת היא שלפי החוק, גם העישון בשולחנות הממוקמים באוויר הפתוח אסור למעשה, מפני שהשטח של האוויר הפתוח הנמצא בתחומי המסעדה לא יכול להיחשב "אזור עישון" - הוא לא מופרד, הוא עלול לגרום מטרד ללא-מעשנים שיושבים בחוץ. אמנם עד היום לא הוגשה תביעה כזו אפילו על ידי ה"פנאטים" שמובילים את המאבק, אבל אפשר להניח שבית המשפט יפרש את החוק ברוח זו.
"אני לא מאמינה שיאסרו לעשן גם בשטח החיצוני של בית הקפה", מטיחה ד', הבעלים של בית קפה ותיק בתל-אביב ומעשנת כבדה בעצמה. "מה ההבדל ביני לבין אוטו שנוסע? אני הוצאתי את המעשנים מחוץ לבית הקפה, אבל למנוע מהם בכלל לעשן גם בחוץ, זו כבר גזירה שאי אפשר לעמוד בה".
לפי השיטה הנפוצה בעיקר בתל-אביב, המעשנים מתיישבים על כיסאות גבוהים מסביב לברמן. קוראים לזה "על הבר", אבל האפשרות הזו למעשה אינה חוקית, בוודאי לאור העובדה שהבר אינו מופרד לחלוטין משאר המתחם.
יותר ויותר בתי קפה ומסעדות יישרו קו עם החוק בשנים האחרונות, והגדירו אזור עישון סגור, או לפחות החמירו את הגישה כלפי המעשנים. בכמה מבתי הקפה, המראה של אקווריום עמוס בעשן, בו יושבים על הקפה והסיגריה, הפך רווח למדי, אבל במקומות אחרים, כמו בית הקפה "שיין" בתל-אביב הגבילו לפני ארבעה חודשים את המעשנים, שאת השאכטה יכולים כעת לשאוף רק בשולחנות בחוץ. ב"קפה ביאליק", מוסד ותיק שמעולם לא הטיל הגבלות על העשן, החלו המלצריות להמליץ בעדינות למדליקי הסיגריות לוודא שאין התנגדות מצד הסובבים.
נדמה שהיחידים שנותרו עוד בקו האש הם בעלי הפאבים, שמיד מעלים את הטיעון על הקשר החזק שבין צריכת סיגריות ואלכוהול. עד כה לא נרשמה אף התאגדות רשמית, אבל מתחת לפני השטח אפשר כבר להרגיש בהתנגדות. "אני בפירוש עומד לצפצף על החוק החדש", אומר ע', בעליו של פאב גדול בחיפה. "אני ממש לא מתכוון לפגוע בהנאה של 90 אחוז מהאנשים שמגיעים לבלות אצלי".
כשהוא מתבקש לנבא את מצב העניינים בתוך, נניח, שנים ספורות, ע' מסייג את דבריו. "ההערכה שלי היא שזה יגיע למצב שהמקומות יקבלו קנס אחרי קנס אחרי קנס, ויתייאשו בסופו של דבר, ויצטרכו לאכוף את זה בעצמם. אני מעריך שזה יגרום לירידה דרמטית בהכנסות".
הלל קראדי, הבעלים של פאב הבלפסט בבאר-שבע, לא מפחד לבטא את הכעס מהחוק החדש, אבל מחכה לקבל איתות מהמרכז. "החוק החדש יקשה עליי קודם כל מול הלקוחות", טוען קראדי. "שמים לי כובע על הראש והופכים אותי שוטר. מה אני יכול לעשות? אני לא אדם מפר חוק ואני אתנהל בהתאם לכיוון הרוח".
עמדה לגמרי בלתי צפויה נשמעת דווקא מכיוונו של א', החולש על שלושה פאבים צפופי עשן בתל-אביב. "אני בעד החוק, אבל לפחות בהתחלה אני לא מתכוון לפעול בהתאם", הוא מבהיר. "באופן אישי, הייתי מאוד שמח אם יאכפו אותו. אני לא מעשן, ואני סובל מאוד כשמעשנים סביבי".
א' מסכים עם הכוונה של המחוקק שהטיל את האחריות לאכיפה על הרשויות. "צריך להבין שאם האכיפה תהיה בינונית, בשיטה החפיפניקית המוכרת במחוזותינו, חלק מהמקומות בהחלט ייפגעו. אבל אם האכיפה תהיה כוללת, אני מעריך שלא יהיה אבדן הכנסה לאף עסק, וכולם ייצאו ברווח".
המהלך האחרון של המועדונים התל-אביביים זאפה, תמונע ולבונטין 7 שהחליטו לאכוף את החוק ולמנוע כליל עישון בתחומם, נתקל בתגובה חיובית מצד הבליינים: תוצאותיו של סקר שערכוnrg ומעריב העלו כי 47% סבורים כי העישון במועדונים הוא "תופעה בלתי נסבלת". עם זאת, יותר מרבע חשבו שבירה בלי סיגריה זה אסון, ו-18% נוספים אמרו שעישון בהופעה הוא "חלק מהקטע". עכשיו רק נותר לראות לאיזה כיוון יזרום העשן בעוד שלושה חודשים, כשהחוק החדש ייכנס לתוקפו.
נא להמתין לטעינת התגובות
