זהירות! השמנה מדבקת
מחקר חדש חושף היבט מדבק בהשמנה: הסיכוי שלך להשמין עולה אם יש לך קרובים שמנים
את המחקר ערכו חוקרים מאוניברסיטת הארוורד בעקבות השערה ששיערו, לפיה ההשפעה הגורפת של רשתות חברתיות, יחד עם הנטייה הטבעית של אנשים להיות מושפעים מהמראה ומאופן התנהגות של הזולת, עלולה להפוך את ההשמנה ל'מחלה מדבקת'.
במילים אחרות, החוקרים סברו שקרבה של אדם למכר שמן או רזה – בכוחה להשפיע על האדם כך שהוא יסגל לעצמו אופני התנהגות ואכילה שיגרמו לו להשמין או להרזות, בהתאמה.
על-מנת לבחון את התיאוריה הזאת, ניגשו החוקרים להערכת הקשרים החברתיים והמשפחתיים של מעל 12,000 אנשים ברחבי ניו-אינגלנד, כולם חלק ממחקר-על גדול יותר המכונה The Framingham Heart Study – מחקר שתחילתו לפני עשרות שנים ושמטרתו להתחקות אחר הסיבות הגורמות לתחלואת לב וכלי-דם.
במסגרת המחקר, נתבקשו המשתתפים לעבור בדיקות גופניות חוזרות ונשנות, לרבות הערכה תקופתית של ערך ה-BMI שלהם (הערך הרשמי להערכת השמנת יתר, אשר מתקבל כאשר משקל הגוף מחולק בריבוע הגובה), ובנוסף הם נדרשו למסור נתונים הנוגעים למכריהם (חברים ובני-משפחה).
מהערכת כל הנתונים שנמסרו, מצאו החוקרים כי אנשים נוטים לחבור לאנשים שדומים להם מבחינת משקל הגוף, אך לא זו בלבד, אלא גם שמשקל גופם של אנשים מושפע ממשקל הגוף של הקרובים להם. הדבר נתגלה כנכון לגבי חברים "ממעלה ראשונה", אך גם ממעלות שנייה ושלישית. במילים אחרות, אם אתה שמן, ישנה סבירות גבוהה למדי שגם חבריך שמנים, וגם החברים של חבריך, וגם החברים של החברים של חבריך.
וביתר פירוט: מהמחקר עולה כי סיכוייו של אדם לסבול מהשמנת יתר עולים ב-57 אחוזים כאשר אחד ממכריו סובל או סבל ממנה; הם עולים ב-40 אחוזים כאשר אחיו או אחותו סובלים ממנה; וב-37 אחוזים כאשר סובלים ממנה בן או בת הזוג. בנוסף, טיב הקשר נתגלה כמשפיע יותר מהקרבה הגיאוגרפית, ובלשון אחרת, חבר קרוב ישפיע יותר מהשכן שבדירה הסמוכה.
לדברי כותבי המחקר, התופעה הזו אינה נובעת אך ורק מדמיון באורח החיים ובסביבה, (ואת זה מוכיחה לדעתם העובדה שטיב
לדברי ד"ר ניקולס כריסטקיס, פרופסור בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד ואחד מעורכי המחקר, תוצאות המחקר תורמות תרומה מכרעת להבנת המושג 'בריאות הציבור'". בנוסף להשפעה שלו על יחידים ועל האופן שבו הם מבינים את האינטראקציות שהם מנהלים עם הזולת, ערכו העיקרי טמון בכך שהוא חושף דרכים חדשות להתמודד עם מגיפת ההשמנה.
"הניסיון לגשת אל הבעיה כאל בעיה של אינדיבידואל, הוכח כקשה ליישום ולא תמיד כיעיל", כך טוען ד"ר גוליו ליציניו, ראש המחלקה הפסיכיאטרית בבית-הספר לרפואה שבאוניברסיטת מיאמי. גם לדעתו של ליציניו, הטיפול במגיפת ההשמנה אינו צריך להיות יחידני אלא כזה שמופנה למשפחות, לשכונות, למקומות עבודה, לקהילות ולבתי-ספר.
נא להמתין לטעינת התגובות
