פריון, הריון והדרך אל הילד
אחד מכל 10 זוגות סובל מאי-פוריות, לאחר שקיים יחסי מין במשך כשנה שלא הובילו להריון. הפיתרון: הפריה חוץ-גופית. מומחה בגניקולוגיה מסביר על התהליך, שיטות האבחון ופריצות הדרך
סיבותיה עשויות להיות קשורות בגבר (אצל כ-35 אחוז מהזוגות), באישה (כ-45 אחוז), או בסיבות בלתי מוסברות, שאי אפשר להגדירן באמצעי האבחון הקיימים כיום (כ-20 אחוז). אצל כעשרה אחוזים מהזוגות קיים יותר מגורם אחד לאי-פוריות. תהא הסיבה אשר תהא, רוב הזוגות מתקשים להתייחס בשוויון נפש לאי-היכולת להשיג היריון.
כיצד מאבחנים אי-פוריות?
השלב הראשון בטיפול נכון הוא אבחון הסיבה לליקוי הפוריות, המתבצע בעזרת הכלים הבאים: בדיקות הורמונליות, בדיקות זרע, צילום רנטגן של הרחם והחצוצרות, וגם בדיקות משוכללות יותר - לפרוסקופיה והיסטרוסקופיה.
לפרוסקופיה היא פעולה הנעשית בהרדמה כללית ומטרתה לאבחן בדייקנות פגיעה בחצוצרות, על ידי שימוש במכשיר אופטי המוחדר דרך חתך קטן בדופן הבטן. באמצעות הלפרוסקופ ניתן גם להחדיר מכשירי ניתוח עדינים לטיפול בהידבקויות ובחסימות קלות סביב החצוצרות.
היסטרוסקופיה אבחונית נעשית בלא הרדמה או באלחוש מקומי. מכשיר אופטי עדין מוחדר לחלל הרחם כדי לאבחן הידבקויות, שרירנים, שאתות (פוליפים) או פגמים מלידה בחלל הרחם, שעשויים למנוע התפתחות תקינה של היריון. היסטרוסקופיה ניתוחית, המבוצעת בהרדמה כללית, מאפשרת להפריד הידבקויות או לכרות שרירן או שאת בחלל הרחם.
מהם השלבים בתהליך ההפריה החוץ-גופית?
הפריה חוץ-גופית יושמה במקורה בעיקר במקרי חסימה בחצוצרות. כיום התרחב המעגל והוא כולל למעשה את כל המקרים שבהם טיפולים אחרים לא השיגו היריון. תהליך ההפריה החוץ-גופית כולל כמה שלבים:
1. טיפול הורמוני תרופתי, שמטרתו ליצור מספר מיטבי של זקיקים. המינון המתאים לכל אישה נקבע על סמך הניסיון שנצבר בטיפולים בתרופות משרות הביוץ ובעזרת מעקב צמוד אחר התפתחות הזקיקים מכילי הביציות, באמצעות בדיקות הורמונים בדם ואולטרה-סאונד.
2. שאיבת הביציות, הנעשית דרך הנרתיק, בהנחיית אולטרה-סאונד ובהרדמה כללית קצרה.
3. הפריה
4. ניטור ההפריה והתפתחות העוברים במעבדה בימים הראשונים.
5. החזרת העוברים לחלל הרחם, בהתחשב בסיכון שבהיריון מרובה עוברים (שלישיות או למעלה מזה). מספר העוברים נקבע בשיתוף בני הזוג.
6. מעקב אחרי השתרשות העובר ברחם ושלבי ההיריון הראשונים.
7. הקפאה של עודפי ביציות מופרות או עוברים, בידיעת בני הזוג.
מה היו פריצות הדרך האחרונה בטיפולי אי-פוריות?
בשנת 93' התרחשה בבריסל פריצת דרך בטיפול באי-פוריות על רקע ליקוי בגבר, בה הושגה טכניקת המיקרומניפולציה, שהיא הזרקת זרע באופן ישיר לביצית באמצעות מיקרוסקופ ומכשור מיוחד (CSI). הטכניקה מסייעת במקרי זרע חסר או לקוי. מדובר בהתפתחות בעלת משמעות שכן היא מאפשרת הפריית הביצית בזרע האב במקרים שבהם נעשתה בעבר הפריה בזרע תורם.
בעזרת טכניקה נוספת, הקרויה טיפול ZIFT ניתן להחזיר עוברים לחצוצרות באופן ישיר. החזרת עוברים אל החצוצרות, הסביבה הטבעית שלהם בהיותם בני יומיים-שלושה, במקום לחלל הרחם, מגדילה את סיכויי ההצלחה בהפריה. כיוון שהטיפול כרוך בלפרוסקופיה ובהרדמה כללית, הוא מבוצע רק במקרים שלא הושג היריון ביותר מארבעה ניסיונות קודמים.
תהליך חדשני נוסף הוא אבחון טרם השרשה (PGD) שמתבצע על ידי שאיבת תא מהעובר המתפתח במעבדה ואבחון הרכב הכרומוזומים בו. תהליך אבחון זה מסייע במניעת מחלות תורשתיות, הרבה לפני שלב בדיקת מי השפיר ועשוי לתרום לבחירה בעוברים בריאים, בעלי סיכוי מרבי ליצירת היריון תקין. באמצעותו ניתן יהיה להחזיר רק עובר אחד או שניים ובכך להימנע מהסיכונים הכרוכים בהריונות מרובי עוברים.
כיצד ניתן לקבל תרומת ביציות?
קיימים מקרים בהם שחלות האישה אינן מייצרות ביציות, או שאיכות הביציות אינה תקינה. על מנת להשיג הריונות במקרים אלו אנו נזקקים לתרומת ביציות. החוק בארץ מאפשר תרומת ביציות מתורמות הנתונות בעצמן בתהליך הפריה ("שיתוף ביציות" EGG SHARING). למרבה הצער, לאחרונה פחתה מאוד הנכונות בארץ לתרומת ביציות בדרך של שיתוף, ובמקום זאת ניתן לקבל ביציות שהובאו מחו"ל לארץ.
פרופ' שלמה משיח הוא מומחה בגניקולוגיה ויילוד ומנהל המכון הישראלי להפריה חוץ-גופית בבית החולים "אסותא" תל-אביב