על מגבלות האנטיביוטיקה
ממחקר חדש עולה כי נטילה יומיומית של אנטיביוטיקה אינה יעילה במניעת דלקות חוזרות בדרכי-השתן של ילדים. תוצאות המחקר אינן עולות בקנה אחד עם ההנחיות הרשמיות של האקדמיה לרפואת ילדים
לדברי החוקרים, בין שלושה לשבעה אחוזים מהבנות הצעירות מגיל 6, ובין אחוז לשניים מהבנים באותה קבוצת גיל, חולים לפחות פעם אחת בדלקת בדרכי-השתן. במסגרת תהליך הבירור והאבחון של המחלה, נבדקות דרכי-השתן של הילדים לגילוי מצב אפשרי שבו צינור השתן שבין הכליה והשלפוחית מאפשר חזרה של שתן אל המערכת המאספת (כלפי מעלה, אל הכליה), תוך כדי המילוי וההתרוקנות של כיס השתן.
מדובר במצב די שכיח בילדים, ומתוצאות מחקרים קודמים עולה כי סובלים ממנו שלושים עד ארבעים אחוזים מהילדים הסובלים מדלקות חוזרות בדרכי-השתן. המצב מכונה Vesicoureteral reflux (ובקיצור - VUR, יכונה להלן 'זרם שתן חוזר'), הוא מדורג לפי חמש רמות חומרה משתנות ומאובחן באמצעות בדיקות הדמיה. נכון לעכשיו, כאשר ילד מאובחן כלוקה בזרם שתן חוזר, לעיתים קרובות הוא נוטל אנטיביוטיקה יומית למניעת דלקות חוזרות בדרכי-השתן.
אולם לדברי החוקרים שערכו את המחקר הנוכחי, על-אף שאלו הן ההנחיות הרשמיות לטיפול כבר מזה זמן מה, העדויות שזרם שתן חוזר באמת מהווה גורם סיכון לדלקות חוזרות בדרכי-השתן הן מוגבלות, והתועלת של מתן האנטיביוטיקה המוֹנעת מוטלת בספק. לדבריהם, מתן אנטיביוטיקה מונעת עלול גם להזיק.
החיידקים פיתחו עמידות
במהלך המחקר בחנו החוקרים 611 ילדים שצעירים מגיל 6 ושסבלו מאירוע אחד של דלקת בשלפוחית השתן, ו-83 ילדים בני אותו גיל שסבלו מדלקות חוזרות ונשנות. על-אף שבמהלך המחקר, מספר גורמים נקשרו לסיכון מוגבר לדלקות חוזרות בשלפוחית (וביניהם זרם שתן חוזר בדרגת החומרה 4 או 5) זרם שתן חוזר בדרגות חומרה נמוכות יותר לא נמצא כקשור לסיכון מוגבר לדלקות החוזרות.
בנוסף, טיפול מניעתי באנטיביוטיקה לא נמצא כמוריד סיכון לדלקות חוזרות. יותר מזה, נטילת אנטיביוטיקה מניעתית העלתה פי שבעה וחצי את סיכוייו של הילד לסבול בעתיד מזיהום שעמיד בפני הטיפול האנטיביוטי הראשוני, ולמעשה, 61 אחוזים מהזיהומים החוזרים בדרכי-השתן נגרמו על-ידי חיידק שכבר פיתח עמידות לאנטיביוטיקה הקונבנציונלית.
"בהתבסס על הממצאים, סביר שדרך ההתמודדות הטובה ביותר עם דלקות בדרכי-השתן היא מתן אנטיביוטיקה
רק כאשר הדלקת פורצת, תוך ויתור על אנטיביוטיקה מניעתית", כך טוען ד"ר פביאן ווילר, רופא-ילדים מבית-החולים 'מאונט קיסקו' שבניו-יורק. לדעתו של ד"ר ווילר ייתכן שהמחקר יגרום לשינוי ההנחיות הרשמיות מטעם האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, והוא אף צופה שהדבר ייעשה בקרוב.
אך מאחר שההנחיות טרם שונו, פרופסור פטריק קונווי, רופא בבית-החולים לילדים בסינסנטי ואחד מעורכי המחקר, ממליץ למטפלים ולהורים לשקול את יתרונותיה ואת חסרונותיה של נטילת אנטיביוטיקה על בסיס יומי, ולהחליט יחד האם לנקוט בה או להסתפק במעקב בלבד. הוא עצמו מביע תקווה שהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים תיישם את תוצאות המחקר ותשנה את ההנחיות הטיפול במהרה, אבל בינתיים, הוא סבור שזה בהחלט הגיוני להימנע מציוּת להנחיות הרשמיות, כמובן מתוך מודעות מלאה לתועלת ולסיכון של הטיפול.
נא להמתין לטעינת התגובות
