מתח וחרדה בראי הרפואה הסינית
המעבר התכוף בין מצבי חירום למצבי השגרה יוצר אצל אנשים מסוימים מצב של מתח קבוע: לא ממש "חירום" ולא ממש "שיגרה". איך מטפלים בזה ברפואה הסינית
מהות המנגנון הוא לאפשר לגוף לגייס משאבי חירום ולעבור ממצב שיגרה למצב חירום הישרדותי בו קיימות רק שתי אפשרויות: להילחם או לברוח.
לדוגמא, אדם ההולך ביער ורואה אריה חייב להגיב במהירות. במצב זה, הגוף מפריש אדרנלין מעלה את קצב הלב מגביר את הנשימה ומפנה יותר משאבי דם לשרירים.
מצב זה של דריכות ותגובה אינסטינקטיבית, מתחולל בתוך שניות ספורות ומכין אותנו למצב של עימות או למצב של בריחה והכל במטרה פשוטה של הישרדות.
ברור כי הגוף אינו בנוי לעבוד במצב חירום לאורך זמן ושואף לחזור למצב שיגרה כמה שיותר מהר. היום בעידן המודרני רובנו לא חווים התקלות עם אריה על בסיס קבוע אך העידן המודרני מספק לנו ללא הרף מצבי דחק שונים מגוונים ולעיתים בתדירות גבוהה.
מי מאיתנו לא חווה נסיעה בכביש, בה היה כמעט מעורב בתאונה, או עימותים עם בוסים, דרישות עבודה, ספקים, לקוחות ואחרים.
המעבר התכוף בין מצבי חירום (או מצבים אותם הגוף מפרש כחירום) למצבי השגרה יוצר אצל אנשים מסוימים מצב של מתח קבוע: לא ממש "חירום" ולא ממש "שיגרה" ופוגע באופן משמעותי באיכות חייהם במישורים פיזיים, מנטליים ונפשיים.
ראוי לציין כי מצבים אלו היו מוכרים גם בעידן העתיק והרפואה הסינית זיהתה את הפגיעה באיכות חיי האדם, שהרי בתפיסת עולמה של הרפואה הסינית, הגוף והנפש שזורים זה בזה ומשפיעים אחד על השני באופן, המחייב את המטפל להתייחס לכל האספקטים של חיי האדם על מנת להביאו לבריאות טובה יותר.
המתח משפיע באופן שונה
חרדה וחשיבת יתר מתייחסת רפואה הסינית למצב של נטייה לדאוג, לחשיבה בלתי פוסקת, לחשיבה במעגלים, למצבי מתח, תגובתיות יתר, רגשנות וכו' (כאן המקום לציין כי הרפואה הסינית לא מפרידה בין חשיבה להרגשה ושניהם מקבלים דגש אבחנתי אובייקטיבי של ביטוי חוויתי).
כל הסימפטומים שהוזכרו קודם לכן בנסיבות מסוימות מתורגמות להתנהגות נורמלית ורק כאשר ישנה השפעה אובייקטיבית או סובייקטיבית על איכות חיינו או שאנו חווים את הסימפטומים הללו באופן מוגזם, בתדירות גבוהה או בעצמה ההולכת וגוברת, או אז ישנה הגדרה של מצב פתולוגי ברפואה הסינית.
חשיבה על פי הרפואה הסינית הינה תהליך מנטלי רגשי הקשור לאנרגיה. החשיבה גורמת לצ'י (אנרגיה ברפואה הסינית ) להיאסף ולהיקשר ולהשפיע על פעולה בין אם הפעולה היא פיזית, כזו שאנו זקוקים לאנרגיה על מנת לבצעה או ברמת ההחלטה שגם שם אנו זקוקים לאנרגיה.
החשיבה מובילה לפעולה והיא בעצמה פעולה הדורשת אנרגיה ולכן אנשים הסובלים לחשיבת יתר יכולים מצד אחד להיות עייפים בשל בזבוז האנרגיה על החשיבה ומצד שני לאבד שליטה על הפעילות שלהם בשל חוסר היכולת ליצור מיקוד.
בנוסף לכך דאגנות או חרדה פוגעת ביכולת הצ'י (אנרגיה) לנוע בחופשיות בתוך הגוף. תקיעות שכזו יכולה להשפיע על כל המכניזם של הגוף פיזיולוגית ורגשית. תפקידו של המטפל או המטפלת הוא לזהות את המכניזם המדויק שנפגע על פי תרגום אוסף הסימנים והסימפטומים אותם הוא אוסף מהמטופל.
הרפואה הסינית רואה שלוש פתולוגיות עיקריות בכל הקשור לסינדרום שהוזכר לעיל אך ישנם אפשרויות נוספות וכל מטופל בסופו של דבר חייב לקבל ייעוץ מקצועי ממטפל מוסמך טרם תחילת טיפול.
פגיעה ודיסהרמוניה במערכות הכבד והטחול (הכוונה כמובן למערכות המיוצגות ברפואה הסינית בשמות כבד וטחול ולא באברי הגוף כבד וטחול) תאופיין יותר בחרדה, נטייה למצבי רוח משתנים, תגובתיות יתר, לחץ בחזה ובאיזורי הצלעות, פגיעה בתיאבון ולעיתים צואה רכה או שינוי ביציאות כשהלחץ גובר, חוסר סדירות בווסת או תופעות קדם ווסתיות המאופיינות בעצבנות וכאב.
פגיעה במערכות הלב והטחול (הכוונה כמובן למערכות המיוצגות ברפואה הסינית בשמות לב וטחול ולא באברי הגוף לב וטחול) תאופיין יותר במתח נפשי קבוע, חשיבת יתר לעיתים אפילו אובססיבית, חשיבה המאופיינת בקפיצות מנושא לנושא, נטייה לפטפטנות או לחוסר רצון לדבר.
הפרעות שינה, דפיקות לב מואצות או חזקות, קוצר נשימה. פגיעה בצ'י הטחול והריאות (הכוונה כמובן למערכות המיוצגות ברפואה הסינית בשמות ריאות וטחול ולא באברי הגוף ריאות וטחול) תאופיין יותר במצבי רוח משתנים, נטייה לדיכאון, עצב, רצון לבכות, עייפות, לחץ בחזה, קוצר נשימה, צרידות או התקררות המגיעה לאחר סטרס נפשי.
הטיפול ברפואה הסינית מכיל מרכיבים הקשורים לאורח החיים כגון תזונה, תנועה כגון פעילות גופנית, טאי צ'י או צ'י גונג או פעילות מפיגה מתח כגון טיול בטבע או מדיטציה.
בנוגע למרכיבי טיפול הקשורים לייעוץ וטיפול כגון שיאצו, דיקור וצמחי מרפא, את מרכיבי הטיפול הללו יש לקבל מאיש מקצוע וכהמלצה כוללת הלוקחת בחשבון את האדם והאינדיבידואל ולא רק את המחלה והסימפטומים.
הכותב הוא ראש תחום רפואה סינית 'שיר"מ', שירותי רפואה משולבת בבית חולים 'אסף הרופא'