בעיות זקפה? לא מדברים על זה
מחקר ישראלי חדש: 65 אחוז מהאחיות מתקשות לדבר עם החולים על בעיית האין אונות. לרוב הסיבה היא חוסר ידע
המחקר, שנערך בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, ביקש לבדוק באיזו מידה קיימת התייחסות סיעודית למטופל הסובל מאין אונות ומהם המחסומים העומדים בפני יצירת הקשר בין האחות למטופלים בנושא זה. במסגרת המחקר שאלונים חולקו ונענו על ידי 170 אחים ואחיות בבית החולים. למרות שרבים מהאחים והאחיות דיווחו כי חולים פונים אליהם בנושא הפרעות זקפה, 65 אחוז אמרו כי יש להם קושי לראיין חולים הסובלים מאין אונות. 50 אחוז דיווחו כי הסיבה היא העדר ידע, 25 אחוז טענו כי הסיבה היא בושה ומבוכה, היתר
ענו כי המחסום ביצירת קשר עם המטופל לגבי אין אונות נובעת מתנאים לא מתאימים, סיבות הקשורות לדת וכדומה.
קשה להשיג נתונים על פגועי אין אונות, אבל בהערכה גסה, כ- 50 אחוז מהגברים בגילאי 40-60 סובלים מהפרעה בזקפה, כשרבים מהם החלו לסבול מהתופעה בעקבות ניתוח או טיפול תרופתי. במקרים רבים ניתן לטפל בבעיה, ולכן חשוב שמטפלים יבדקו אם מטופליהם סובלים מאין אונות גם כדי לעזור להם להתגבר על התופעה, וגם לבדוק אם הפרעות הזקפה הן סימפטום למחלות פיזיולוגיות שטרם אובחנו.
בארצות הברית ההתייחסות הסיעודית לנושא זה מפותחת מאוד, וישנן אחיות מומחיות לתחום. אבל בארץ חלק זה בסיעוד אינו מפותח מספיק, וההתייחסות לאין אונות כבעיה רפואית פחות חשובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
