זיכרונות מהאינקובטור
הניתוק מאמא, רחש המוניטורים ודקירות המחטים נחרתים בזיכרונו של הפג. מחקר ישראלי מגלה: אחוז ניכר מהפגים יסבלו בבגרותם מחרדות, מקשיי ריכוז, מבעיות התנהגות ומליקויי למידה
זוהי אחת התופעות שהתגלו במחקר מקיף על ילדים ועל בני נוער שנולדו פגים, אשר נערך בבית החולים בנהריה והוצג אתמול ביום העיון השנתי של היחידה להדרכת הילד והמשפחה במרכז הרפואי. עורך המחקר, ד"ר זלמן וינטראוב, מצא כי לידת תינוק במשקל של פחות מקילוגרם וחצי, עלולה להשפיע על התפחותו הרגשית, השכלית והנפשית בהמשך חייו, ולגרום לבעיות התנהגות ולליקויי למידה. כשליש מהפגים, כך עולה מהמחקר, יסבלו בבגרותם מקשיי ריכוז ומהיפראקטיביות, וכשליש יסבלו מתפיסה לקויה, מהישגים נמוכים בלימודים ומקשיים חברתיים.
"מכיוון שהפג מנותק זמן רב מהוריו, התפתחותו עשויה להתעכב ולהיפגע", הסביר וינטראוב, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בילוד בבית החולים.
בלידה רגילה, מניחים מיד את התינוק בחיקה של האם. לעומת זאת, ילוד שהוא פג מנותק מיד מהאם, צינור מוחדר לריאותיו, והוא עובר החייאה ראשונית. במשך תקופה ארוכה הוא מנותק מהסביבה, סגור בתוך אינקובטור, מוקף באורות מסנוורים ומכשירים מצפצפים. מחטים דוקרות את בשרו, והוא עובר בדיקות אינטנסיביות. האירועים הטראומתיים האלה מוטבעים במוחו המתפתח של התינוק ונחרתים אצלו בתת-מודע. שנים אחר כך הם יפרצו בדמות הפרעות רגשיות וחרדות.
לכן, מציע וינטראוב, יש להתחיל את הטיפול ההתפתחותי והפסיכולוגי בפגים כבר בבית החולים: לדאוג לסביבה שקטה ורגועה, לכסות את האינקובטורים מפני אור, לעודד את האם להניח את הפג
לקרבה הפיזית בימים הראשונים השפעה מכרעת לא רק על התפתחותו של התינוק, אלא גם על מצבה הרגשי של האם. מצוקתו של הפג הסגור באינקובטור גורם לאם תחושה של ניתוק ו"היעדר תינוק", והיא עלולה לפתח תסמיני דיכאון.
במסגרת המחקר, בדק וינטראוב, בסיוע הפסיכולוג הקליני ד"ר אודי בומשטיין, עשרות פגים שנולדו במשקל של פחות מק"ג וחצי, ועקב אחריהם עד שהגיעו לגילים 18 עד 25. "אפיינתי אצלם צורות התנהגות שונות, ואז הלכתי אחורה וחיברתי את אפיון התנהגותם לאירועים שהם עברו בגיל מוקדם", הוא מספר.
במחקר נוסף, שעורך וינטראוב עם ד"ר אודי מראון ועם מיקי חפר מאוניברסיטת תל-אביב, נבדקת השפעת מוזיקה על הפג ביום השני לחייו. הם השמיעו לתינוקות סגנונות שונים של מוזיקה ובדקו את תנועותיהם, את הפעילות החשמלית של המוח ושל הלב ומדדים נוספים.
המחקר עדיין לא הגיע לסיומו, אך מן הממצאים הראשונים אפשר להסיק כי תינוקות מגיבים בצורה שונה לסוגים שונים של מוזיקה. יש הבדל בין התנהגותו של תינוק המאזין למוצרט, לזה השומע שירים של אום-כולתום.
נא להמתין לטעינת התגובות
