צרות של נשים
זה כואב, זה מטריד, וזה חוזר שוב ושוב. בין 80 ל-90 אחוז מהנשים סובלות מדלקת בדרכי השתן בשלב כלשהו בחיים. איך מטפלים בזה? איך למנוע את התופעה? ולמי זה יכול להיות מסוכן? מורה נבוכות
"בין 80 ל-90 אחוז מהנשים יסבלו מדלקת בדרכי השתן בשלב כלשהו בחייהן", מסביר ד"ר חיים קריסי, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה בבית החולים לנשים במרכז הרפואי בילינסון. קריסי מוסיף כי 20 אחוז מהנשים בגיל הפריון יסבלו מדלקות חוזרות שיופיעו לפחות פעם בשנה.
התסמינים של דלקת בדרכי השתן מאוד לא נעימים. בדרך כלל ירגישו הנשים צריבה במתן השתן, הן ילכו להטיל את מימיהן לעתים תכופות, ובכל פעם ירגישו כי הדחיפות עצומה והן כמעט אינן יכולות להתאפק. למרות זאת, כשהן מגיעות לשירותים לרוב הן מצליחות להוציא רק טיפות מעטות של שתן. הדלקת יכולה להיות מלווה גם בכאבים בבטן התחתונה ולעתים אף בחום.
דלקות בדרכי השתן נגרמות מחיידקים, כאשר לרוב מדובר בחיידקים מסוג אי-קולי שנמצאים באופן טבעי בקיבה ובמעיים, כמו גם מסביב לפי הטבעת ולנרתיק. החיידקים האלה נודדים לתוך השופכה (הצינור שמוביל שתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף), ומשם הדרך לשלפוחית השתן קצרה.
החיידקים הללו, כמו גם חיידקי צואה אחרים, יידבקו לדופן דרכי השתן ויחלו להתרבות. כלומר, במרבית המקרים הנשים נדבקות בדלקות בדרכי השתן מעצמן.
"אצל נשים פי הטבעת ואזור האגן, שעלולים להיות נגועים בחיידקים, קרובים מאוד למערכת השתן. לכן נשים סובלות הרבה יותר מדלקות בדרכי השתן מאשר גברים", מסביר פרופ' ברי קפלן, רכז רפואת נשים במחוז דן של שירותי בריאות כללית.
לדברי פרופ' קפלן, החיידקים יכולים לעבור למערכת השתן בכמה דרכים, למשל, מניגוב הישבן בכיוון
דרך אחרת שבה עוברים חיידקים למערכת השתן היא באמצעות יחסי מין, אבל לא, הפעם אי אפשר להאשים את הגבר. "דלקות בדרכי השתן הן לא מחלת מין", מסביר ד"ר קריסי. "לרוב, הדלקת לא נוצרת כי הגבר מעביר חיידקים שלו לאישה, אלא כי איבר המין הזכרי מעביר חיידקים של האישה עצמה ממקום למקום". בשל סיבה זו גם קונדום לא יעזור למנוע היווצרות דלקות.
ד"ר קריסי מסביר כי לפני ואחרי קיום יחסי מין יש לשטוף היטב את אזור האגן ואת איבר המין. נוסף על כך, כדאי לשתות הרבה ולתת שתן מיד לאחר קיום המגע המיני, בניסיון לשטוף את החיידקים החוצה, לפני שיתיישבו על דפנות דרכי השתן.
גם שכשוך במימי הים עלול להיגמר בדלקת בדרכי השתן. במי הים יש הרבה מאוד חיידקי צואה, וזה עלול לזהם את דרכי השתן. לכן בעת השהייה בים ממליץ פרופ' קפלן לשתות הרבה, ומדי פעם לאוורר את בגד הים ולשטוף את אזור מערכת השתן במים נקיים.
לדברי פרופ' קפלן, הגורמים העיקריים לדלקות בדרכי השתן הם שתייה מועטה והתאפקות. "זה כמו בטבע. בנהר זורם אין חיידקים, אבל במים עומדים יש הרבה. כשלא שותים מספיק ומתאפקים, אין זרימה, השתן עומד, ונוצרת קרקע מצוינת להתרבות חיידקים", הוא אומר.
עוד אומר פרופ' קפלן, יש להקפיד על שתייה מרובה במיוחד בימי החורף, אז הצמא מורגש פחות. כמו כן, אסור להתאפק כשיש צורך ללכת לשירותים, ומומלץ לעשות פיפי אחת לשעתיים. כדאי לשטוף ידיים לא רק אחרי השימוש בשירותים אלא גם לפני, כדי לא להעביר חיידקים מבחוץ אל תוך הגוף.
המלצה נוספת היא להקפיד על החלפת תחתונים לעתים קרובות, וכן ללבוש תחתונים מכותנה ולא מניילון או מחומרים סינתטיים אחרים. חומרים אלה גורמים לאזור איבר המין להישאר חם ולח - סביבה שמעודדת התרבות של חיידקים.
דלקות קלות בדרכי השתן עשויות לעבור מאליהן גם ללא טיפול, אבל לרוב יש צורך בטיפול אנטיביוטי. דלקות שאינן מאובחנות ומטופלות בזמן עלולות להיות מסוכנות. כך למשל, דלקת כזו עלולה להתפשט לכליות.
יש כמה קבוצות סיכון שבמקרה שלהן דלקת בדרכי השתן עלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית. למשל במקרה של קשישות. ד"ר דניאל דליות, מומחה לגריאטריה בבית החולים "בית רבקה", מסביר כי דלקות בדרכי השתן הן תופעה נפוצה ומסוכנת בגיל השלישי.
לדבריו, נשים בגיל זה סובלות יותר מדלקות בשתן, בין היתר בשל מחסור באסטרוגן שגורם שינוי ברמת החומציות של השלפוחית. השינוי בחומציות מפחית את ההגנה מפני זיהומים. נוסף על כך, בקרב אוכלוסיית זו מנגנון הוצאת השתן משתבש, ולכן יש יותר תופעה של עצירת שתן.
"אצל קשישים רבים זה עלול להגיע לסכנת מוות", אומר ד"ר דליות. "שני הזיהומים הקשים ביותר מבחינת הקשישים הם דלקת ריאות ודלקות בדרכי השתן". מאחר שאצל קשישים מנגנוני ההגנה של הגוף חלשים יותר, אם יש זיהום בדרכי השתן הוא עלול להגיע לדם ולפגוע בלב או במוח. החולה גם עלול להגיע למצב של הלם זיהומי ולמות.
קבוצת סיכון אחרת היא נשים בהיריון, שאצלן עלייה של הדלקת לכיוון הכליות נפוצה במיוחד. הבעיה היא שבהיריון יש מצב של זיהומים סמויים בדרכי השתן, שהנשים אינן מודעות אליהם, ולכן אינן מקבלות טיפול.
"בקרב חמישה אחוזים מהנשים בהיריון לא יהיו שום סימפטומים לדלקת בדרכי שתן, אך בבדיקה יימצאו חיידקים", מסביר ד"ר קריסי.
"אם לא מטפלים בדלקות הללו, עד 25 אחוז מהנשים יפתחו דלקת בדרכי השתן העליונות. מכיוון שבהיריון המנגנון החיסוני של האישה ירוד - במקרים נדירים הזיהום עלול להתפשט בדם - מה שיכול לגרום מוות של האם והעובר".
מסיבה זו מומלץ לנשים בהיריון לערוך מעקב שתן בכל טרימסטר של ההיריון, ואם נמצאים חיידקים - יש לטפל בהם מיד.
הטיפול הרפואי שניתן לדלקות בדרכי השתן הוא אנטיביוטיקה, שאמורה להרוג את החיידקים שגורמים את הזיהום. הבעיה היא שהשימוש באנטיביוטיקה הורג גם חיידקים "טובים" - חיידקים פרוביוטיים הקיימים בגוף שנחוצים לבריאותנו.
כאשר יש מחסור בחיידקים הפרוביוטיים, זה עלול לגרום הופעת פטריות בנרתיק ובעיות במערכת העיכול. לכן בעת נטילת אנטיביוטיקה מומלץ לקחת במקביל תוסף תזונה פרוביוטי. תוספי התזונה הללו מכילים אלפי חיידקים טובים בעלי תפקידים חשובים.
החיידקים הפרוביוטיים חשובים גם למניעת דלקות בדרכי השתן, מכיוון שגם בנרתיק ובדרכי השתן יש חיידקים פרוביוטיים שמצויים בתחרות על קרקע ועל מזון עם חיידקים שעלולים להזיק.
טיפול נוסף שנותנים הרופאים למי שסובלת מדלקת בדרכי השתן מיועד לטיפול בתסמינים, כגון צריבה. עם התרופות הללו נמנים כדורי "סדורל". נשים רבות כבר מכירות את הכדור האדום הקטן, שמשנה את צבע השתן ובדרך כלל מאפשר הקלה מידית בכאב.
חשוב לציין שה"סדורל" לא מטפל בדלקת עצמה אלא רק בתסמיניה, לכן גם אם נמצאת ברשותכן התרופה, חובה להגיע לרופא במקרה של חשד לדלקת בדרכי השתן, כדי לקבל טיפול אנטיביוטי.
אבל גם יש טיפולים טבעיים שיכולים לעזור בטיפול ובמניעה של דלקות בדרכי השתן. מה שכבר הוכיח את עצמו במחקרים רבים הוא פרי החמוציות. מדובר בפירות קטנים ואדומים שמקורם בצפון אפריקה, שהתגלו כפתרון יעיל במיוחד לדלקות בדרכי השתן.
הדיאטנית הקלינית סיגל טפר-בנד מסבירה כי הפעילות האנטי-בקטריאלית של פרי החמוציות נובעת מרכיבים בפרי שנקראים פרואנתוציאנידים, המעכבים את חיידקי האי-קולי מלהיצמד לקירות שלפוחית השתן.
הפרואנתוציאנידים מתחברים לזרועות ההיצמדות של החיידק וחוסמים אותן. כך החיידקים לא יכולים להיצמד לתאים בדרכי השתן, וכששותים הרבה נוזלים - הם בעצם נשטפים החוצה בקלות, לפני שהם מתרבים וגורמים זיהום.
הבעיה היא שבמיצי החמוציות יש בדרך כלל יותר מדי סוכר ופחות מדי פרי. כיום אפשר למצוא בשוק התרופות הטבעיות כמוסות המכילות תצמית חמוציות, שיכולות לשמש תחליף יעיל למיץ. יש מוצרים טבעיים המשלבים תמצית חמוציות עם חיידקים פרוביוטיים או עם צמחי מרפא נוספים, כמו תמצית עלי סרפד - צמח משתן המוכר ברפואה הטבעית כבעל איכויות משככות כאב.
אבל טפר-בנד מדגישה כי "החמוציות משמשות כתוסף תזונה, ואינן יכולות להחליף את הטיפול התרופתי". לדבריה , הוכח מחקרית שהחמוציות יעילות מאוד בשילוב אנטיביוטיקה, וחשוב להשתמש בהן כחלק מרוטינת המניעה.
אמצעי טבעי נוסף למניעת דלקות בדרכי השתן הוא חומץ תפוחים. ד"ר אסתר מנחם, רכזת נטורופתיה ב"כללית רפואה משלימה", ממליצה על שתיית כוס מים שמהולות בה שתי כפות חומץ תפוחים, מספר פעמים ביום.
"החומץ טוב במיוחד למניעה. זה מעלה את רמת החומציות בשלפוחית השתן-וסביבה חומצית הורגת את החיידקים ומונעת מהם להתרבות". ד"ר מנחם מסבירה כי החומץ שורף מאוד, לכן יש למהול אותו במים כדי לשתות אותו.
המלצה נוספת של ד"ר מנחם היא אכילת פטרוזיליה. "הפטרוזיליה משתנת מאוד, והגברת הזרימה של השתן עוזרת למנוע התיישבות של החיידקים והתרבות שלהם. אפשר לצרוך את הפטרוזיליה כמיץ, במרק או כמו שהיא", אומרת ד"ר מנחם.
לדבריה, גם אשלגן הוא חומר משתן, ולכן כדאי להקפיד לאכול פירות וירקות המכילים אשלגן כגון אבטיח, סלרי, תפוחים וקליפות תפוחי אדמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
