בגוף רדום
כאבים, תחושת נימול, ודקירות בידיים או ברגליים עלולים להיות סימן ראשון לנוירופתיה - מחלה במערכת העצבים
כאשר העצבים חולים, הגירויים מתורגמים על ידי המוח בצורה מעוותת. לדוגמא, גירויים נעימים, כמו ליטוף או מגע של בגד, מועברים למוח כגירויים כואבים, שורפים ובלתי נעימים.
תופעה נוספת: העצבים הפגועים מייצרים בעצמם גירויים, גם ללא כל גירוי חיצוני. הדבר מתבטא בתחושות לא תקינות, כשהנפוצות הן: הרגשת דקירות, נימול (תחושה כאילו נמלים הולכות על פני העור), כאב, שריפה, תחושת זרמים והירדמות בחלקים שונים בגוף.
בדרך כלל העצבים הראשונים שנפגעים הם הארוכים, ולכן לרוב התלונות קשות יותר בחלקי הגוף המרוחקים, כמו כפות הרגליים והידיים, אבל הן יכולות להופיע בכל חלקי הגוף. תלונות שכיחות אחרות הן הרגשה כאילו דורכים על אבנים או סיכות בזמן ההליכה, או תחושה שהעור מתוח, או שמשהו לוחץ על הרגל.
השם הרפואי של מחלת העצבים בגוף הוא "נוירופתיה". התחושות הלא תקינות והכאבים כפי שצוינו, מופיעים לרוב כבר בשלבים הראשוניים של המחלה, ועלולים להעיד על קיומה. בחלק מהמקרים המצב עלול להתקדם ולערב את העצבים האחראים על תפקוד השרירים, ואז תיגרם חולשה של השרירים, קשיי הליכה, קושי בביצוע פעולות בידיים.
בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בהבנת המחלה ובאיתור הגורמים לה, אולם לא תמיד הגורמים ברורים לחלוטין.
בחלק מהמקרים פגיעה בעצבים ההיקפיים נובעת מסיבוך של מחלות אחרות. בין המחלות: סוכרת, אי ספיקת כליות, אי ספיקת כבד, גידולים, מחלות של מערכת הדם, מחלות דלקתיות ועוד. רבים מחולי הסוכרת סובלים מנוירופתיה, מתוכם כעשרים אחוז סובלים מנוירופתיה מטרידה, שלעיתים קרובות מאופיינת בכאבים חזקים. הנוירופתיה עלולה להופיע עוד בשלבים המוקדמים של הסוכרת, ולעיתים היא אף הסימן הראשון.
חשוב לציין, כי איזון טוב של הסוכרת מפחית במידה משמעותית את הסיכוי ללקות בנוירופתיה, לכן יש להקפיד על שמירת רמת הסוכר כל השנה. גורם נוסף העלול לעודד את הופעת המחלה הוא מחסור בוויטמינים בכלל, וויטמין B12 בפרט (המצוי בעיקר בבשר).
צמחונים שלא כוללים בתפריט שלהם תחליפים ל- B12 ואנשים החולים במחלות שלא מאפשרות ספיגת B12 דרך הקיבה ולא מקבלים
מחקרים מלמדים, שעד שלושים אחוז מהאלכוהוליסטים חולים בנוירופתיה. זאת משום שתזונתם לקויה, ולרוב חסרה במרכיבי מזון חיוניים. בנוסף, קיימות עדויות לפיהן לחומר הפעיל באלכוהול, האתנול, יש השפעה רעילה ישירה על העצבים.
לפעמים הנוירופתיה מתפתחת לאחר זיהום, זאת משום שבמעטפת העצב קיימים חומרים דומים לאלה שבמעטפת החיידקים. הגוף יוצר נוגדנים כדי להילחם בזיהום, אך הם מגיבים גם נגד העצב עצמו, ופוגעים בו.
בשנים האחרונות גילו חוקרים, כי אצל חלק מהחולים שסיבת מחלתם לא אובחנה, נמצא שמערכת החיסון שלהם מייצרת נוגדנים נגד העצבים. במקרים כאלה, טיפול שיוריד את רמת הנוגדנים בדם (כמו תרופות המדכאות את יצירתם, או החלפת נוזל הדם, הפלסמה המכילה את הנוגדנים) עשוי לגרום לשיפור משמעותי במצב החולה.
הסימפטומים התחושתיים של נוירופתיה הם השכיחים והמציקים ביותר. בדרך כלל הם מורגשים תחילה, כאמור, באזורים המרוחקים בגוף: בכפות הרגליים והידיים. החולים מרגישים דקירות, מתלוננים על הירדמות בעור, נימול, הרגשה של שריפה או בערה.
ישנם חולים שמתלוננים על כך שכשהם הולכים הם מרגישים כאילו הם דורכים על סיכות או אבנים. יש החשים זרמים או הרגשה שהעור בגפיים מתוח.
הכאב, סימפטום שכיח בנוירופתיה, יכול להיות חד, עמום או שורף. הוא מופיע ספונטנית או עקב גירוי לעור כמו מגע או דריכה, ולעיתים הוא מציק יותר בלילה. מכאן, שכאבים בלתי מוסברים ברגליים או בידיים יכולים לנבוע ממחלה של עצבי הגפיים. בנוסף, חולשת שרירים עלולה אף היא להיגרם עקב נוירופתיה.
איך מאבחנים?
איבחון המחלה מתבצע על ידי בדיקת נוירולוג, הכוללת בדיקה גופנית של תחושה, מגע, טמפרטורת גוף, ויברציות ועוד. בנוסף, מבצעים בדיקת הולכה עצבית: מגרים גירוי חשמלי את העצב ובודקים את הולכת הגירוי לאורך העצב.
לאחרונה הוכנסו לשימוש בדיקות חדשניות שהביאו לשיפור ניכר ביכולת האבחנה של המחלה. בשיטה אחת מחברים את החולה למחשב ומספקים לו גירויים של חום וקור או רטט בעוצמות שונות. החולה מתבקש לומר מתי הוא מרגיש שינוי בטמפרטורה או בתנודה.
על פי תשובותיו מגדירה התוכנה את סף הגירוי שלו, ולפיו ניתן לקבוע האם מדובר בחולה נוירופתיה. בדיקה חדשנית נוספת היא ביופסיה של העור. לוקחים דגימה קטנטנה מהעור, צובעים אותה וסופרים את קצות העצבים עליה. אם המספר קטן מהנורמה מדובר בנוירופתיה.
הבדיקות מאפשרות לאבחן נוירופתיה, אבל כדי לדעת את הסיבה לה, יש לבצע בדיקות נוספות. כבר קרה שבגלל טעויות באבחון, חולי נוירופתיה רבים עברו ניתוחים לשחרור לחץ העצבים על מנת להקל על כאבם, למשל ניתוחים לשחרור העצב בשורש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית) ורק לאחר מכן נעשתה האבחנה המדויקת של נוירופתיה.
הטיפולים במחלה מגוונים ונגזרים מהסיבה למחלה. במידה והנוירופתיה נובעת מסיבוך של מחלה ידועה, כמו סוכרת, חוסר ויטמינים וכו', מומלץ לטפל במחלה הראשונית. אם הנוירופתיה נובעת מתגובה של המערכת החיסונית נגד מערכת העצבים, יש לתת טיפול מתאים לכך.
בכאבים ניתן לטפל במגוון צורות: מלבד משככי כאבים רגילים, ישנן תרופות המיועדות להפחתת כאב נוירופתי (כאב שמקורו הוא מחלת העצבים עצמם). למשל - תרופות ממשפחת הטריציקליים. תרופות אלה פותחו במקור נגד דיכאון, אולם מסתבר שיש להן השפעה טובה מאד נגד כאב ממקור נוירופתי.
קבוצה נוספת של תרופות היעילות בהקלה על כאב נוירופתי הן תרופות נוגדות כפיון (אפילפסיה). תרופות אלה מדכאות את מעבר הגירויים בעצבים, ובכך מפחיתות את הכאב.
טיפול נוסף הוא על ידי משחה שמופקת מפלפל חריף, שגורמת לירידה בכמות החומרים שאחראים להעברת תחושת הכאב בעצבים. יש למרוח את המשחה מספר פעמים ביום, והשפעתה נגד הכאבים מתחילה לאחר שבועיים עד שלושה.
הכותב הוא רופא בכיר ב"מדיקל סנטר" הרצליה, ובמחלקה הנוירולוגית בבית החולים וולפסון
נא להמתין לטעינת התגובות
