נאחז באוויר
תופעת המוות בעריסה היא חלום הבלהות של כל הורה, בעיקר משום שרב בה הנסתר על הגלוי. מחקר חדש קושר בין תפקוד המוח למוות הפתאומי, וקובע כי ייצור סרוטונין איטי הוא שגורם להפסקת הנשימה
יש השערות לפיהן אי בשלות של גזע המוח שבו ממוקם מרכז הנשימה, היא הגורמת לכך, והשערות אחרות קושרות את המוות לרפיון של החך הרך. כך או כך, מדובר בתופעה שבה רב הנסתר על הגלוי. בתחילת החודש שעבר פורסם מחקר ב-JAMA, כתב העת של אגודת הרופאים בארצות הברית, שמצא קשר בין תפקוד המוח לבין מוות בעריסה ועשוי לשפוך אור על התעלומה.
המחקר, שנערך על ידי הנוירולוגים ד"ר חנה קיני וד"ר דיוויד פטרסון מבית החולים לילדים בבוסטון ובשיתוף בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, בדק בין השנים 97' עד 2005, 31 תינוקות שנפטרו כתוצאה ממוות בעריסה ועשרה תינוקות שנפטרו מסיבות אחרות.
לטענת החוקרים, תינוקות שמתו מוות בעריסה, סבלו מפגם בתאי עצב באזור במוח שאחראי בין היתר על תהליכי הערנות ועל מרכז הנשימה. "כשבדקנו את החלק התחתון ביותר של גזע המוח אצל תינוקות שמתו מוות בעריסה, מצאנו שהיתה להם יכולת מוגבלת להשתמש בסרוטונין ולמחזר אותו", הם מסבירים.
"החריגות שנמצאו בגזע המוח, שם ממוקם מרכז בקרת הנשימה של הגוף, החלישו את יכולתו
"ההנחה המקובלת היא שמערכת זו מפקחת על הנשימה, על לחץ הדם ועל הרגישות ללחץ הדם בעת השינה", אומרים שני הרופאים. "תינוקות הישנים שפניהם כלפי מטה שואפים מחדש דו תחמוצת הפחמן ולכן שואפים פחות חמצן.
רוב התינוקות מסוגלים לחוש בעלייה ברמות דו תחמוצת הפחמן שמפעילה תאי עצבים בגזע המוח, ולהזיז את ראשם. לתינוקות שמתו בעריסה היו מומים במערכת הסרוטונין שפגמו ברפלקסים שגרמו להזזת הראש".
הסרוטונין, שידוע גם כ-HT5, הינו חומר שנמצא ברקמות רבות בגוף, בעיקר בדם, בדופן המעי ובמערכת העצבים המרכזית. הוא פועל במערכות שונות החל מהמערכת שאחראית על תיאבון והנאה מינית, דרך מערכת שיכוך כאבים, לחץ דם, ויסות טמפרטורת הגוף בשינה וביקיצה.
היום אף סבורים כי שיבוש במאזן הסרוטונין במערכת העצבים עשוי לגרום למגוון מחלות כמו דיכאון, חרדה, הפרעת אכילה, מיגרנה וכו'. ד"ר פטרסון וד"ר קיני אומרים כי מוות בעריסה מתרחש כמעט פי שניים יותר אצל בנים מאשר אצל בנות וכי לתינוקות ממין זכר היו באופן משמעותי פחות רצפטורים של סרוטונין מאשר אצל תינוקות ממין נקבה.
הם מאמינים שהחריגות שנמצאו אצל אותם תינוקות מתחילות כבר בשלבי ההתפתחות המוקדמים, כשהתינוק עוד ברחם. "התנהגות האמהות לפני הלידה, כמו עישון או שתיית אלכוהול במהלך ההריון, יכולים להשפיע על התפתחות מערכת הסרוטונין במוח", הם אומרים ואף מסבירים במחקרם מדוע תינוקות מתחת לגיל שישה חודשים הם המועדים למות עריסה.
"בלידה, תינוקות עוברים מתלות מוחלטת באמא לנשימה בכוחות עצמם וייצוב לחץ הדם שלהם. אם מערכת הסרוטונין במוח פגומה או עדיין לא הבשילה, המעבר הזה לעצמאות טוטאלית בשליטה על המערכות החיוניות מתרחש בששת החודשים הראשונים לחיי התינוק, שהם חודשים קריטיים".
גם פרופ' יעקב סיון, מנהל מכון ריאות, טיפול נמרץ ושינה בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב, מסביר את החודשים הקריטיים האלה באי בשלות של המערכות. "תינוק שנולד אמור להיות בשל, ולמרות זאת חלק מהמערכות שלו אינן בשלות, ביניהן מערכת השינה", הוא מפרט.
"במשך תשעה חודשים התינוק נמצא ברחם חשוך וכשהוא יוצא לחיים פתאום יש יום ויש לילה, יש שעות בהן כל הסביבה פעילה ויש שעות בהן היא שקטה. בחודשים הראשונים לחיי התינוק, הוריו מכניסים אותו למחזור היומי והשעון הביולוגי שלו מבשיל בהדרגה, עד שאחרי ארבעה חודשים התינוק מפריש את הורמון המלטונין כמו מבוגר".
"כמו כן בחודשים הראשונים לחיי התינוק מבשילה גם מערכת הנשימה. חשוב לציין שלכל תינוק עד גיל שנה יש הפסקות נשימה, אולם מנגנוני ההגנה גורמים לו להתעורר ולחזור לנשום. יחד עם זאת קיימת תקופה פגיעה מאוד שבה ההבשלה לא מיישרת קו עם מנגנוני ההגנה".
השאלה הגדולה היא האם המחקר החדש מהווה פריצת דרך בזיהוי ובמניעת התופעה. ובכן, לא בטוח. "מדובר במחקר מעניין, אבל אין לו השלכה מעשית", קובע ד"ר טומי שינפלד, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ב"מרכז שניידר" לרפואת ילדים.
"בדיקות סרוטונין הן מאוד מורכבות, טווח הערכים שלו הוא רחב וזה בלתי אפשרי לבצע אותן בכל תינוק. לאורך 30 שנה אני עוקב אחרי מאות מאמרים על מוות בעריסה וכמעט כולם התבררו כלא אמינים".
"החשיבות של המחקר הזה היא בכך שהוא מחקר אנטומי-פתולוגי ולא גנטי והוא מצביע על כיוון למחקרים עתידיים", מסבירה ד"ר ענת ש"ץ, מנתחת אף, אוזן וגרון ילדים בשירות נשימה-שינה ילדים בבית החולים "שערי צדק".
"הוא מבהיר שיש תינוקות שיש להם פגם בתפקוד המערכת. במצבים רגילים לא רואים את זה, אבל במצבי דחק תינוק רגיל יתעורר ויפעיל את המנגנון, ותינוק שיש לו את הפגם לא יתעורר". ד "ר ש"ץ היא גם יו"ר עמותת "עתיד" - עמותה ישראלית לחקר ולמניעת מוות פתאומי בתינוקות וחברת ההנהלה של ארגון ה-SID העולמי .
עמותת עתיד הוקמה כמענה לפניות של משפחות שנפגעו ממוות בעריסה ופניות של הורים שביקשו מידע עדכני על דרכי המניעה והפחתת הסיכון (פרטים נוספים באתר www.atidbaby.org). אם הבעיה היא בתפקוד הסרוטונין, למה לא לתת מראש לכל תינוק כמות סרוטונין מספקת ולמנוע את התופעה אחת ולתמיד?
"עצם העובדה שיש הבנה לגבי המנגנון לא אומרת שניתן למצוא לכך תרופה", מסביר פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות. "השימוש בסרוטונין כתרופה הוא לא מעשי מאחר שיש לו השפעות מערכתיות על הגוף - עליית לחץ דם, כיווץ כלי דם וכו', ואי אפשר לנתב את הסרוטונין בדיוק לאותם מקומות בהם הוא חסר".
"ב-15 השנה האחרונות חלה ירידה דרמטית במספר המקרים של מוות בעריסה בעקבות ההנחיה להשכיב תינוקות על הגב, וכל המקרים שאני נתקל בהם היום הם בעקבות השכבת התינוק על הבטן, מצב שחוסם את מעברי האף והפה", מציין ד"ר שינפלד את ההמלצה החשובה ביותר למניעת התופעה.
"כדי להעיר תינוק שישן על הבטן צריך גירוי הרבה יותר חזק מאשר להעיר תינוק שישן על הגב", תומך פרופ' סיון בהמלצה. "שינה על הבטן היא שינה עמוקה יותר, אולם כשהתינוק ישן על הגב, קל יותר להתעורר מירידת חמצן והתינוק יכול להגיב. לכן שינה על הגב היא בטוחה יותר".
ההמלצה להשכיב את התינוק על הגב התפרסמה בניו זילנד ובארצות הברית בשנת 1992 בעקבות סטטיסטיקות שנעשו, והגיעה לישראל בשנת 1994. גם במחקר הנוכחי מודים החוקרים ש-65 אחוז מהתינוקות שנבדקו הושכבו על הבטן או על הצד ולא על הגב.
כמו כן נוספה בשנה האחרונה אזהרה להורים לא לישון עם הילדים, לאחר מספר מקרים טראגיים בהם הורים מחצו למוות בטעות את תינוקם בזמן השינה. המלצה נוספת מנחה את ההורים להשכיב את התינוק לישון במיטה ריקה מחפצים, צעצועים, כריות או שמיכות מיותרות, כדי לא לחסום את נתיב הנשימה שלו.
בנוסף, המליץ משרד הבריאות בשנה האחרונה לתת לילד מוצץ לפני השינה. "בבדיקות סטטיסטיות נמצא המוצץ כמקטין את הסיכון למות עריסה", מפרט פרופ' אמיתי. "ייתכן שמוצץ שומר על תנועות באזור הפה. רצוי להשתמש במוצץ החל מגיל חודש, כדי לא לפגוע בהנקה".
פרופ' אמיתי מציין כי השכיחות של מות עריסה גבוהה יותר בתינוקות לאמהות צעירות מאוד. "הסטטיסטיקה העולמית מתבססת על נתונים מארצות הברית, שם הרבה מאוד בנות בגיל ההתבגרות נמצאות בהריון ללא כל מסגרת משפחתית. כאן בארץ זה מצב נדיר יותר, אחת ל-3,000 לידות . בנוסף, שכיחות התופעה עולה בקרב פגים בשל משקל הלידה הנמוך שלהם".
האם יש קשר בין תנאי מזג אוויר למוות בעריסה?
"יש יותר מקרים של מוות בעריסה בתקופת החורף. ראשית, בתקופה הזו יש יותר מצבים של דלקות בדרכי הנשימה, וגם נזלת קלה יכולה להביא תינוק קטן למצב של חנק. בנוסף יש נטייה לחמם יתר על המידה חדרי תינוקות. רצוי לשמור על טמפרטורה של 22-20 מעלות מאחר שטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי מזיקות לתינוק".
מה לגבי מתקנים שרגישים לתנועות התינוק ומתריעים על ידי צפצוף על שינויים בנשימה, כדוגמת "בייבי סנס" ?
ד"ר ש"ץ: "כל הגופים בעולם מתנגדים למוניטורים מסוג זה. הם גורמים לשאננות של הורים, שסומכים על המוניטור ומשכיבים את התינוק לישון על הבטן. במוניטורים האלה יש חיישן שעובד על תנועתיות, אולם רוב הפסקות הנשימה אצל תינוקות הן חסימתיות ואז דווקא יש הגברה של תנועות הנשימה כי התינוק נלחם והמוניטור לא יצפצף".
"הדבר הכי חשוב הוא שכל הורה יעבור קורס החייאה", מסכם ד"ר שינפלד. "ניתן לעבור קורס החייאה בסיסי במד"א ואז יודעים תמיד מה לעשות בזמן אמת. זה נכס לכל החיים שרוכשים במסגרת
ההורות".
נא להמתין לטעינת התגובות
