רוצח מאחורי מסך עשן
30 אלף איש בישראל חולים ב- COPD, מחלה הנגרמת מעישון ויכולה להפוך את החיים לסיוט מתמשך, בגיל צעיר יחסית. לקראת יום ה-COPD, כמה נתונים שישכנעו אתכם להפסיק לקחת לריאות
הסטטיסטיקה מראה כי 50 אחוז מהחולים ב- C.O.P.D לא ישרדו בתוך 5 שנים מזמן אבחון המחלה. 90 אחוז מהחולים, כלומר, 2.5 מיליון בני אדם, הם מעשנים או מעשנים לשעבר.
"החסימה של דרכי הנשימה היא הגורמת לקושי הנשימתי והסימפטומים בחולים עם C.O.P.D נעים בין שיעול עם כיח יצרני, לקוצר נשימה אשר בתחילה מופיע במאמץ ובהמשך בפעולות יומיומיות רגילות פשוטות", מסביר ד"ר דוד סתיו, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי אסף הרופא ויועץ ריאות במכבי שרותי בריאות.
סימה, שחולה במחלה, מספרת שאחרי מקלחת, פעולה פשוטה לכל הדעות, היא צריכה לנוח כמעט שעתיים. "תפקודי הריאה שלי עומדים על 18 אחוז, מה שגורם לכל פעולה להיות קשה עד בלתי אפשרית".
ד"ר סתיו: "הגורמים להופעת המחלה, בנוסף לעישון הפעיל, הם עישון פסיבי, חשיפה לאבק ולתוצרי בעירה ולכימיקלים. גם זיהום האוויר מהווה גורם מחמיר להתפתחות המחלה, ודלקות חוזרות בדרכי הנשימה בגיל הילדות מגבירות את הסיכון להתפתחות המחלה".
בישראל כמיליון מעשנים. המחלה מתחילה מגיל 30-40. אצל 20 אחוז מהמעשנים מעל גיל 40 תתפתח מחלת ה- C.O.P.D, כשלעתים המחלה תתבטא מבחינת סימפטומים רק בגיל 50-60. אצל אחרים הסימפטומים יתבטאו 10-20 שנים מאז הפסקת העישון.
איך מאבחנים את המחלה?
"אבחון של C.O.P.D הוא קל יחסית והוא מבוצע באמצעות בדיקת תפקודי ריאות, אשר מאפשרת בנוסף לאבחון להעריך את דרגת חומרת המחלה", מסביר ד"ר סתיו. "דירוג של חומרת המחלה מתבסס בעיקר על נפח הנשיפה בשנייה הראשונה (FEV1). למרות זאת, רק כ-30 אחוז מהחולים מאובחנים ובדרך כלל זה קורה בשלב מאוחר ומתקדם של המחלה".
אחת הטעויות הנפוצות באבחון ובהמשך בטיפול ב-COPD, היא התייחסות אליה כאל מחלת האסתמה.
לטיפול בחולה ה- C.O.P.D יש ארבע מטרות: מניעת התקדמות המחלה, הקלה בסימפטומים, שיפור ביכולת הגופנית ובאיכות החיים, מניעה וטיפול בהחמרות ולבסוף כמובן, הפחתה בתמותה.
"הטיפול בחולה C.O.P.D נעשה במספר אופנים. ראשית, הפסקת עישון, מה שהוכח כפעולה אפקטיבית ויעילה בהפחתת ההחמרה הפרוגרסיבית והארכת תוחלת החיים. הדרך השנייה היא חיסונים נגד שפעת מדי עונת סתיו, ופנאומווקס נגד דלקת ריאות פנאומוקוקלית אשר תקיפותה ל-5 שנים. הטיפול התרופתי מתבסס על שימוש במשאפים המכילים תרופות. התרופות מורכבות מאלו המרחיבות את הסמפונות, כלומר מפחיתות את החסימה, וסטרואידים בעלי השפעה נגד דלקת".
"המשאפים המועדפים הם אלה המכילים תרופה בעלת פעילות ארוכת טווח", מסביר ד"ר סתיו. "במשאפים המכילים סטרואידים המינון הוא נמוך עם השפעה בעיקר מקומית, והם מותווים לשימוש כאשר חומרת המחלה היא בינונית ויותר. קיימים משאפים המכילים את מרחיבי הסמפונות ארוכי הטווח וסטרואידים".
"בעוד שהתרופות מרחיבות הסמפונות מפחיתות את הסימפטומים של המחלה ומשפרות את היכולת הגופנית, עיקר פעולת המשאפים הסטרואידלים היא הפחתה בהחמרות ובאשפוזים. לאחרונה, לאחר מחקר רב משתתפים, נמצא שהתרופה המשולבת המכילה סלמטרול ופליקסוטייד (סרטייד) מפחיתה את התמותה בחולי C.O.P.D. "סביר להניח שהתרופה המשולבת המכילה פורמטרול עם בודזונייד (סימביקורט) הינה בעלת פעולה דומה", טוען ד"ר סתיו.
טיפול חדש שהושק לאחרונה הוא ספיריבה, תכשיר חדשני לטיפול במחלת ה- COPD. התכשיר ניתן בשיאוף ופותח את דרכי הנשימה ל-24 שעות בנטילה של פעם אחת ביום.
בנוסף לתרופות, קיימים טיפולים לא תרופתיים; שיקום ריאות מהווה את אחת מהשיטות הלא תרופתיות לטיפול. "בשיטה זו, על ידי פעילות גופנית מודרכת ושימוש בטכניקות נשימתיות, ניתן להפחית את הסימפטומים הנשימתיים ולשפר את היכולת הגופנית", מסביר ד"ר סתיו. "תועלת נוספת היא הפחתה בהחמרות הנשימתיות ובמספר האשפוזים".
חולי C.O.P.D בשלב מתקדם של מחלתם עלולים לסבול מתת-חימצון של הדם. לחולים אלה ממליצים על נטילת חמצן עד 24 שעות ביממה. "המכשיר הביתי המועדף הוא מחולל חמצן אשר אינו מצריך הספקה חיצונית של מיכלי חמצן, מאחר והמכשיר המופעל בחשמל מעלה את אחוז החמצן הקיים באוויר ובאמצעות צנרת מעביר אותה למטופל", מתאר ד"ר סתיו.
הטיפול בחמצן במטופלים הזקוקים לו הוכיח כמאריך חיים ומונע סיבוכים. ישנם חולים שמצבם הנשימתי החמיר במידה כזו שאינם מסוגלים נשימתית לפנות את כל דו-תחמוצת הפחמן ולהם נהוג
להמליץ על מכשיר הנשמה לא פולשני באמצעות מסיכה אפית.
קיימים מקרים בהם יש צורך לנתח. "חשוב לציין כי ניתוח להפחתת נפח הריאה, הנו תהליך קשה והמקרים בהם יש צורך בהתערבות ניתוחית הם כריתת בועות ענקיות, המפחיתות את נפח הריאה המשתתף בחילופי הגזים, ונפחת ריאות קשה בה השינויים הבועתיים מרוכזים בעיקר באונות העליונות", מבהיר ד"ר סתיו. לעתים משמש הניתוח כפתרון ביניים עד השתלת הריאה, שהנו ניתוח נדיר למדי, עלותו גבוהה ומספר הריאות העומדות לרשות המנתחים נמוך מהרצוי.
בסקר שערכה חברת "טבע" על ידי Market Watch לקראת יום ה- COPD הבינלאומי נמצא כי 25 אחוז מהישראלים מעשנים, 56 אחוז גדלו בבית בו מעשנים, אבל רק 33 אחוז שמעו על המחלה הקטלנית ביותר למעשנים.
בישראל מאובחנים כיום 30 אלף חולים ב- COPD, מתוכם כ-3000 חולים קשים. מנתוני הסקר עולה כי 25 אחוז מהישראלים מעל גיל 40 סובלים מסימפטומים המאפיינים את המחלה. גברים מעשנים יותר מנשים: 29.4 אחוז מהגברים לעומת 20.7 אחוז מהנשים. חילונים (28.1 אחוז) מעשנים יותר ממסורתיים (23.7 אחוז), אך חרדים (19.4 אחוז) מעשנים יותר מדתיים (14.9 אחוז).
8.6 אחוזים מעשנים סיגריות בודדות במהלך השבוע, 7.4 אחוזים מעשנים כחצי קופסה ליום, 5.4 אחוזים מעשנים קופסה ליום ו-3.6 אחוזים מעשנים יותר מקופסה ביום. 14.5 אחוז עישנו בעבר ונגמלו, אבל לפחות חלקם אינם יכולים לנשום לרווחה, שכן מחלת ה-COPD פוגעת גם במי שעישנו בעבר.
איגוד רופאי הריאות ממליץ על בדיקת תפקודי ריאות לאיתור המחלה לכל מי שהחל לעשן בגיל 30 וכיום הוא בן 35 ויותר, אנשים שעישנו והפסיקו לעשן וסובלים כיום מקוצר נשימה במאמץ, או כאלה שנחשפו לזיהום אוויר במהלך עבודתם.
לגילוי מוקדם של המחלה יש חשיבות גדולה, כיוון שהפסקת עישון יחד עם טיפול משולב יכולים לעצור את התפתחות המחלה ולשפר את איכות החיים של החולים.
קוצר נשימה או COPD? השאלות הבאות יסייעו בידך לגלות האם אתה סובל מ- COPD:
1. האם אתה משתעל רוב ימות השנה?
2. האם אתה פולט ליחה רוב ימות השנה?
3. האם אתה סובל מקוצר נשימה יותר מאחרים בני גילך?
4. האם אתה מבוגר מגיל 40?
5. האם הנך מעשן או מעשן לשעבר?
אם שלוש מהתשובות הן "כן" - כדאי ורצוי לגשת לבדיקה
נא להמתין לטעינת התגובות
