חצי חולה חצי בריא
אחת הבעיות של חולי סכיזופרניה היא ההתמדה בטיפול התרופתי, שבלעדיו איכות החיים שלהם נפגעת באופן משמעותי. סקר חדש מגלה כי ההתמדה אינה פשוטה כלל
בכנס בנושא ""ADHERENCE - הדבקות בטיפול כיעד מרכזי בתוכנית הטיפולית בסכיזופרניה", שנערך על ידי איגוד הפסיכיאטריה בישראל ובשיתוף חברת "יאנסן-סילג", הוצגו לראשונה תוצאות סקר ארצי רחב שנערך לאחרונה ובדק מהם הגורמים המשפיעים על הדבקות בטיפול של חולי סכיזופרניה בעיני הפסיכיאטרים. הסקר נערך בקרב 326 פסיכיאטרים, המהווים למעלה משליש מאנשי המקצוע בתחום בארץ. כל רופא התבקש לענות על שאלון ביחס ל-10 חולים שבטיפולו.
מממצאי הסקר עולה כי לדברי 44 אחוז מהפסיכיאטרים, בקרב החולים שבטיפולם, נמצא חשד לאי נטילת התרופה כפי שנרשמה להם בחודש האחרון, כאשר 48 אחוז מהפסיכיאטרים טענו כי החולים לא היו מסוגלים להבחין בהתדרדרות במצבם הבריאותי מספר ימים לאחר שהפסיקו את הטיפול התרופתי על דעת עצמם.
מחלת הסכיזופרניה רווחת באוכלוסיה בשיעור של אחוז אחד (בישראל לוקים במחלה כ-70 אלף איש) ומאופיינת בתפיסה מוטעית של המציאות המתבטאת בהפרעה בתחום החשיבה, ההתנהגות והביטוי הרגשי. המחלה מתפרצת בדרך כלל החל מסוף העשור השני של החיים ועד סוף העשור הרביעי, כאשר כרבע מהלוקים בה עשויים להחלים ולשוב לחיים תקינים או כמעט תקינים. אצל היתר נושאת המחלה אופי כרוני. חלק מהחולים ידגים אמנם שיפור חלקי אך לא ישוב לחיים שטרם פרוץ המחלה ויזדקק למסגרות תעסוקתיות וחברתיות מוגנות, וחלק יזקק לטיפול רפואי מתמיד במסגרות מוסדיות.
"יש כמה דברים מאוד ייחודיים בסקר הגדול שנערך בארץ", מסביר פרופ' יורם ברק, מנהל המחלקה הפסיכו-גריאטרית במרכז לבריאות הנפש ע"ש אברבנאל, אשר הציג את תוצאות הסקר בכנס. "ראשית כל זה מבצע משותף של החברה ושל האיגוד הפסיכיאטרי. שנית אין שום סקר בהיקף כזה שבוצע אי פעם בעולם. נסקרו 40 אחוז מכל הפסיכיאטרים בישראל. זה לא מדגם אלא איסוף נתונים מקרוב לחצי מהפסיכיאטרים המומחים בארץ. הסקר שם דגש על אוכלוסיות קצה בפסיכיאטריה על ילדים ונוער מצד אחד וקשישים מצד שני. כשלוקחים את כל הנתונים הללו יש פה עושר של מידע ויכולת לעשות עבודה פסיכו חינוכית יוצאת דופן עם הנתונים. במיוחד
אחד הממצאים החשובים בסקר הראה כי 79 אחוז מהפסיכיאטרים חושבים כי לחולים שבטיפולם יש בעיה, אשר הופיעה בזמן כלשהו של חוסר מודעות למחלה. כמענה לבעיית חוסר הדבקות בטיפול, נשאלו הרופאים האם חולים אשר חשים טוב יותר בזמן נתון, נוטים לחשוב כי התרופות אינן נחוצות להם ומפסיקים לקחת אותן במודע. מתשובות הרופאים עולה כי כ-60 אחוז מהם נוטים לחשוב כי החולים אכן נוהגים כך. 68.5 אחוז מהפסיכיאטרים שענו על השאלון סברו כי יש צורך בסביבה קהילתית תומכת - משפחה, פסיכיאטר, צוות רפואי וכד', כדי להזכיר לחולים לקחת את הטיפול התרופתי.
עוד עולה מהסקר כי סיבות נוספות, לדעת הפסיכיאטרים, העלולות לגרום לאי נטילת התרופות הן ירידה בקוגניציה, קרי ירידה בזיכרון וחוסר ארגון (כ-30.7 אחוז מהפסיכיאטרים סברו כך) וסדר יום לא קבוע (כ-51 אחוז מהפסיכיאטרים). כמו כן, נמצא כי 52.9 אחוז מהפסיכיאטרים סוברים כי החולים חשים מדוכדכים או נבוכים מכך שהם נוטלים תרופות על בסיס יומי, כדבר הפוגם בדבקות הטיפול שלהם.
דווקא בכל הנוגע לסמים ואלכוהול, רבים מהמטפלים לא מייחסים להם בעיה. "לצערנו ההתייחסות לסמים ואלכוהול היא רחוקה מלהיות מספקת באשר לפסיכיאטרים בישראל", טוען פרופ' ברק. "יותר מחמישים אחוז משתמשים באלכוהול וסמים אבל בסקר פחות מעשרים אחוז חשבו שזו בעיה. יש פער עצום בין המציאות לבין האימפקט. אני יכול להגיד שמחצית ממטופלינו חשופים לאלכוהול וסמים ואנחנו לא שמים על זה דגש, זה חמור מאוד".
פרופ' ברק מבקש לשים דגש רב יותר על הנושא החברתי, במיוחד לאור הרפורמה הקרובה בתחום בריאות הנפש: "הסביבה החברתית בה נמצא החולה היא נושא כאוב ביותר וזו שאלה חברתית ממדרגה ראשונה. אנו עומדים לשנות באופן דרמטי את הסביבה הטיפולית, תוך ידיעה ששני שליש מהחולים חיים בסביבה לא תומכת. הסקר הזה מדגיש באופן דרמטי את הצורך בהשקעת משאבים חינוכיים אדירים ברפואה הראשונית והקהילתית, אם אנו מצפים שהרופאים ייקחו חלק באחריות על הסכיזופרניים".
נא להמתין לטעינת התגובות
