מחכימים עם השנים
מחקר חדש מגלה: אנשים וכחניים שומרים על רמה גבוהה יותר של אינטליגנציה בהזדקנותם מאשר חבריהם הנינוחים
במחקר שערכה היא הגיעה למסקנות לפיהן כאשר אנשים וכחניים מגיעים לגיל 60, הם שומרים על רמה גבוהה יותר של אינטליגנציה, מאשר אנשים שהם יותר נוחים וזורמים.
"אותם יחידים וכחניים הם בעלי אוצר מילים גבוה יותר", מסבירה ביסשל, "יש להם שימוש טוב יותר במילים, ידע גדול יותר של עובדות, ונראה כי כל המבוגרים הטרחנים האלו הם אפילו יותר חכמים מהצעירים".
ממצאי המחקר נוגדים את החשיבה המקובלת לפיה אינטלקט וזיכרון מתנדפים עם הגיל, מה שהפך את המחקר לנושא החם ביותר בעולם הפסיכולוגיה לאחרונה. "אנשים סקרנים מהעובדה שאנשים וכחניים זה משהו שיכול להיות טוב, במיוחד בגיל מבוגר", טוענת ביסשל, שהתחילה את המחקר כפרופסור מסייע בקמפוס, הריסבורג בפן סטייט.
ביסשל ותומאס בייקר, סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת יורק, בדקו 239 נשים ו-149 גברים בגילאי 19 עד 89. לנחקרים היו שתי משימות: מבחן הערכת אישיות שנועד לבחון נכונות להתנסות
"בעצם רצינו לראות מה יכול לחזות אינטליגנציה, בגילאים קטנים ומבוגרים", מסבירה ביסשל "אחד מהדברים שמצאנו הוא שהפקטור של האינטליגנציה, היה ניתן לחיזוי באופן הטוב ביותר על ידי אינטליגנציה כללית. זה הסוג של אינטליגנציה אשר מורכב מידיעה של עובדות, אוצר מילים גדול, באופן בסיסי זהו סוג האינטליגנציה שאתה זקוק לו כאשר אתה משחק בסכנה".
אנשים בגילאי 19-60 לא הראו תוצאות טובות יותר מאשר אלו שהיו מעל גיל 60 בתחום היכולות הקוגניטיביות. קבוצה שלישית של אלו בני 60 ומעלה הראו תוצאות גבוהות מאלו בני גילם ומאלו שהיו צעירים מהם. יותר מכך, טוענת ביסשל, התוצאות הראו שיכולת קוגניטיבית חזקה, זוהתה עם נטייה לחוסר סבלנות, מה שאומר שמבוגרים שיש להם נטייה להיות לא נחמדים ולא חברותיים, שומרים על רמות גבוהות יותר של ידע כללי. עוד מצאו חוקרים שהאישיות אינה משתנה הרבה לאורך החיים.
לא כולם מרגישים בנוח עם הממצאים. "המשמעות העצובה של ממצאיה של ביסשל הם שזה דבר טוב לאנשים מבוגרים להיות בכיינים, וזה מחזק את הסטריאוטיפים של "זקנים וטרחנים"", טוענת סוזן וויטבורן, פרופ' לפסיכולוגיה מאוניברסיטת מסצ'וסטס. היא מוסיפה כי המחקר בדק שני פקטורים מתואמים, אישיות ואינטליגנציה "זה בלתי אפשרי לדעת מה גורם למה, או אם שני הפקטורים קשורים לפקטור שלישי שאינו ידוע כמו למשל כמות החינוך שקיבלו האנשים". בנוסף, טוענת וויטבורן כי "אנחנו לא יודעים אם מערכת היחסים בין אישיות ומנת משכל משתנה בין קבוצות הגיל, אם מערכת היחסים הזו לא משתנה אף פעם או אם התבגרות מחדדת חוסר גמישות וזו קשורה לאינטליגנציה גבוהה יותר".
ד"ר פיליפ אקרמן, פרופ' לפסיכולוגיה בטכניון של ג'ורג'יה, טוען כי יכולת קוגניטיבית לפתור בעיות אינה מושפעת מאישיות "אבל ידע שאחד רוכש במשך חייו הבוגרים הוא יותר קשור לאישיות".
אקרמן מסביר כי אישיות ועניין הם שגורמים ליחידים להשקיע זמן ומאמץ בלמידה, "אדם חברתי בדרך כלל נוטה לבלות בחברותא עם אנשים מחוץ לבית, כאשר אדם לא חברותי נשאר בביתו ולעתים קורא ספר, וזה אולי מה שמשפיע על היכולות האינטלקטואליות שלו".