1 מ- 8
סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל. לרגל חודש המודעות הבינ"ל לסרטן השד שהחל היום: כל המידע בנושא גילוי מוקדם
אחת מכל שמונה נשים בישראל עלולה לחלות בסרטן השד, וככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ- 90 אחוז.
המלצות האגודה למלחמה בסרטן:
• החל מגיל 20 חשוב שתכירי את שדייך ואת השינויים החלים בהם. ככל שתכירי טוב יותר את גופך, תוכלי להבחין בשינויים במידה והם קיימים ולפנות לרופא ולברר את טיבם.
• בדיקה ידנית של השד חשוב שתבוצע על-ידי רופא שהתמחה בבדיקת שד.
• מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה מגיל 50 ומעלה פעם בשנתיים.
• לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן, הבדיקה מומלצת מגיל 40-49 פעם בשנה, או בהתאם להמלצת הרופא.
• כיום, ישנה הסכמה מקצועית בינלאומית, שבדיקת סריקה בממוגרפיה מאפשרת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים, עוד בטרם נוצר גוש בשד הניתן למישוש ומפחיתה את שיעורי התמותה בכ- 30 אחוז.
• חשוב לדעת כי רוב הגושים המתגלים בשד אינם סרטניים, אך רק רופא יוכל לקבוע את האבחנה המדוייקת, בעזרת בדיקות משלימות.
מחקרים מדעיים רבים הוכיחו את קיומו של קשר הדוק בין אורח חיים פעיל המשלב תזונה מאוזנת לבין הקטנת הסיכון לחלות במחלות שונות, ביניהן מחלות לב, כלי דם וסוכרת, ולאחרונה אף הוכח הקשר ביחס למחלות הסרטן. השפעתו של אורח החיים הפעיל באה לידי ביטוי בהפחתת הסיכון לחלות בעיקר בסרטן השד, מעי הגס והערמונית כמו גם בסרטן הלבלב, הכליות, הרחם והוושט.
כיצד תאמצי אורח חיים בריא?
• אכלי מגוון מזון בריא, תוך העדפה של מזון ממקור צמחי.
• אכלי 5 או יותר מנות מגוונות של ירקות ופירות.
• העדיפי חיטה מלאה על פני חיטה מעובדת וסוכרים.
• העדיפי מזון המסייע לך לשמור על משקל
• אמצי אורח חיים פעיל על ידי ביצוע פעילות גופנית. הוכח כי ביצוע פעילות גופנית מתונה מפחית משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ובסרטן השד.
• למבוגרים: מומלצת פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות, במשך רוב ימות השבוע.
• לילדים ונוער: מומלץ לעסוק בפעילות גופנית מתונה עד גבוהה במשך כשעה, לפחות 5 פעמים בשבוע.
• הגבילי את צריכת האלכוהול שלך.
• הימנעי מעישון. לאחרונה הוכח חד משמעית כי קיים קשר הדוק בין עישון לבין סיכון גבוה לחלות במחלות סרטן רבות, כולל סרטן השד, סרטן הריאות, הגרון וחלל הפה, הושט, שלפוחית השתן, הכליה, הלבלב וצוואר הרחם.
האיברים והרקמות בגוף בנויים ממבנים זעירים הנקראים תאים. למרות שתאים בחלקי גוף שונים עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, מרביתם מתחדשים באותה דרך, על ידי התחלקות התאים. חלוקת התאים מתרחשת, בדרך-כלל, באופן מסודר ומבוקר. כאשר תהליך החלוקה הופך לבלתי מבוקר, ימשיכו התאים להתחלק ויתפתחו לגוש הנקרא "גידול".
גידולים יכולים להיות שפירים, או ממאירים (סרטניים). התאים בגידול השפיר אינם מתפשטים לחלקי גוף אחרים ועל-כן אינם סרטניים, אך עלולים לגרום להפרעות כתוצאה מהלחץ שהם יוצרים על איברים סמוכים. גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות מעבר למיקום המקורי שבו נוצרו. הם עלולים לחדור לאיברים סמוכים ולהרסם.
לעיתים, ניתקים תאים מהגידול הראשוני ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, עם זרם הדם או באמצעות מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה עוברים לאיבר חדש, הם יכולים להמשיך ולהתחלק וליצור גידול חדש, הנקרא "גידול משני" או "גרורה".
האבחנה הסופית, אם הגוש שפיר או סרטני, נקבעת על-ידי בדיקת הדגימה של הרקמה תחת המיקרוסקופ. חשוב להבין שמחלת הסרטן אינה מחלה אחת, הנגרמת על ידי גורם אחד, שמותאם לה טיפול מסוג אחד. ידועים למעלה מ-200 סוגי סרטן, ולכל אחד השם והמאפיינים לו.
שינויים טבעיים מתרחשים בשד במהלך חייה של כל אשה. הגורמים לכך הם גיל, מחזור חודשי, הריון, הנקה, תקופת המעבר, גלולות למניעת הריון וכו'. בדרך כלל השדיים אינם זהים בגודלם.
מבנה השד כולל רקמה בלוטית המכילה בלוטות חלב המורכבות מכ-20 אונות, המתנקזות בצינוריות החלב אל הפיטמה, רקמות שומן וחיבור, ואת דופן החזה – השרירים הנמצאים מעל הצלעות, אליהם מתחבר השד.
רקמת השד מגיעה עד בית השחי, שם מצוי אוסף של בלוטות לימפה. מדובר בבלוטות קטנות דרכן זורם נוזל הלימפה שתפקידו להגן על הגוף מפני מחלות. בלוטות הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית הממוקמות בכל חלקי הגוף.
רוב הגושים בשד הינם שפירים. מרבית הגושים השפירים הינם כיסיות, או כפי שהן מוכרות בשם ציסטות. אלה הם שקיקי נוזל שמקורם בבלוטות המייצרות את החלב. סוג שכיח נוסף של גושים שפירים בשד הוא הפיברואדנומה, המורכבת מריקמה סיבית-בלוטית.
שני סוגי גושים אלה ניתנים להוצאה בקלות, במידה והם גורמים לאי-נוחות. אם מגלים גוש בשד, אין לדחות את הביקור אצל הרופא. כל מימצא בשד מחייב בדיקה וחשוב לא לדחותה. ברוב המקרים, כאמור, אין מדובר בגידול ממאיר, אך במידה וכן, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי. אגב, גם גברים עשויים לפתח סרטן שד, אולם השכיחות אצלם קטנה פי 100 מזו שאצל הנשים.
הכרת השד הינה חלק מהמודעות לגוף כולו וכוללת לקיחת אחריות על בריאותך. זהו תהליך שבו האישה לומדת להכיר את שדיה, את צורתם, את תחושתם ואת מגעם. הכרת השד נעשית על ידי התבוננות ומישוש. היכרות זו מאפשרת לאישה להבחין בשינוי, במידה וקיים לפנות לרופא בהקדם. בדיקה עצמית נהוג לבצע פעם בחודש, כשבוע לאחר סיום מחזור הווסת.
מהם הסימנים לסרטן השד?
יש לחפש אחר שינויים במבנה השד, ובמיוחד אחר גושים, או תופעות אחרות, שלא הורגשו קודם לכן:
* שינוי בצורה או בגודל.
* ורידים מורחבים או בולטים.
* גוש או התעבות.
* שקע או בליטה בעור.
* גירוד עקשני שאינו חולף.
* אי נוחות או כאבים (תופעה שאינה סימן שכיח).
* הפרשה דמית או שקופה.
* פריחה על הפטמה או מסביב לה.
* פטמה ששקעה פנימה לאחרונה.
* גוש או התעבות.
* נפיחות בזרוע העליונה.
* נפיחות או התקשות תחת בית-השחי.
הגורמים לסרטן השד עדיין אינם ברורים דיים, אולם נראה שנשים מסוימות הן בעלות סיכון גבוה יחסית לחלות במחלה מאשר נשים אחרות.
גורמים משפיעים:
1. גיל - הסיכון לחלות בסרטן, עולה עם הגיל. סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים בגילאים 50 ומעלה. על-פי נתוני משרד הבריאות, כ-74 אחוז מהחולות אובחנו בגילאים אלה. כ-23 אחוז מהחולות אובחנו בגילאים 40-49, ורק כ-3 אחוזים מהחולות היו צעירות מגיל 40 בשלב האבחנה.
2. היסטוריה משפחתית - נשים שבמשפחתן חלו בסרטן השד, במיוחד אם מדובר באם או באחות.
3. נשים שחלו בסרטן השד בעבר.
4. נשים שלא ילדו מעולם, או שילדו בגיל מבוגר.
5. נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) ונכנסו לתקופת גיל המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55).
יחד עם זאת, יש לציין ש-70 אחוז מהנשים החולות בסרטן השד אינן שייכות לקבוצות הסיכון הידועות כיום.
בישראל, שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב ילידות הארץ, אמריקה הצפונית ואירופה. ממחקרים שנערכו לאחרונה, מסתמן קשר בין הגברת הסיכון למחלה לבין הרכב התזונה. מחקרים מסוימים הצביעו למשל, על סיכון מוגבר למחלה מצריכת אלכוהול מופרזת, מצריכת שומנים גבוהה וקלוריות עודפות, כתוצאה מעישון ועוד.
נכון להיום, גילוי מוקדם הינו האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד. אז שימו עין.
נא להמתין לטעינת התגובות
