לצחוק כל הדרך אל הלב
פרץ צחוק אדיר יכול להפחית מתח, להוריד לחץ דם, ולעורר את מערכת החיסון. הקפידו על רבע שעה של הומור יומי
רופא: "אל תדאג, אתה תגיע לגיל 70"
מטופל: "אבל אני כבר בן 70!"
רופא: "נו, מה אמרתי לך..?"
הומור הוא כלי עוצמתי שיכול להפחית מתח, להמיס כעס, ולאחד משפחות בזמנים קשים. ניתן לשפר את מצב הרוח על ידי שאיפה למצוא הומור במצבים מתסכלים. כאשר אנו צוחקים על עצמנו ועל המצב, אנו מגלים כי הדברים הקטנים אינם האירועים המסעירים שחשבנו. הומור גם מפיג בדידות - אנשים נמשכים לעליזות אמיתית. התחושה הטובה של הצחוק מלווה אותנו גם לאחר שהצחוק עצמו נגמר.
מטופל: "מצלצלות לי האוזניים!"
רופא: "אז אל תענה..."
כבר בשנת 1961 פורסם מאמר על השימוש בהומור ככלי טיפולי בפסיכיאטריה. במחקר משנת 1978 נבדקו תכונות של אנשים שהיגיעו לגיל 80 ומעלה, ונמצא כי הסוד לחיים ארוכים הוא: בחירת הסבים הנכונים, לא לעשן, להישאר רזה ולהיות בעל אופי שמח.
בכתבי העט של מקצוע הסיעוד פורסמו כבר בשנות ה-80 מאמרים רבים על ההומור ככלי טיפולי. גם בתקשורת מול חולי סרטן. במאמר שפורסם ב-1990 בפורום הבריאות העולמי עלה לדיון הנושא של שימוש בקריקטורות לחינוך בריאותי מתחילת המאה. אחת הדוגמאות
במאמר בכתב העט Health & social work הממליץ על שימוש בהומור על ידי הצוות בחדר המיון, מתוארים 5 סגנונות הומור: שטויות מפיגות מתח, משחקי מילים, חוש האבסורד, הומור שחור והישתטות מטופשת. כל הנ"ל מאפשרים לצוות העובד תחת מתח ולחץ – ולעיתים תחת איומים – להתמודד עם חיי היום-יום.
לא ניתן לסקור את נושא ההומור והבריאות ללא התיחסות לליצנות רפואית. ליצנים עבדו בבתי חולים עוד מימי היפוקרטס – בבית חולים של הפוקרטס בעיר קוס מתוארים צוותים של שחקנים ששיעשעו את הקהל בחצרות בית החולים. בבריטניה במאה ה-12 ליצני החצר של המלך נהגו לבקר בבתי חולים ולשעשע את הקהל.
לפני כ-30 שנה רופא בשם ד"ר פץ' אדמס החל לעבוד בבית חולים כאשר אפו מעוטר באף ליצן אדום, והוליד את הליצנות הרפואית. בשנת 1986 נוסדה תכנית על ידי רופא בשם מייקל קריסטיאנסן בעיר ניו-יורק בשם The Big Apple Circus Clown Care Unit. כיום קיימות תכניות לליצנות רפואית במדינות רבות.
ליצנים רפואיים משתמשים במיומנויות כגון קסמים, פיסול בבלונים, וסיפורים כדי לסייע לילדים מאושפזים להתמודד עם מגוון הרגשות שהם חווים בבית החולים, כגון פחד, חרדה, בדידות ושיעמום. הדגש הוא על שיפור התקשורת, ולא על בידור.
למרות שקיים תיעוד אנקדוטלי לגבי השפעת הצחוק על הבריאות, עדיין אין מחקרים מדעיים המוכיחים חד משמעית כי צחוק מרפא, אך כפי שכתב בשעתו מרק טוויין: "לנתח הומור זה כמו לנתח צפרדע – אולי תלמד הרבה, אבל בסוף אתה נשאר עם צפרדע מת".
מספר עצות לשיפור ההומור בחייכם:
· חפשו הומור בחיי היום-יום: תתחילו לראות את הפרטים האבסורדים, הטיפשיים הנחשפים לעיניכם באופן קבוע
· למדו מתינוקות וילדים – הם יודעים למצוא הנאה וצחוק בכל דבר
· הגבירו את החשיפה שלכם למקורות צחוק – קומדיות, קריקטורות, ובדיחות
· תתחברו לאנשים מצחיקים
· תעשו הפסקת הומור: הקדישו 5-10 דקות לקרוא בדיחה מדי יום
· אם אתם שומעים בדיחה טובה – תרשמו אותה, או ספרו אותה למישהו אחר
· תזכירו לעצמכם ליהנות מדברים
· השתדלו לשהות בסביבת אנשים חיוביים, ונסו להימנע משהייה עם אנשים מרים ושליליים
· הימנעו מחשיפת יתר לשיחות, תכניות טלויזיה, קריאת עיתונים שגורמים לכם לרגשות שליליים כגון עצב או פחד
אדם הולך לרופא ומתלונן שהוא לא מרגיש טוב. הרופא בודק אותו, יוצא מהחדר, וחוזר עם ערימת קופסאות. הוא מוסר אותן למטופל, ומסביר: "את הכדור הכחול תיקח עם כוס מים בבוקר, את הירוק עם כוס מים בצהריים, את הכדור האדום תיקח עם כוס מים אחר הצהריים, ואת הקטנים הלבנים עם שתי כוסות מים בערב".
האיש נבהל, ושואל את הרופא בקול רועד: "דוקטור, מה לא בסדר איתי?!". הרופא משיב: "אתה לא שותה מספיק מים".
הכותבת היא מנהלת קידום בריאות, מכבי שירותי בריאות
נא להמתין לטעינת התגובות
