לבד בחג
חוויית בדידות במהלך החגים היא בהחלט גרעין להתפתחות דיכאון. ד"ר גרינברג ממליצה: אל תבלו את החג בגפכם
למה זה כך?
"אם במהלך השבוע אדם פועל במסגרת עבודה, לימודים או כל פעילות ממוסדת אחרת, ומצוי בחברת אנשים, במהלך החגים הוא במקרה הטוב עם משפחתו, שאיתה הוא נהנה יותר או פחות, ובמקרה הפחות טוב הוא גרוש, אלמן או מתבודד, ולעתים קרובות אדם כזה אינו מיטיב להיות חבר של עצמו.
"מערב ראש השנה ועד
מוצאי שמחת תורה אנו לכודים בתקופה של כמעט חודש, שבה עלינו להימצא בחברה שאיננו בהכרח מעוניינים להימצא בה. יש משפחות שיש בהן רצון משותף להיות יחד, אך גם יש משפחות בעלות מטענים של יחסים מעורערים, שמגיעות לחגים עם מתח רב שהצטבר, ומערכת משפחתית שברירית כזו יכולה להביא למשבר".
מיהם הבודדים ביותר?
"דווקא רווקים ורווקות החיים בגפם סובלים מאשפוזים רבים יותר. הבדידות הפיזית מחברת אנשים במהלך החגים, הופכת את תחושת הבדידות הנפשית לבלתי נסבלת. אנשים כאלו, שמערכת התמיכה החברתית שלהם פעמים רבות דלה, ומתבססת בעיקר על מסגרת של עבודה, הם בעלי פוטנציאל גבוה לקבל דיכאון חג.
"גם אישה שמנהלת רומן עם גבר נשוי יכולה לחוש ריקנות רבה בתקופה זו, ולחוות בדידות ותחושת חוסר ערך".
ומה עם המארחת?
"התשישות הפיזית של הכנות הנמשכות לפעמים שבועות שלמים, מלווה אצלה בתשישות נפשית הקשורה במתח שבו היא נמצאת: זה יום שבו בוחנים את התפקוד החברתי שלה, יש תחרות סמויה
על טיב התבשילים, כל אלה מותירים אותה בתחושה חזקה של לבד".
כל דכדוך הוא דיכאון?
"המונח דיכאון עלול להטעות, בגלל השימוש היומיומי בו לתיאור תחושת דכדוך זמנית. לא כל דכדוך הוא בהכרח בעיה קלינית. להישאר לבד בחג זה אירוע לא נעים שעשוי להעלות תחושות דכדוך, שהן תגובה נורמלית לגמרי לסיטואציה. האדם הנורמלי, לאחר החג, כשיחזור לעבודה ולמארג החברתי שעוטף אותו בשגרה, יתאושש. אדם חולה לעומתו, עלול להיפגע באופן בלתי חולף".
מה אפשר לעשות?
"אנשים שיודעים שהחג בשבילם הוא אירוע טראומטי, צריכים להשתדל לא לבלות אותו בגפם, כי חוויית בדידות היא בהחלט גרעין להתפתחות דיכאון".
נא להמתין לטעינת התגובות
