תחקיר צה"לי
בעקבות מותו הפתאומי של המועמד לקורס טייס בשבוע שעבר. יאיר קרני מסביר על מנהגי שתיה, התייבשות, מכת חום ומה שביניהם
הכיצד? במבחן תוצאה בסדר גודל כזה, האם ניתן לעשות משהו? אני חושב שכן.
לפני כן, אולי קצת מידע על מגוון התופעות שתוארו כאן:
התייבשות: מצב בו הגוף מאבד יותר נוזלים מאשר אלה שהוא מצליח לשתות. התוצאה היא עליה בטמפרטורה של הגוף וירידה ביכולת הגופנית. איבוד משקל נוזלים של 5 אחוזים מביא ל- 30 אחוז ירידה ביכולת לבצע עבודה גופנית. איבוד משקל של 10 אחוזים מקרב את המתייבש למוות, גורם לאפתיות, לשתן צהוב מאוד, לכאבי ראש ולעור יבש. במצב קיצוני של התייבשות, שתיית מים או משקה אחר גורמת להקאתם. הפתרון הרפואי להתייבשות – צינון הגוף במים, עירוי נוזלים.
גורמים המפחיתים את יכולת השתייה: מים בטמפרטורה נמוכה או גבוהה מדי, משקאות מוגזים, משקאות קלים עתירי סוכר, משקאות טבעיים, מי ים, נקטרים, טרופית, תירוש.
גורמים המסייעים בשתייה: טמפרטורת מים של 6 עד 8 מעלות, משקאות עם תכולת סוכר ומלח נמוכה כמו המשקאות האיזוטוניים, מגבירים את יכולתו של המתאמן לספוג מים.
מכת חום: עליה חדה ומאד מהירה בחום הגוף, בדרך כלל על רקע פעילות גופנית מאוד קשה בתנאי חום. כשחום הגוף עולה מעל 41.8 מעלות צלזיוס חלבוני המוח נקרשים, וגורם המוות הוא בצקת מוחית. גורמים מסייעים: רקע של מחלה עם חום, טמפרטורה גבוהה, לחות גבוהה, נטילת סמים כגון אמפטיניים.
לפי הפרסומים בכלי התקשורת, המועמד שנפטר לא היה בתנועה כאשר אובחן כסובל ממכת חום, או שהיה לאחר צעידה של 6 או 10 ק"מ במשך שעתיים (3 דיווחים שונים). כל המקרים אינם מספיק קשים כדי לגרום למכת חום בתנאי מזג האוויר ששררו באותה עת ועמדו בקריטריונים הצהליים לקיום אימון גופני.
במכת חום מודדים את טמפרטורת הגוף, לא שמעתי דיווח על מדידה כזו. דווח כי הנפגע היה במנוחה
הטיפול הרפואי: הפשטת הנפגע וצינון הגוף על ידי שפיכת מים. לא בוצע במקרה הזה. לפחות לא על סמך הדיווחים מגורמי הרפואה.
כמה שאלות עולות מאירוע זה: מדוע לא בדקו מיד את טמפרטורת הגוף? מדוע לא שפכו על המועמד מים בהתאם להוראות?
עודף שתיית מים: תשומת לב מרובה, אולי מרובה מדי ניתנה למנהגי שתייה שתכליתם מניעת התייבשות. בשנים האחרונות היינו עדים להנחיות שתייה של הצבא למתאמנים להרבות בשתייה וללא הגבלה. האם נוהג זה יכול לגרום למצב של עודף שתייה, ומה הוא מבטא?
שני מצבים אפשריים:
1. תת רמת נתרן בדם (היפונתרמיה) – נגרמת כתוצאה משטיפת מלחים מוגברת דרך הכליות ובמצבים קיצוניים עלולה לגרום לבצקת מוחית, לאבדן הכרה, לטשטוש, לבלבול ועוד.
2. תת רמת אשלגן בדם (היפוקלמיה) - נובעת בדרך כלל כתוצאה משתייה מופרזת של מים לאורך זמן. עלולה להביא להפרעות בקצב הלב ולפגיעה ביכולת הגופנית.
השכיחות לשני המצבים גבוהה יותר אצל רצי מרתון, טריאתלטים ורוכבי אופניים, או אצל מורידי משקל המנסים להפחית באכילה בסיוע שתייה מרובה מדי. הטיפול הרפואי בשני המצבים הוא דרך עירויים. שינוי הרגלי הצריכה של מים ומלח הוא תהליך מתבקש אבל מתבצע באיטיות, בדרך כלל.
מה ניתן לעשות כדי שמקרים אלו לא יישנו?
1. להגדיר מחדש את מגבלות האימון בתנאי חום. אם במגבלות הקיימות קורים דברים בסדר גודל הזה, יש לשנות את הכללים. זה מאוד פשוט וברור.
2. כל הגיבושים בצבא מתקיימים בין פעם אחת לפעמיים בשנה. זה יוצר לחץ פסיכולוגי עצום על הנבדקים. הנטייה שלהם היא להתעלם מאיתותים של הגוף המתריעים על בעיה רפואית מתקרבת והם נופלים כשזה כבר מאוחר מדי. כדי להתגבר על עודף מוטיבציה זה, אני ממליץ לקבוע מראש מועד ב' לכל מבדק. זה יאפשר לחולים ולפצועים או לכאלה שהיו להם בעיות תוך כדי המבדקים, להבחן שנית וללא לחץ.
3. לאפשר לנבדקים גישה למשקאות איזוטוניים של ספורטאים. משקאות אלו מגבירים ספיגת מים ומלח ויכולים למנוע את רוב מקרי ההתייבשות ומכות החום בתנאי צבא. למיטב ידיעתי, הצבאות: האמריקני, הקנדי, הפיני והשבדי, משתמשים במשקאות הללו.
שלכם,
יאיר קרני
יאיר קרני הוא תזונאי ומאמן מוסמך, ומנהלה המקצועי של תוכנית "דרך הכושר"
נא להמתין לטעינת התגובות
