חולים ובוכים
בשנתיים האחרונות התלוננו הרבה על מערכת הבריאות, אבל רק 20 מהתלונות התבררו כמוצדקות. מדוח נציבת קבילות הציבור במשרד הבריאות עולה כי מרבית התלונות היו נגד סל הבריאות וקופות החולים
אם זו הגישה של מערכת הבריאות בישראל - אין פלא שבשנתיים האחרונות נרשמה עלייה של 20 אחוז בתלונות הציבור על סל התרופות ושל עשרה אחוזים על קופות החולים. אלה הנתונים שהוצגו אתמול בדוח השישי של נציבת קבילות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר קרני רובין-ז'בוטינסקי, שפורס את תלונות הציבור על מערכת הבריאות בשנים 2005-2004, ושהוגש ליו"ר הכנסת ח"כ דליה איציק.
בשנת 2004 התקבלו 4,611 קבילות על שירותי רפואה, ומתוכן 20 אחוז בלבד מוצדקות. מבין התלונות נגד קופות החולים ב-2005, הופנו רוב התלונות המוצדקות נגד לאומית (1.28 תלונות מוצדקות ל-10,000 איש), ואחריהן כללית (1.14 ל-10,000 איש), מאוחדת (1.08 ל-10,000 איש) ובתחתית הרשימה מכבי (0.66 ל-10,000 איש). חוק שעבר בכנסת השנה מאפשר למנכ"ל משרד הבריאות לאכוף את המלצות הנציבה על קופות החולים, אם תלונה נמצאת מוצדקת, והקופה לא פעלה במשך 21 יום לתיקון העוולה.
מכלל התלונות שהוגשו, 62 אחוז (2,203 תלונות) הוגשו נגד קופת חולים כללית המבטחת 59 אחוז מהישראלים, 15 אחוז (526 תלונות) נגד מכבי המבטחת 22 אחוז, 12 אחוז (420 תלונות) נגד מאוחדת המבטחת עשרה אחוזים, ו-11 אחוז (381 תלונות) נגד לאומית המבטחת תשעה אחוזים מהישראלים. נוסף על כך הוגשו 230 תלונות נגד משרד הבריאות, 159 נגד הביטוח הלאומי ו-119 נגד בתי החולים.
בעין הסערה נמצאות התלונות על סל הבריאות. 1,186 תלונות הוגשו על תרופות שאינן נכללות בסל הבריאות, ומכלל התלונות היו 70 אחוז על שירותים שבסל הבריאות. הנציבה מציינת כי לא היה באפשרותה לחייב קופות חולים לממן את מרבית השירותים שאינם כלולים בסל. לטענתה, התוספת להרחבת סל הבריאות בשנת 2005, בסכום של 370 מיליון שקל, לא הספיקה "כדי לסגור את הפערים שנוצרו עקב אי הרחבת הסל במשך שנתיים". לדבריה, אי עדכון הסל בתוספת ראויה "גרם פגיעה קשה של החמישון התחתון, ולראשונה בישראל גרם מצב שבו היתה סכנה לרמת הרפואה הציבורי, שעד אז היתה מהמתקדמות בעולם". הנציבה קוראת לעדכון קבוע של סל הבריאות בחוק.
בקבילה שהגיש חולה סרטן המעי הגס למימון אווסטין, אחת התרופות שעליהן נלחמו לאחרונה החולים ששבתו רעב מול הכנסת, הפנתה הנציבה את הקבילה ללשכת שר הבריאות, וביקשה לשקול ביטול תשלום המע"מ על תרופות מצילות חיים.
גם גביית תשלומים לביקור בחדר המיון והסעה באמבולנס נידונה בדוח. 143 אנשים פנו לנציבה נגד דרישת קופת החולים לקבל מהם תשלום לביקור בחדר מיון. פנייה לא מוצדקת למיון עולה 556 שקל, בתוספת הנחות בהסדרים שבין בתי החולים לקופות. הנציבה
"במצבים שבהם היה המבוטח בסכנת חיים, מן הראוי היה לפטור אותו מתשלום אגרת מיון", נקבע בדוח. הנציבה הורתה לקופות החולים להחזיר 50 אחוז מעלות הנסיעה באמבולנס למבוטחים שנוסעים לטיפולי דיאליזה. כמו כן, מצאה אי בהירות באשר לחובת הביטוח הלאומי להחזיר כסף על נסיעה באמבולנס של יולדות, וביקשה לשקול מימון הסעה באמבולנס במקרה חירום באמצעות סל הבריאות.
הנציבה קוראת להפחתת תשלומי ההשתתפות העצמית על תרופות, במיוחד לקשישים ולחולים כרוניים מעוטי יכולת, ולקבוע שיטת גבייה אחידה לתרופות בכל קופות החולים.
"הקבילות של חולים קשישים וכרוניים שבמשפחתם יותר מחולה כרוני אחד, קורעות לב. אין זה סביר לא להידרש לבעיה, מאחר שאוכלוסיות אלו אינן יכולות לממש את זכותן לשירותים ולתרופות הכלולים בסל", קבעה הנציבה.
כל תושב רשאי לפנות לנציבת קבילות ציבור בתלונה על עוולה במערכת הבריאות בפקס 02-6714308 או בטלפון 02-5681234, ובמענה אנושי בימים א'- ה' בשעות 13:00 עד 15:00 בטלפון 02-5681257.
נא להמתין לטעינת התגובות
