הדרך אל הילד
שאיבת ביציות, הפריה חוץ גופית, הזרעה מלאכותית או מעקב ביוץ? הרצון להביא ילדים לעולם נתקל לעתים בבעיות פוריות שעולות הרבה כסף ועצבים. התחנות שבדרך
"שנה היא פרק הזמן הסביר בספרות הרפואית בניסיון של זוג להרות", אומר פרופ' אהוד מרגליות, מנהל מרפאת פריון ב"מכבי שירותי בריאות" ומנהל היחידה להפריה במרכז הרפואי שערי צדק. "בעולם מקובל שאורולוגים מטפלים בבעיות פוריות, ובגרמניה זו מומחיותם של רופאי עור ומין. בישראל הזוגות פונים לרוב לגינקולוג כרופא ראשון לבירור בעיות פוריות. לעתים מגיעה האישה לבדה, אבל כיום מרבית הזוגות מופיעים יחד", מספר מרגליות.
בישראל זוגות רבים נתונים תחת לחץ מתמיד להביא ילדים לעולם. "בעיות פוריות קשורות ללחץ נפשי גבוה ביותר", אומרת עופרה בלבן, יו"ר עמותת ח"ן לפריון וחיים. "בממסד הדתי'פרו ורבו' היא מצווה גדולה, וכשהרב אומר לזוג שהתחתן'להתראות בעוד תשעה חודשים', הוא אינו מתבדח. גם אצל החילונים מופעל לחץ כבד על הזוג להביא ילדים, ומהר. תמיד תימצא האם או הדודה שתתהה'מה לא בסדר', כי לא מתקבל על הדעת שזוג נשוי לא יביא ילדים. הלחץ קשור למצב בארץ רוויית המלחמות והצורך בהמשך העם היהודי, צורך חזק להשאיר צאצאים לעתיד".
כשמתגלה בעיה בכניסה להריון, בשלב הראשון מברר הרופא מחלות וניתוחים בעברם של בני הזוג. "ההיסטוריה הרפואית מאפשרת לגלות בעיות פוריות רבות, למשל האם היה ניתוח, זיהום, התפתחות מינית לא תקינה או שימוש בתרופות מפחיתות פוריות בעבר. למשל, ניתוח אפנדיציט באישה וניתוח הרניה (בקע) בגבר עלולים לפגוע בפריון", מבהיר מרגליות.
מי "אשם" בבעיית הפוריות? לפי מחקרים, ב-50 אחוז מהמקרים קשורה הבעיה באישה, ב-30 אחוז בגבר וב-20 אחוז בשניהם. הרופא מבצע בדיקות פיזיולוגיות לאיתור מקור הבעיה. "אם לאישה בלוטת תריס מוגדלת או שהגבר סובל מדליות של האשך, יש הסבר אפשרי לבעית הפוריות", אומר מרגליות. "אם מאותרת הפרעה מכנית אצל האישה, למשל שרירן או פוליפ ברחם - ניתן לתקנה. בהמשך מתבצע
מעקב ביוץ כדי לברר האם האישה מבייצת, ולחשב את ימי הביוץ במחזור החודשי".
במקביל מתבצעת בדיקת מעבדה לאיכות זרע הגבר. בהמשך מתבקשים זוגות רבים לנסות לקיים יחסי מין
אגב, מהירות המעבר בין שלבי הטיפול תלויה בגיל הזוג. "בגיל 40 עושים בירור הורמונלי מהיר יותר לאישה, ורצים יותר מוקדם לטיפולי הפריה, כי אין לה הרבה זמן", אומר מרגליות. מחקרים כיום מצביעים על תחילת ירידה בפוריות האישה כבר בגיל 27, בניגוד לאורח החיים בעולם המערבי. גיל 35 הוטמע בציבור כנקודת זמן גורלית נוספת, ובשנת 1995 פרסם כתב העת "בריטיש מדיקל ג'ורנל" מאמר, שקבע כי מעל גיל 35 עולה הסיכון לאי פריון אצל האישה. לפי מחקרים, בגיל 37 יידרשו 50 אחוז מהזוגות לטיפולי פוריות כדי להרות ובגיל 42 יזדקקו לטיפולים 90 אחוז מהזוגות.
ישראל הפכה למעצמה כלכלית בתחום הפריון-בהפריות ובתרומות ביצית. היחס בין מרכזים לטיפולי פוריות למספר התושבים בארץ הוא הגבוה בעולם המערבי- 27 יחידות להפריה חוץ גופית פועלות בארץ, וכאלפיים תינוקות נולדים מדי שנה בשיטה זו. שיעורי ההצלחה מגיעים ל-25 אחוז בכל מחזור טיפול. לאישה עד גיל 35, הסיכוי להרות במחזור טיפול אחד עשוי להאמיר אפילו ל-35 אחוז . ברוב המקרים מצליחות נשים להרות כעבור ארבעה עד שמונה טיפולי הפריה.
טיפולי ההפריה משעבדים את האישה למרפאה. "במשך שבועיים קיבלתי זריקות הורמונים להבשלת כמות גדולה יותר של ביציות", משחזרת בלבן, שעברה טיפולי פוריות, עד שהביאה לעולם שני ילדים. "שאיבת הביציות מהגוף מתבצעת בהרדמה מלאה במשך עשר דקות. במקביל נותן הגבר מנת זרע, והדגימות מועברות למעבדה", היא מוסיפה.
במקרה של מחלה גנטית, או אם מתקבל אישור מוועדה במשרד הבריאות לבחירת מין היילוד, מתאפשר שימוש במימון ציבורי בטכנולוגיה לאפיון הגנים של העובר המכונה PGD ( " אבחון גנטי טרוםהשרשתי" ), המתבצע במשך שלושה ימים ממועד איסוף הביצית. כעבור שלושה ימים מוחזרים שניים מהעוברים שנוצרו לרחם, והזוג ממתין שבועיים בתקווה שאלו ייקלטו. העוברים שאינם מוחזרים מוקפאים לשימוש עתידי במחזור הטיפול הבא, במידה שהנוכחי ייכשל.
הפריה חוץ גופית כלולה בסל הבריאות לכל אישה שסובלת מבעיות פריון עד להולדת שני ילדים. עד גיל 45 ההפריה תהיה מהביציות שלה, ומגיל 45 עד 51 מתרומת ביצית. גם במימון ציבורי עולה התהליך כ-1,500 שקל למחזור טיפולים, אם מביאים בחשבון את ההשתתפות העצמית ברכישת תרופות בשיפור הביוץ ואת הפסד ימי העבודה. באופן פרטי ניתן לבצע הפריה חוץ גופית גם מעל לגיל המקסימום בעלות של כ-10,000 שקל למחזור טיפול, לא כולל תרופות. בקופות החולים מוכנסות התרופות השונות לטיפולי ההפריה למסגרות הביטוחים המשלימים.
הקפאת ביצית עצמית אינה מאפשרת כיום הריון, והריונות בודדים בלבד הושגו בעולם מהקפאת חלקי שחלה מחולות סרטן לפני טיפולי הכימותרפיה (אחד מהם במרכז הרפואי "שיבא" ), ולכן נדרשות הנשים לתרומת ביצית. המחסור בתרומות ביציות בארץ הוביל לשוק קבלת תרומות ביציות מחו"ל בתיווך רופאים ישראליים בנסיעה שעלותה 4,000 עד 5,000 דולר למחזור טיפולים, סכום הכולל את הנסיעה, התיווך והתשלום לתורמות ולרופאים. בימים אלה מגיש משרד הבריאות הצעת חוק לעידוד תרומות ביציות בישראל, שתאפשר מתן פיצוי כספי לתורמות בסכום של כ-6,000 שקל , בדומה לסכום שניתן לתורמי זרע.
בנוסף, פגיעה באיכות וכמות הזרע הופכת את הגבר למטופל העיקרי בדרך להריון. בעולם גובר החשש מאובדן הזרע הגברי, ולפי אחד הממצאים המדעיים צנח מספר הזירעונים הממוצע בגברים מ-87 מיליון זירעונים למיליליטר נוזל בשנת 1989 ל-62 מיליון בשנת 2002, ירידה של 29 אחוז.
"הפריית הביצית עם זרע בודד נעשית באמצעים מתוחכמים ועדינים", אומר פרופ' בני פיש, מנהל היחידה לפוריות בבית החולים "בילינסון". " לעתים ניתן למצוא תאי זרע כלואים באשך.בעבר היו לוקחים ביופסיה מרקמת אשך,וקובעים האם יש תאי זרע.כיום חותכים פיסה מהאשך, מפוררים אותה, ומחפשים בה תאי זרע. לעתים דוקרים את צינורות האשך, ושואבים מהם תאי זרע, והכול בהרדמה כללית כמובן", מתאר פיש.
ברוב המקרים סיבת ההפרעה בפריון נותרת תעלומה. "אנו מאתרים בבדיקות זרע כמות ירודה של זירעונים, אך איננו יכולים להצביע על הסיבה. זו נותרת חידה, כי כל הבדיקות הנלוות יוצאות תקינות", הוא אומר. אם כלו כל הקצים, או שאזלה הסבלנות לבני הזוג, ולא נמצא שריד של זרע באשכים, יש לשקול פנייה לתרומת זרע, שמתאפשרת במקרים אלו במימון ציבורי.
נא להמתין לטעינת התגובות
