לעבור את החופש בשלום
התיכוניסטים כבר משוחררים וילדי הגנים ובתי הספר היסודיים בדרך לטיולים, מחנות קיץ, הרבה בריכה וים. איך נמנעים מטביעה, מה עושים עם הכשת נחש ואיך מטפלים בצריבת מדוזה. מדריך
אז רגע לפני שנשמע הצלצול האחרון בבית הספר, כדאי לרענן את הזיכרון במספר כללי זהירות שיוכלו למנוע פגיעות מיותרות ולסייע במצבי מצוקה.
בים או בבריכה, טביעה היא אחת הסכנות השכיחות בעונת הקיץ. 20 ילדים מתים מדי שנה מטביעות - גורם התמותה השני בקרב ילדים ובני נוער בני 17-5 (אחרי תאונות דרכים.(
"הטביעה היא מוות שקט, שמתרחש במהירות ובדממה. איבוד הכרה מתרחש תוך שתי דקות ונזק מוחי בלתי הפיך תוך ארבע עד שש דקות," מסבירה ד"ר מיכל חמו-לוטם, מנכ"לית "בטרם."
חמו-לוטם ונתן קודינסקי, מנהל מחלקת הדרכה במד"א, מונים מספר כללים למניעת טביעות:
• יש לשחות אך ורק בחופים מוסדרים.
• אין להיכנס לים בשעות שאין מציל.
• אין להיכנס לים או לבריכה לאחר שתיית אלכוהול, שעלולים לגרום בלבול וחוסר שליטה.
• אין להשאיר במים דליים, גיגיות
• במקרה של שיט, ראפטינג או פעילות מסוג כזה יש להקפיד על לבישת חגורות הצלה.
• אין להשאיר ילדים קטנים ללא השגחה בקרבת בריכות מתנפחות. לאחר סיום הפעילות בבריכה, יש לרוקן את המים ולאחסן את הבריכה מחוץ להישג ידם של ילדים.
• אם נקלעתם לאירוע טביעה, חשוב שלא תהפכו למצילים אם אין לכם הכשרה מתאימה. ברוב המקרים שבהם אנשים ניסו להציל אחרים - הם מצאו את עצמם בין הטובעים. הצלה היא תפקיד המציל.
• לאחר שהנטבע הגיע לחוף, יש להזעיק מיידית את מד"א, ומומלץ לבצע פעולות החייאה בסיסיות הכוללות הנשמה ועיסוי לב - רק על ידי מי שסיים קורס החייאה. אגב, אין צורך להוציא מהטובע את המים לפני תחילת ההחייאה.
כולנו מכירים את הסכנה הטמונה בקרני השמש: כוויות עור בטווח המיידי ועלייה בסיכון לסרטן העור בטווח הרחוק. משום כך מומלץ להקפיד על מספר כללים:
• להימנע מחשיפה לשמש בין 10:00 ל.16:00-
• לכסות את הגוף בלבוש מלא (חולצה עם שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכים,( עדיף בגדים מאריגי כותנה צפופים.
• לחבוש כובע רחב שוליים.
• להרכיב משקפי שמש לסינון הקרניים האולטרא-סגולות.
• למרוח על האזורים החשופים בגוף מסנן קרינה בעל מקדם הגנה מספר 15 ומעלה לפני היציאה מהבית. עם זאת, חשוב לדעת שקרם ההגנה אינו מחסן לגמרי מפני פגיעת השמש.
• במידה שנכוויתם מהשמש, לרוב אין צורך בטיפול רפואי. לפי האגודה למלחמה בסרטן, במקרה של כווייה יש לשתות הרבה, וחשוב לצנן את המקום למניעת שלפוחיות. עם קרח יש להיזהר, כי עלולה להתפתח כוויית קור, ועדיף להשתמש במים קרים לצורך הצינון. יש גם "שיטות סבתא" יעילות, כמו מריחת לבן. אם התפתחו שלפוחיות על שטח גוף נרחב - יש לפנות לחדר מיון.
להקות המדוזות כבר החלו להגיע לחופי הארץ, ונדרשת זהירות מהחיות המטרידות. "המדוזה מכילה מנגנוני צריבה, שבמגע עם העור מחדירים ארס לגוף באמצעות מחטים זעירות ויוצרים כאב, אדמומיות ולעתים דלקות," מסביר ד"ר עמית לוטן, מדען ימי ישראלי העוסק בחקר מדוזות.
לדברי ד"ר פיני הלפרין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי תל אביב, "אם עקצה אתכם מדוזה בים, חשוב לצאת מיד מהמים ולהסיר את תאי הארס שנותרו על עור הגוף. איך עושים זאת? שופכים חומץ על האזור הנגוע ואז נכנסים למי הים הרדודים ומשפשפים את העור במי ים מעורבבים בחול. אינכם צריכים לחשוש ממגע כף היד עם האזור הנגוע בתוך המים. עור כף היד עבה, ואינו רגיש לארס המדוזה."
ד"ר הלפרין מדגיש כי אסור לשטוף את הגוף במי ברז לאחר עקיצת המדוזה. "המים המתוקים גורמים לפיצוץ תאי הארס שלא התפוצצו,ועלולים לפזר מנת ארס נוספת על העור. לכן מומלץ לגשת לסוכת המציל, המצוידת לרוב בחומץ ובחומרים לניקוי האזור הנגוע. ניתן לפזר קצף גילוח על העור ולהסיר אותו בעזרת מקל ארטיק לא חד, במטרה לנקות את העור מתאים רעילים."
אגב, בעונת המדוזות יש להיזהר גם ממי ים הנראים נקיים מהן. "לעתים מתפתח בים 'מרק מדוזות,' כשהמדוזות לא נראות אך יש מיליארדי תאים צורבים בים ממדוזות שצפו במים קודם לכן. אם מתפתחת אדמומיות והרגשת צריבה על העור, יש לצאת מהמים," אומר הלפרין.
כדי להימנע מהתייבשות יש להרבות בשתייה בימים חמים, גם כשלא מרגישים צמא, ובמיוחד כשנמצאים באזור חם מחוץ לבית והרחק מהחדרים הקרירים. למטיילים בימי שרב מומלץ על שתייה של עד ליטר בשעה, בהדרגה.
סימני ההתייבשות הם סומק בפנים, בחילה, סחרחורת, דופק מואץ, יובש קשה בפה, אי שקט, עצבנות ותפקוד כללי ירוד. הטיפול העיקרי הוא בהחזרת נוזלים. אם הנפגע מעורפל הכרה או איבד הכרה - אסור לאפשר לו לשתות דרך הפה ויש צורך להזעיק את מד"א. אם הנפגע בהכרה, יש להשכיב אותו בצל ולתת לו לשתות בהדרגה, רצוי מים ולא שתייה מתוקה או מוגזת.
סביבה חמה עלולה לגרום למכת חום, גם אם שתיתם מספיק נוזלים. לכן יש להקפיד על הפוגות במקום מוצל וקריר, וחשוב להקפיד על כיסוי ראש בעת שהות בשמש.
מכת חום מתבטאת בחולשה, בכאב ראש ובסחרחורת, בהפרעות בדיבור ולעתים באובדן שיווי משקל, בבלבול, בהזיות ובהקאות. במקרה כזה יש להזעיק את מד"א, ובינתיים להעביר את הנפגע למקום מוצל ולקרר את גופו במי ברז.
העקרבים פעילים בישראל בעונה החמה באזורי ההרים,הנגב והבקעה,ובדרך כלל אינם מופיעים במישור החוף. ארס העקרב עלול לפגוע במערכת העצבים. אצל מבוגרים מופיעים לרוב אחרי העקיצה כאב מקומי, אדמומיות, תחושת נמנום, עקצוץ או זרם חשמלי.
עלולות להיווצר התכווצויות וכן ייתכן איבוד הכרה והפרעות בקצב הלב. סימן אופייני נוסף לעקיצת עקרב הוא זקפה באיבר המין הגברי.
אצל ילדים תיתכן הרעלה כללית שמתבטאת בכאב עז, בהזעות, בבחילות, ובמקרים קשים גם בתחושת חרדה, בהפרשות מרובות בפה, בשינויים בדופק ובנוקשות בשרירי הגוף.
כדי להימנע מעקיצת עקרב מומלץ לנעול נעליים ולהימנע מהרמת אבנים בעת שוטטות באזורים שבהם מצויים עקרבים. במקרה של עקיצה, כמו במקרה של הכשת נחש, מומלץ להימנע מטלטול הנפגע כדי למנוע את פיזור הארס. יש לצנן את המקום ולדאוג לפינוי הנפגע לטיפול רפואי.
עם בוא הקיץ מתעוררים הנחשים מתרדמת החורף ועלולים לתקוף עוברי אורח. יש 40 סוגי נחשים בארץ, אבל הסוג המטריד במיוחד הוא הצפע הארצישראלי, הנפוץ בכפרים ובמושבים ברחבי הארץ, מגבול הצפון ועד קו באר-שבע-ירושלים בדרום. בישראל מתרחשות כ300- הכשות נחש בשנה, למעלה ממחציתן (170) על ידי נחשי צפע. נחשים ארסיים נוספים הם הפתן השחור, השפיפון והאפעה - כולם נפוצים בנגב.
"הכשת הצפע גורמת לכאב עז ולנפיחות ניכרת, בצקות ושטפי דם, כאב בטן, הקאות ושלשול. הכשת האפעה גורמת בעיקר לשטפי דם קשים ומפושטים," מסביר פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות.
אם נחש הכיש אדם בסביבתכם, חשוב שתדעו להגיש לו עזרה ראשונה. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לקבע את הגוף ולהימנע מטלטולים, כדי להאט את קצב פיזור הארס, ואז לתת עירוי נוזלים ולפנות למתקן רפואי. אסור בשום אופן לחתוך את אזור ההכשה ולמצוץ אותו.
העקיצות לא חייבות להיות חמורות כמו עקיצות עקרב כדי להציק לילדים ולגרום לעגמת נפש - גם יתושים ודבורים יכולים לעשות את העבודה. יתושים עלולים לגרום לגרד ולנפיחות מקומית ובמקרים מסוימים להעביר זיהומים, למשל את קדחת הנילוס המערבי, שנפוצה דווקא בקשישים.
כדי להימנע מהן מומלץ להשתמש בתכשירים דוחי יתושים בשעות הלילה, בהם כאלה שמורחים על הגוף. אם אתם מורחים את החומר על הילד אין צורך למרוח את כל הגפיים, מספיק פס לאורך הידיים והרגליים. כמו כן אין למרוח את החומר בקרבת העיניים, הפה והנחיריים של הילד.
במקרה של עקיצות דבורים, מומלץ להוציא את העוקץ על ידי לחיצה במקום החדירה ולצנן את האזור הפגוע. לרוב התגובה לעקיצה תהיה נפיחות ואודם, אבל לעתים רחוקות עלולה להתפתח רגישות יתר המהווה מצב חירום רפואי, ומתבטאת למשל בנפיחות כללית בפנים ובבצקת בדרכי הנשימה.
אדם שפיתח תגובה אלרגית לעקיצה בעבר מצויד על ידי הרופאים במזרק אוטומטי המכיל אדרנלין (ומכונה "אפיפן,(" שניתן לשימוש גם בשטח. אדם שלא מצויד במזרק כזה ומפתח תגובה אלרגית צריך לפנות במהירות האפשרית לקבלת טיפול רפואי.