ילד לפי הזמנה
אילו שאלות אתיות מעלה האפשרות של בחירת מין הילוד, מי עלול להיפגע מכך ואיך מתחמקים משאלת "השבחת הגזע"? בן או בת - רוב הישראלים אינם רוצים לבחור
המוטיבציה לבחור את מין היילוד אינה חדשה. אימא שהתברכה בשני בנים ומעונינת בבת דומה בהקשר זה לאב שמעוניין בבן בכור, כל אלה מקרים מוכרים. אלא מה, האמצעים שעמדו לרשותנו בעבר – בהם תזונה, תנוחות ותזמונים, לא הוכיחו את עצמם.
היום המוטיבציה לא פחתה, אולי אפילו התחזקה, והמדע התפתח עמה. לאמצעים העומדים בפנינו היום יש פוטנציאל גבוה לסייע בבחירת מין היילוד, עוד לפני הכניסה להריון, וליכולות הטכנולוגיות מצטרפות בעיות אתיות לא פשוטות, ואכן מרבית מדינות המערב הנהיגו איסור על הפרקטיקה הזו.
האמצעי החדש נקרא אבחון טרום-השרשתי, והוא מחייב תהליך של הפריה חוץ-גופית. בתהליך זה נוטלים תא או שניים מהביצית המופרית ומאבחנים אותו, כך שמתקבל פרופיל גנטי של העובר העתידי. תהליך ההפריה החוץ-גופית הינו תהליך יקר, מסוכן, ופולשני עבור הנשים הנבדקות. אך כאן לא מסתיימות הבעיות שלו. הבעיה הגדולה היא שבתהליך זה ניתן לבחור הרבה יותר מאת מין העובר. למעשה, ניתן לקבל פרופיל גנטי מלא של הביצית המופרית. היום בוחרים את מין העובר, ומחר בוחרים את הגובה, הצבע ואנחנו מידרדרים במדרון חלקלק עד להשבחת גזע.
"האבחון הטרום השרשתי מציף דילמות אתיות הכרוכות באפשרות ההורים לבחור פרופיל גנטי של העובר שייוולד", אומרת ד"ר רות זפרן, מרצה בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. "אני כמובן לא מדברת על בחירת מין היילוד לצרכים רפואיים, הדבר מצוי בקונסנזוס. אני מדברת על סיבות אישיות להעדפת מין של הילד, שאינן נטולות קשר לתפישות החברתיות-דתיות הרווחות בחברה נתונה. במדינות מזרח אסיה, לדוגמה, מתבצעת סלקציה של מין היילוד על ידי הפלות ואף רצח יילודים. הקונטקסט הוא חברתי-תרבותי. ישנה עדיפות משמעותית לבנים, והיא כרוכה בפגיעה משמעותית בבנות וביילודות".
בישראל המצב כנראה אינו כזה. מכון גרטנר אסף נתונים ראשוניים על פי סקרי דעת קהל. מהנתונים עולה כי חלק גדול מהישראלים אינם רוצים לבחור, וודאי אינם רוצים לבחור אם מדובר בפרקטיקות פולשניות כמו תהליך ההפריה החוץ-גופית. בנוסף, מבין אלו שרוצים לבחור, על כל מי שרוצים בן יש המעדיפים בת. בישראל גם קיימת אוכלוסיה שלמה המתנגדת לתהליך מסיבות מוסריות-דתיות הקשורות בהשמדה של הביציות המופרות, שנחשבות להשמדת עובר.
ד"ר זפרן מדגישה בעיקר את הבעייתיות של הפגיעה בנשים. "נכון להיום, בחירת מין העובר בהצלחה מחייבת את תהליך ההפריה החוץ-גופית. יש שיאמרו, שהאיסור על בחירת מין היילוד פוגע בזכות הבחירה של הנשים, כי אישה משכילה יכולה לכאורה לבחור לעצמה האם היא רוצה לעבור תהליך כזה או אם לאו. אך הפרקטיקה מראה כי בישראל נשים 'נדחפות' לתהליכי הפריה חוץ-גופית".
הטיעון הנוסף הוא מעמד הילד, מסבירה ד"ר זפרן; ברגע שאנחנו נותנים חירות לבחור אלמנטים כלשהם ביחס לילד העתידי, יש בבחירה זו כדי להשפיע על יחסי
"החברה שלנו מאמינה ביחסי הורים-ילדים כיחסים העילאיים שבהם מצופה רגש של אהבה ללא תנאי", היא אומרת. "אמנם, המשפט אינו יכול לכפות אהבה או רגשות, אולם ההסדר המשפטי שעומד ברקע משפיע על יחסי הורה-ילד. אנחנו כחברה רוצים לקדם באמצעות המשפט את הרעיון, שהיחסים הללו הם יחסים של קבלה ללא תנאי וההורה מצופה לטפל בילד בכל מקרה. לפיכך, הסדר משפטי המאפשר את בחירת מין היילוד, הסדר שאינו רגיש לאותם יחסי משפחה מגינים, מגביר את הקונפליקט, ויוצר את התפישה לפיה ההורה זכאי ל'ילד על פי הזמנה'. ילד לפי הזמנה מחריף את הדילמות ואת הציפיות מהילד. ישנה ציפייה לילד מסוים מצד ההורה, ובטווח הרחוק יש לכך השפעה על טיב היחסים המשפחתיים בחברה".
למרות הדברים הללו מאמינה זפרן כי חברה דמוקרטית וליברלית צריכה ברמה העקרונית לכבד את הבחירה של ההורים, אך מסייגת את הדברים: "צריך לבחון את הגבולות הלגיטימיים של הבחירה הזו. הייתי רוצה לאפשר להורים את הזכות לתכנון המשפחה, אם מדובר באמת בתכנון משפחה".
נא להמתין לטעינת התגובות
