מי רוצה להיות כירורג
מתברר שהמקצוע הזה כבר לא פופולרי. המשכורות לא משהו, העבודה קשה, איום התביעות על רשלנות רפואית גדול. באיגוד הכירורגים החליטו לשכור יועצי תדמית
מקצוע הכירורגיה נתון במשבר עמוק והכירורגים הוותיקים מתקשים לגייס מתמחים צעירים לתחום התמחות זה. "תדמית הכירורגים נפגעה עם הפרסומים על פאשלות בניתוחים", מנסה להסביר את המגמה יו"ר איגוד הכירורגים ומנהל מחלקה כירורגית א' במרכז הרפואי 'רמב"ם', פרופ' מיכאל קראוס, "וגם המשכורת הפכה לאחד הגורמים למשבר בגיוס כירורגים חדשים".
"זו עבודה קשה, ההתמחות ארוכה ולבסוף אתה מוצא את עצמך עם מקצוע שהסיכוי להגיע איתו לקצה הפירמידה לא גבוה. לכן המקצוע פחות מלהיב את הצעירים", מוסיף פרופ' משה אנגלברג, ששימש 20 שנה מנהל מחלקה כירורגית במרכז הרפואי 'מאיר' וכיום מנתח הרניה בבתי החולים 'אסותא' ו'מדיקל סנטר'.
ואכן ההתמחות בכירורגיה היא הארוכה ביותר. "ההתמחות כוללת שש שנים בכירורגיה כללית, ובהמשך ניתן לפנות לתת התמחויות כמו כירורגיית ילדים, כירורגיה אורולוגית וכירורגיית כלי דם", מסביר קראוס.
כדי להבין את הבעיה, להלן כמה מספרים: בישראל רשומים 714 כירורגים כלליים, נכון לסוף שנת 2004. רק 19 מהם הצטרפו למקצוע ב--2004 שלושה אחוזים מכלל מקבלי תעודות המומחה החדשות. לאחוזים גבוהים בהרבה זכו הרפואה הפנימית (18 אחוז ), רפואת הילדים (13 אחוז ) ורפואת המשפחה (10 אחוזים ).
ראוי לציין כי המשבר פקד את תחום הכירורגיה הכללית, כלומר מנתחים שאמונים על ניתוחים כמו אפנדציט, בקע (הרניה), ניתוחים להוצאת גידולים סרטניים, טיפול בדימומים באיברים פנימיים, פתיחת חסימות מעיים וניתוחים לאחר פגיעות וחבלות טראומה, לרבות פציעות בפיגועים ובתאונות דרכים. מנתחי הלב, מנתחי הילדים ומנתחי המוח (נוירוכירורגים) אינם נמנים על הכירורגים הכלליים והם פועלים באיגודים מקצועיים נפרדים.
בעבר נחשב מקצוע הכירורגיה לגולת הכותרת של
לדברי פרופ' אנגלברג, "בזמנו כל ההסתכלות על הרפואה היתה שונה. ראינו בזה ייעוד ושליחות, ראינו את ההילה סביב מקצוע הכירורג. היום מסתכלים על הרפואה מהעיניים הכלכליות. היום הסטודנטים לא נמשכים לעבודה קשה עם חולים קשים בבתי חולים, ומעדיפים את הקליניקה הפרטית הרווחית יותר. כירורגיה זו עבודה פיזית קשה עם תורנויות, שדורשת ריכוז ואחריות עצומה, כשההחלטות הן של חיים ומוות. היום, כשיש יותר תביעות על רשלנות רפואית, הכירורג הוא אחד המקצועות החשופים יותר ברפואה לסכנה הזו".
כדי להתמודד עם הבעיה הוחלט באיגוד הכירורגים לנקוט כמה צעדים. הצעד הראשון הוא העסקת יועצי תדמית שיסייעו בשיפור תדמיתו של מקצוע הכירורג. "חשוב שאנשי תדמית יציגו באופן מאוזן את המקצוע ויעזרו לנו לפתח קשרים טובים יותר מול גופים מקבלי החלטות, למשל הממשלה ומשרד הבריאות", אומר קראוס.
לדבריו, "חשוב שיספרו את סיפור המקצוע. זה מקצוע הירואי שמצילים בו חיים בקצב יומיומי. לאחר פיגוע או תאונת דרכים קשה, יש פצועים שמגיעים לבית החולים ומקבלים טיפול מהכירורגים, אבל פעילות הכירורגים נבלעת ולא באה לידי ביטוי. לפעמים הניתוחים הם חלק עיקרי בסיפור ההחלמה. עבור הנפגעים שפונו בזמן, חייהם לפעמים ניצלו בזכות הכירורגים".
צעד אחר שעליו החליטו באיגוד הכירורגים הוא לפעול מול הממשלה ומשרד הבריאות לחידוש היוזמה להפעלת ה"שר"פ" - שירות רפואי פרטי בבתי החולים הממשלתיים. כיום מופעל השירות בבתי חולים בירושלים בלבד שבבעלות עמותות ציבוריות ( "הדסה" ו"שערי צדק" ), אולם בבתי החולים הממשלתיים ושבבעלות קופת חולים כללית נאסר השירות בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.
באוקטובר 2003 החליטה הממשלה על הפעלת ה"שר"פ" לתקופת ניסיון בכפוף לתקנות מיוחדות, אולם ההחלטה טרם יושמה, בעיקר על רקע התנגדות קופות החולים החוששות מהעלאת המחירים לניתוחים שימומנו במסגרת הביטוחים המשלימים.
כעת החליטו הכירורגים לפעול מחדש לאישור ה"שר"פ" מול שר הבריאות הנכנס, יעקב בן יזרי. "יכולת ההשתכרות של כירורג יכולה להשתפר עם הפעלת ה'שר"פ'", מסביר קראוס. "להערכתי ה'שר"פ' משמש לטובת החולה ולטובת בתי החולים. בירושלים השירות פועל כבר שנים ללא אפליה בטיפול בחולים. החולה מרוויח כי הוא מקבל טיפול מהרופא שבחר, ובית החולים מרוויח ואף מפנה משאבים מה'שר"פ' לטובת הטיפול הציבורי. גם חולים שלא משתמשים ב'שר"פ' מרוויחים, כי הרופאים הבכירים זמינים יותר עבורם בבית החולים, והם נאלצים פחות לעזוב למסגרות פרטיות", מסביר קראוס.
צעד נוסף שנוקטים בו באיגוד הכירורגים, בתקווה שהוא יסייע במשיכת מתמחים למקצוע הוא פעולה למען שדרוג המחלקות הכירורגיות בבתי החולים. במסגרת המועצה הלאומית לכירורגיה, המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות, הגישו לאחרונה כירורגים בכירים המלצה להוסיף למחלקות הכירורגיות ב-26 בתי חולים בארץ ארבע עד חמש מיטות לכל מחלקה, שישמשו מעין מיטות טיפול נמרץ. מיטות אלה יצוידו באמצעי טיפול נוספים כמו בלוני חמצן והנשמה ומערכות ניטור.
הצעה זו אמורה לטפל במחסור הקיים במיטות טיפול נמרץ בארץ באמצעות הפעלת מיטות כאלה במחלקות כירורגיות. ההצעה הועברה לדיון בהנהלת משרד הבריאות.
צעד אחר שנעשה לשם שדרוג תדמית המקצוע בקרב סטודנטים לרפואה הוא רענון הספרות המקצועית הקשורה לתחום. "הוספנו ספרים על ניתוחים לפרוסקופיים זעיר-פולשניים, שמתאימים לתקופתנו", אומר קראוס. בנוסף פותחו סימולציות להכשרת כירורגים, והשנה ינסו למשוך סטודנטים באמצעות קורס בינלאומי לטיפול בנפגעי טראומה שיועבר על ידי מומחים מארצות הברית, שם נצבר ניסיון טיפולי בתחום לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר . כמו כן הוחלט שמתמחים בכירורגיה לא יצטרכו לשלם דמי חבר לאיגוד הכירורגים עד שיהפכו למומחים.
ועוד יוזמה אחת ננקטה בניסיון לשפר את תדמית מקצוע הכירורג: הכנת פרוטוקולים רשמיים למהלכי ניתוחים, כלומר: איך אמור להתנהל ניתוח. עד כה התנגדו כירורגים רבים לפרוטוקולים כאלה מחשש שישמשו כראיה בתביעות על רשלנות רפואית. עם זאת, באחרונה רווחת הדעה באיגוד הכירורגים כי פרוטוקולים דווקא יגנו על רופאים מפני תביעות.
"הפרוטוקולים קובעים קריטריונים לרפואה טובה. בטיפול רפואי תמיד יש סיכוי לסיבוכים, אבל אם הכירורג יבצע את הכתוב בפרוטוקול, זו תהיה ההגנה שלו. אם לא ניזום פרוטוקולים בעצמנו, משרד הבריאות או חברות הביטוח ינסחו אותם, ולכן עלינו להוביל את המהלך", אומר קראוס.
בימים אלה כבר החל ניסוח פרוטוקול טיפולי לניתוחי הסרת גידולים סרטניים בבלוטת התריס, בשיתוף איגוד הרופאים האנדוקרינולוגים, וכן פרוטוקולים למנותחים הסובלים מבעיות קרישת דם ונדרשים לתרופות נוגדות קרישה, כמו אלה שקיבל ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון לפני שפיתח דימום מוחי.
נא להמתין לטעינת התגובות
