"שליש מהפניות לחדרי המיון אינן מוצדקות"
כך עולה ממחקר שערך מנהל קופת חולים לאומית במחוז ירושלים. הרחבת היקף הבדיקות במיון גורמות להוצאות כספיות מיותרות
קופת חולים לאומית במחוז ירושלים מטפלת בלמעלה מ- 160 אלף חברים. במהלך בדיקת הנושא סקר חברוני 177 חולים באמצעות שאלונים. 87 אחוז מהנשאלים ביקרו בעבר במוקדים רפואיים של קופות החולים, ולמרות המודעות למוקדים, גילה חברוני כי החולים "דירגו" בעצמם את חומרת הבעיה הרפואית ובעקבות הדרוג שלהם קבעו להיכן לפנות: לחדר מיון או למוקד של קופות החולים.
מהשאלונים עלה באופן ברור כי חולים מעדיפים להגיע לחדר מיון. במקרה של שלשולים, לדוגמא, 25 אחוז יפנו למיון, זאת לעומת 6 אחוז בלבד שיפנו למוקד. במקרים שנחשבים חמורים יותר, כגון בעיות נשימה, התעלפות הוא כאבים בחזה, בין 52-65 אחוז יבחרו להגיע למיון, זאת לעומת 2-4 אחוז שיבחרו לפנות
למוקד. המשמעות היא שככל שהחולה מתרגם את האירוע כחמור יותר מבחינה רפואית, כך הוא ייטה לבחור את חדר המיון על פני המוקד הרפואי. לאור ממצאי המחקר עולה שעניין המיצוב של חדרי המיון ומערכות בתי החולים כמסוגלות לספק מענה "עוטף" גורם לחולים לפנות למיון.
לדברי חברוני, חדרי המיון ומרפאות החוץ הם אבן שואבת של לקוחות מהקופות לבתי החולים, ובמקרים רבים אין לכך הצדקה רפואית. לדבריו, חלק מהרופאים שמעניקים טיפול במרפאות החוץ או במחלקות השונות של בתי החולים עובדים גם בקופות בעלות נמוכה משמעותית.
מבדיקת הידע של הנחקרים מציין חברוני כי בקרב הלקוחות קיימת אמנם מודעות גבוהה של הימצאות רופאים פנימיים, רופאי נשים ורנטגן במוקדים, אך במקביל המודעות לגבי שרותים אחרים נמוכה משמעותית. חברוני טוען כי בכל הקשור לשירותי הריון ואורטופדיה חובה על קופות החולים להגביר את המודעות ליכולת המקצועית הטובה של המוקדים גם בהשוואה לחדרי המיון. הגברת המודעות תקטין כצפוי את הפניות למיון.
נא להמתין לטעינת התגובות
