ניצולי צ'רנוביל
ניסוי שנערך ב-26 באפריל 1986 בתחנת הכח הגרעינית בצ'רנוביל, הוביל לאסון הסביבתי הגדול בהסטוריה. 20 שנים אחרי, אנו זוכרים את הקורבנות, את הניצולים, ואת הטכנולוגיה שהובילה לאסון
קזחסטן: נורג'מאל בייסקי, בת 39, נולדה עיוורת. בעיר הולדתה, הסמוכה לאגם בלפן, התבצעו 115 בדיקות גרעיניות. אגם בלפן הנו בעומק של למעלה מ- 100 מטרים וידוע גם בשם "האגם האטומי", מכיוון שנוצר על ידי פצצה גרעינית. האזור כולו זוהם בצורה קשה.
קזחסטן: ולנטינה סארובה, בת 71, עבדה עבור המרכז הצבאי למחקר גרעיני בעיר המסוגרת קורצ'אטוב והייתה עדה למספר פיצוצים גרעיניים. סארובה חיה לבד שנים רבות. היא לא יכולה הייתה ללדת ילדים וזמן קצר לאחר שהרופאים בישרה לה זאת, בעלה עזב אותה.
קזחסטן: איינאגול, בת 6, לא גדלה מאז גיל 3. אבא שלה הוא מהכפר זנאמקה, הסמוך לאתר הניסויים פוליגון. הוריה של איינאגול מתביישים בבת שלהם והוציאו אותה ממסגרת בית הספר. הם אף שוקלים להכניס אותה לבית יתומים מכיוון שחסר להם כסף על מנת להעניק לה טיפול הולם.
קזחסטאן: סוניה, לובה ואמליה חיות במוסד לחולי נפש באג'אגוז. ילדים רבים באזור נולדו עם מומים גופניים או נפשיים. ברוב המקרים, גרים הילדים הללו בבתי יתומים ממשלתיים.
קזחסטן: ארדק, בן 33, סובל ממחלת עצמות נדירה שגורמת לגוף שלו להתכווץ. הרופאים שלו אינם מבינים מה לא בסדר וחושבים שהוא עלול למות. הוא כבר התכווץ יותר מ- 30 ס"מ.
בלארוס: סאשה נסטרנקו, בן 6, נולד עם תסמונת דאון באזור מוגילוב, המזוהם בקרינה.
בלארוס: נאסטיה ארמנקו, בת 9. בגיל 3 שנים אובחן אצלה סרטן הרחם. מאוחר יותר התגלו אצלה גם גרורות בריאות. נאסטיה עברה כמה סדרות של טיפולים כימותרפיים.
בלארוס: אלכסנדרה פרוקופנקו, בת 9, חולה בהידרוצפאלוס (מיימת הראש), מום מולד שיוצר גולגולת מוגדלת עקב הצטברות נוזלים סביב המוח. אביה ויטאלי התפטר מעבודתו. הוא היחיד החזק מספיק כדי להחזיק את אלכסנדרה כשהיא יושבת לאכול.
בארץ חיים כ-100 אלף מניצולי האסון
רבות מדברים על הקשר בין זיהומים ומחלות, והאסון הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה הוא כמובן אסון צ'רנוביל. בארץ חיים כ-100 אלף מניצולי האסון.
בלילה של ה-26 באפריל 1986, הצוות בתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל קיבל הנחיות מיוחדות ממוסקבה לנהל ניסוי. הם היו אמורים לבדוק אם למערכת הטורבינות יש מספיק כוח להפעיל את מערכת הקירור גם במהלך הפסקת חשמל. עוד לפני שהניסוי החל, כאשר נכבו כל מערכות הבטיחות, החלה תגובת שרשרת
שיצאה משליטת צוות הבקרה. יסודות הדלק של הכור התפוצצו והעיפו את התקרה המשוריינת ששקלה 1000 טון. בטמפרטורה של בערך 2000 מעלות צלסיוס, נמסו כל צינורות הדלק וציפוי הגרפיט של הכור החל להישרף. השריפה בכור נמשכה במשך תשעה ימים, ופלטה כמות אדירה של קרינה. 20 שנים אחרי, אנו זוכרים את הקורבנות, את הניצולים, ואת הטכנולוגיה הזוועתית שהובילה לאסון.
השבוע ילוו אותנו התמונות הללו בתערוכת הצילומים העולמית של גרינפיס, אשר מוצגת בסינמטק בתל אביב. התערוכה כוללת 80 תמונות מחיי הניצולים, ומראה את השלכותיה ארוכות הטווח של הקרינה.
באירוע שהתקיים אתמול בסינמטק אמרה עו"ד מרב דתן, המנהלת הפוליטית בגרינפיס ים-תיכון, כי "קידום האנרגיה הגרעינית בעולם בא על חשבון בריאות הציבור וזכותו של הציבור לדעת".
תערוכת הצילומים תהיה פתוחה לקהל בין השעות 16:00 עד 22:00 עד ה-3 במאי, ברחבת הסינמטק בתל אביב.
צלם: רוברט נות'
נא להמתין לטעינת התגובות
