בוטל צו הסגירה נגד מרחצאות חמת גדר
זו הפעם השלישית בתוך כחצי שנה, שבית המשפט מבטל את צווי הסגירה של אתר המרחצאות והפעם על פאול טכני: משרד הבריאות לא עמד בהתחייבותו לבצע בדיקות כפי שהוסכם בין הצדדים
עוד בחודש דצמבר 2005, קיבל בית המשפט את טענת הנהלת חמת גדר לפיה לא ניתן לבדוק את מי האתר בקריטריונים של בריכות שחיה מאחר ומדובר במים תרמו-מינראליים, שנובעים באופן טבעי מן האדמה. לטענת הנהלת האתר, שהתקבלה בבית המשפט, יש לקבוע תקינה מתאימה לאתר מרחצאות דוגמת חמת גדר ועד אז יש לבדוק את מי האתר על פי קריטריונים של מי ים, שקובעים כי אסור שיהיו יותר מ-400 חיידקי קולי צואתיים ב–100 מ"ל מים.
החלטות בית המשפט וביטול צווי הסגירה לא הפריעו למשרד הבריאות להמשיך ולהוציא מדי פעם צווי סגירה לאתר, או אזהרות לציבור, שבהן נטען כי רחצה במי האתר עלולה לסכן את בריאות הציבור. זאת בנוסף לכך, שבכל שנות קיומו של האתר רחצו בו מעל 10 מיליון בני אדם, חלקם קשישים וחולים במחלות כרוניות קשות, ומעולם לא דווח ולו על מקרה אחד של תחלואה. לפני כחודש אף הגישה הנהלת חמת גדר תביעת נזיקין נגד משרד הבריאות בגובה של 15 מיליון שקלים.
יש להגן גם על האינטרס הפרטי
בהחלטתו קבע הבוקר השופט סוהיל, כי צו הסגירה ניתן שלא כדין. "תקן מי ים בחופי רחצה הוא שחל על המקרה ומחייב את הצדדים", כתב השופט, "בתקן זה גם נקבעו הדרך והתנאים לביצוע דגימות ומשלא מולאו דרישות התקן, הרי שצו ההפסקה ניתן שלא כדין".
השופט הסביר, כי אין חולק על כך שבבדיקה האחרונה נתגלו חיידקי קולי צואתיים מעבר למוסכם, אבל מדובר בבדיקה בודדת שערך משרד הבריאות בניגוד להסכם מוקדם בין הצדדים, לפיו תתבצענה שלוש בדיקות נוספות בתוך 24 עד 48 שעות. עוד הסביר השופט, כי ההסכמה בין הצדדים קבעה שהבדיקות תערכנה במרחק שלא יפחת מעשרה מטרים מהמתרחצים ומשרד הבריאות לקח דגימות במרחק של חמישה מטרים.
השופט אף מתח ביקורת על
ההשוואה בין מי ים למימי חמת גדר. "מקור הזיהום בחוף ים, ככל שמדובר בחיידקי קוליפורמים צואתי, הינו הזרמת מי שופכים לים ואילו מקור הזיהום בבריכות חמת גדר הינו הגורם האנושי בלבד", אמר, "משום כך, חלק ניכר מהוראות תקן מי ים בחופי רחצה אינו רלוונטי. סבורני כי הוצאת צו ההפסקה המנהלי ללא שבוצעו בדיקות חוזרות לא תאמה את הסכמות הצדדים ולא תאמה את התקן שאומץ על ידי הצדדים כהסדר ביניים".
השופט הוסיף כי במקרה זה לא היה חושד, כי משרד הבריאות מונע על ידי שיקולים זרים כלשהם וכי רק הדאגה לשלום הציבור מניעה אותו. "אלא", אמר, "שכנגד השיקול של הגנת האינטרס הציבורי, קיים שיקול לא פחות חשוב והוא ההגנה על האינטרס הפרטי".
נא להמתין לטעינת התגובות
