נקמת הטבע
סובלים מסכיזופרניה, נטיות אובדניות או מחלות פרקים? זה הכל בגלל שאתם לא מתאימים יותר למעגל החיים של הטבע. כך נולדה הרפואה העונתית
מיקומה של השמש, שמשתנה מעונה לעונה, מביא את כדור הארץ למצבים שונים שמזמינים מגוון מחלות ומצוקות פיזיות ונפשיות. כך התפתח לו זרם חדש במדע: רפואה עונתית, במסגרתה מנסים החוקרים למצוא קשר בין תחזית מזג האוויר ומצב גרמי השמים לבין עלייה בשכיחות מחלות, זאת במטרה לקדם את ריפויין באמצעות שינויים סביבתיים.
השפעתם של חומרים מסוכנים וקרניים הנפלטים מאנטנות על הבריאות כבר ידועה לכל. התחום המחקרי החדש מתרחב גם להשפעת השמש והירח, הרוחות, עונות השנה ואפילו הזרמים הקוסמיים.
האמונה כי האקלים משפיע על הבריאות קיימת כבר שנים ארוכות. עוד בתרבויות קדומות האמינו בכוחם של גרמי שמים, והשמש, הירח והכוכבים זכו למעמד של אלים בזכות כוחם הרב על בני אנוש.
"אנחנו כבר לא חיים בטבע, והטבע מתנקם בנו", אומר ד"ר לוציאן מוסקוביץ, רופא בכיר בשירות הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל אביב ובמרכז הרפואי "גפן". " פעם האדם התאים את עצמו למעגלי החיים, כמו המעגל היומי של יום ולילה, אור וחושך ומעגל עונות השנה המחזורי. האדם המודרני לא מתאים את עצמו לטבע - הוא מתעורר בהדלקת אור ולא בהדרגה עם הזריחה, הוא עובד במשרד מבלי להיחשף לשמש לאורך היום, ובערב כשמחשיך הוא חוזר הביתה ונרדם מול הטלוויזיה הדולקת. אורח חיים זה עשוי לעודד מחלות.
"מעבר לכך, התחממות כדור הארץ והתופעות הקיצוניות שהתרחשו השנה: גל ההוריקן והצונאמי, השפיעו אף הם על תמונת המחלות העולמית. הצונאמי גרם לתזוזה זעירה של כדור הארץ על צירו, ועשויה להיות לכך השפעה פיזיקלית שתשפיע גם על הגוף והנפש".
כשפרופ' אליהו שטופל, קרדיולוג בכיר ממכון הלב בבית חולים "בילינסון", החל להתעניין באנרגיית כדור הארץ כמקור לבריאות ולמחלות, הוא זכה להרמות גבה מצד עמיתיו לעבודה. "התחום לא היה מוכר בכלל, חשבו שאני משוגע", הוא נזכר. כיום תחום המחקר שפיתח צבר תאוצה, וכ-70 חוקרים ורופאים בכירים בארץ ובעולם, רובם פרופסורים, משתתפים בפיתוחו.
"לנושאי המחקר קראתי בכלליות 'קוסמוביולוגיה קלינית'", מספר פרופ' שטופל. "את המונח טבעתי בתחילת שנות ה-80 כדי לתאר את השפעות הפיזיקה והסביבה על תהליכים פיזיולוגיים ופתולוגיים על מצבו הנורמלי של האדם כמו גם על התפתחות מחלות".
המחקר החל בשנות ה-70 בהתבוננות על השפעת שדות אלקטרומגנטיים ואנרגיית השמש על מחלות. "השדות המגנטיים משפיעים על שיווי המשקל החשמלי של הגוף, על מערכת העצבים ושאר מערכות הגוף", מסביר פרופ' שטופל. "כך למשל, בימים של סערות בשדה המגנטי, זוהו עליות בשיעור התקפי לב, בלחץ הדם ובסיכון להתפתחות קרישי דם בגוף".
המאמץ המחקרי בשנים האחרונות מתרכז סביב מערכת נרחבת יותר ביקום - הקרינה הקוסמית. "זו הקרינה הגדולה ביותר ביקום, שלא ידוע מה מקורה", מסביר פרופ' שטופל. "אם יתברר כי מקורה ביקום שלנו ולא מחוצה לו, הממצא ידרוש את תיקון הנוסחאות המתמטיות של אלברט איינשטיין. האנרגיה הקוסמית פועלת ככוח מתנגד לשדה המגנטי והשמש, המשמשים בכדור הארץ כמערכת מגנה.
התיאוריה פרצה את הדרך לשורת מחקרים על הקשר בין חלקיקים בסביבה לבין מחלות. פרסום המחקרים מתקדם בקצב מואץ: בכנס פיזיקאים, שהתקיים בסוף מרץ בטורקיה, הוצגה עבודה שמצאה כי מוות פתאומי על רקע אירוע לב מתרחש בשכיחות גבוהה יותר בימים עם פעילות אלקטרומגנטית נמוכה. "בימים אלה יש יותר פעילות נויטרונים שמקורם בקרינה הקוסמית, ויש יותר אי יציבות חשמלית בלב", אומר פרופ' שטופל.
מחקרים על הקרינה הקוסמית בוצעו גם בישראל. בעבודה משותפת עם בכירי הגנטיקאים, מצא פרופ' שטופל כי בתקופות של פעילות קרינה קוסמית גבוהה ופעילות שמש נמוכה, חלה עלייה בלידות ילדים עם תסמונת דאון. במחלה זו מתפצל הכרומוזום ה-21 בגוף , ובמחקר נקשרה התופעה לאותה קרינה קוסמית.
עוד נמצא כי תקופות של פעילות שמש חזקה מתאפיינות במספר מופחת של לידות. "ייתכן שהמצב מפריע למהלך ההריון, או שאנשים מקיימים פחות יחסי מין בתקופה הזו", אומר פרופ' שטופל. ממצאי מחקרים נוספים: סערות אלקטרומגנטיות על כדור הארץ מלוות בעלייה בהתקפי גלאוקומה - לחץ תוך עיני מוגבר, ועודף מקרי התאבדויות ורצח נראו בימים עם עודף פעילות אנרגיה קוסמית - כך פורסם בכתב העת "קרייסיס".
"היום יש יותר הכרה בהנחה כי לגורמים קוסמיים ישנה השפעה על חיי האדם ומהלכם", קובע פרופ' שטופל.
בארץ התלכדו החוקרים תחת הכותרת המאולתרת "פיזיולוגיה סביבתית", במטרה לברר את סוד השפעתה של השמש הישראלית המעיקה. "הטמפרטורה האופטימלית לאדם נעה סביב 19 מעלות, וחיים בטמפרטורות גבוהות או נמוכות יותר, דורשים התאמה מסוימת", מבהיר פרופ' שטופל.
"רבים תולים הפרעות נפשיות בסיבות גנטיות", אומר ד"ר מוסקוביץ, "אך להערכתי מצוקה נפשית מושפעת גם מסביבה גיאוגרפית ואקלימית. השינוי שחל בשנים האחרונות בדפוסי העונות, היעלמות עונות המעבר והתחממות כדור הארץ - כל אלה עשויים להשפיע גם על שכיחות המחלות וחומרתן".
לאחרונה נמצא כי מזג אוויר חם מעודד נטיות אובדניות: במחקר שנערך במרכז הרפואי תל אביב נמצא כי בין החודשים מאי לאוגוסט, נרשם מספר שיא של חולים שטופלו בחדר מיון בעקבות ניסיונות התאבדות - נתון שחזר על עצמו מדי שנה. המחקר יוצג בחודש הבא בכנס איגוד הפסיכיאטריה הישראלי. "מקור העלייה העונתית בניסיונות ההתאבדות לא ברור", אומר ד"ר מוסקוביץ, עורך המחקר, "אבל ייתכן שהסיבה לכך היא חשיפה מוגברת לאור, שאופיינית בחודשי האביב והקיץ, כאשר השמש מאירה במלוא עוצמתה".
מחקרים בעולם מציגים ממצאים דומים: בליטא נרשמת עלייה במספר ההתאבדויות בחודש יוני וירידה בדצמבר, ובארצות הברית נמצא קשר בין עלייה בטמפרטורה וברמת הלחות לעלייה בניסיונות ההתאבדות.
בישראל עלייה ברמת התוקפנות המינית, לרבות עבירות אונס ומקרי אלימות נוספים, נרשמו בעיקר בחודשי האביב והקיץ. ממצאים נוספים הצביעו על עלייה באירועי לחימה בישראל בסוף שנות ה-80 בחודשים יולי ואוגוסט.
הקשר בין מצב השמש בארץ לבין הופעת מחלות, כבר אותר בעבר. במחקר שבוצע ביחידה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי רמב"ם, נמצא כי העלייה בטמפרטורה החיצונית בארץ מעלה את הסיכון של אנשים עם הפרעה דוקוטבית (דיכאון ומאניה) לפתח התקף דיכאוני עמוק. מחקר מהמחלקה הראומטולוגית ב"רמב"ם" מצא, כי בימי שיאה של פעילות השמש בעונת הקיץ עולה מספר ההתפרצויות של מחלות פרקים, לרוב בין החודשים מאי ליולי. מחקר אחר מצא קשר בין התפרצות דלקות בדרכי השתן בקרב תושבי צפון הארץ, לבין מפות פעילות השמש בשנת 2000.
"ייתכן שחיידקים שונים על כדור הארץ'מופעלים' על ידי השמש, וגורמים להתפרצות מחלות עם העלייה בפעילותה", משער ד"ר אלכסנדר רוזין, אחד החוקרים. בעבר כבר זוהה בעולם ממצא דומה: השמש מעודדת את התפרצותה של מחלת הזאבת (לופוס), שקשורה בתפקוד לקוי של המערכת החיסונית. בקרוב מתכנן ד"ר מוסקוביץ מחקר לבדיקת הקשר בין האקלים לתסמונת המעי הרגיש.
מצוקות נפשיות בהקשר מזג האוויר הן מהתופעות היותר נחקרות. כבר הוכח בעבר קשר בין דיכאון לעונת החורף: בספר הפרעות הנפש של איגוד הפסיכיאטרים האמריקני ישנה אבחנה מוכרת בשם "דיכאון חורף".
באוקטובר בשנה שעברה פורסם מחקר בכתב עת לפסיכיאטריה בשבדיה, לפיו 2.2 אחוזים מהשבדים סובלים מתסמונת דיכאון עונתי, ושישה אחוזים נוספים סובלים מדכדוך קל וירידה במצב הרוח בחורף. עוד נמצא כי הפרעות נפשיות קשורות לחום הישראלי היוקד, כך לפי סדרת מחקרים שנערכו במרכז לבריאות הנפש "גהה" של שירותי בריאות כללית. מחקר שפורסם בכתב העת "ביפולר דיזורדרס" העלה כי בעונות הקיץ חלה עלייה בשיעור המתאשפזים על רקע דיכאון.
החום הישראלי נקשר גם לסכיזופרניה, כך מצאו חוקרים ב"גהה", הנחשבים לחלוצים בעולם בתחום זה. קבוצת המחקר מצאה עלייה בשיעור ההתקפים של חולי הסכיזופרניה ככל שהטמפרטורה החיצונית גבוהה יותר, אפילו בימי חורף חמים מהממוצע. "במחקר שבוצע במשך שמונה חודשים ב' גהה' מצאנו עוד שחולים סכיזופרניים המאושפזים בבית החולים נוטים יותר להתקפים, כשהטמפרטורה בתוך המחלקה גבוהה יותר", מעדכן ד"ר רוני שילה, פסיכיאטר בכיר ומנהל מחלקה סגורה ב"גהה", שביצע את המחקרים עם הפסיכיאטרים פרופ' אבי ויצמן, פרופ' חנן מוניץ ופרופ' חגי חרמש.
בהמשך נמצא כי טמפרטורת הגוף הפנימית של חולי הסכיזופרניה היא המפתח לבדיקת העלייה בשיעור ההתקפים. "טמפרטורת המוח של חולים סכיזופרניים גבוהה יותר מאשר אצל אנשים בריאים", מבהיר ד"ר שילה. "מצאנו שתרופות מהדור החדש שניתנות לחולי סכיזופרניה ומפחיתות את שכיחות ההתקפים, מצננות את המוח לרמה נורמלית. עוד נמצא שתרופות מהדור הישן, שנחשבות לפחות יעילות, מקררות את המוח לרמה נמוכה יותר מאשר אצל אדם בריא. ייתכן שיש טווח לטמפרטורה מוחית תקינה-טמפרטורה גבוהה מדי עלולה לגרום להתקפים המלווים בהזיות ובמחשבות שווא, וטמפרטורה נמוכה מדי גורמת להפרעות בתפקוד ובשפה".
בימים אלה נבדקת הטמפרטורה המוחית בצורה ישירה תוך שימוש במכשיר MRI, בשיטה שפותחה בשיתוף עם ד"ר דוד מנור וד"ר תמי קושניר מיחידת ההדמיה בבית החולים "שיבא" תל השומר. נמצא כי טמפרטורת המוח של סכיזופרנים גבוהה ב-0.2 מעלות צלזיוס לעומת בריאים - "הבדל משמעותי", אומר ד"ר שילה. "מצאנו שטמפרטורת המוח היא מרכיב מרכזי בגורמים למחלת הסכיזופרניה, ועם השנים אולי נוכל לסמן את הגורם הראשוני לעלייה בטמפרטורה אצל החולים".
"הרבה חוקרים מדברים על גורמים גנטיים והורמונליים כמשפיעים עיקריים על הגוף, ולנו כרופאים אין הרבה מה לעשות חוץ מאשר לתת תרופות", מסכם ד"ר מוסקוביץ. "בדיקת ההשפעה הסביבתית על המצב הבריאותי תאפשר פיתוח תוכניות למניעת מחלות וטיפול בהן על ידי שינוי הסביבה. בעתיד, לאחר שייבחנו השפעות הקרינה הקוסמית על מחלות, ניתן יהיה להשתמש בחדרי טיפול מיוחדים שיעניקו תחושה עונתית של קיץ, חורף, סתיו או אביב".
להערכתו של ד"ר מוסקוביץ, שיאו של תחום מחקר זה עוד לפניו. "היום כולם מנסים לבחון את השפעת הקרינה על מחלת הסרטן", הוא אומר, "אבל לא בודקים את השפעת הגלים שנפלטים מאנטנות על מחלות, ואת השפעת גלי המיקרוגל על הנפש. להערכתי, כל גורם סביבתי עשוי להשפיע באופן כלשהו על המצב הגופני או הנפשי, השאלה היא רק אם נצליח לזהות אותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
