גז צחוק במקום אפידורל
מחקרים השוואתיים מצאו שהגז מפחית 40 עד 50 אחוז מהכאבים, לעומת 90 אחוז מהכאבים שמפחית האפידורל
"באחרונה גדל היקף השימוש בגז הצחוק בחדרי לידה", אומרת רונית שדה, האחראית על תחום המדיקל בחברת "מקסימה". ואכן , רק בשבוע שעבר הותקנו בחדרי הלידה של בית החולים רמב"ם בחיפה חמש מערכות חדישות שמזרימות גז צחוק. מדובר במערכת שמזרימה גז צחוק בשילוב חמצן נקי. היולדת שואפת את השילוב הזה - מה שגורם לתחושת טשטוש ומפחית את הכאבים.
"כ-30 אחוז מהיולדות מבקשות להתחבר לגז צחוק ברגעים שלפני הלידה", אומר ד"ר ראיד סאלים, אחראי חדר הלידה במרכז הרפואי "העמק" בעפולה. לדבריו, "הגז לא ניתן במקום אפידורל. הוא אמנם יוצר טשטוש, אך מחקרים השוואתיים מצאו כי הוא מפחית 40 עד 50 אחוז מהכאבים, לעומת 90 אחוז מהכאבים שמפחית האפידורל.
"לרוב אנחנו נותנים את גז הצחוק לנשים שמסרבות לקבל אפידורל ברגעים האחרונים לפני הלידה. לעתים נותנים בהתחלה גז צחוק, ואם הכאבים מתגברים, מחליפים באפידורל. יש נשים שהתנסו בגז הצחוק בלידה הראשונה, ובלידה השנייה מבקשות רק אותו".
החמצן הנקי שמוזרם ביחד עם גז הצחוק מנטרל את השפעתו המצחקקת. "לא ראיתי אף אחת שצוחקת מזה, כי מינון גז הצחוק בחדר הלידה הוא נמוך: 50 אחוז בלבד, בשילוב 50 אחוז חמצן. בנוסף, החמצן הנקי בריא לנשים בהריון ולעובר, ולכן היולדת יכולה לקבל את גז הצחוק עד דקות בודדות לפני הלידה עצמה", אומר ד"ר סאלים.
עוד הוא אומר כי "השפעות הלוואי של גז הצחוק על היולדת שוליות ביותר. לפעמים רואים שינויים קלים במוניטור, שמעידים על הרגעה של היולדת, אבל זה לא מפריע לא לעובר ולא לאישה".
אז מהו בכלל גז הצחוק? מדובר במעין משכך כאבים שגורם להרגשת אופוריה. כשהגז ממלא את הריאות, הוא חובר למערכת הדם ומגיע אל המוח, שם הוא חודר את המעטפה השומנית של התאים וגורם לתחושות פיזיולוגיות שונות.
השפעתו המוכרת ביותר היא הופעת הצחוק, שנגרמת ככל הנראה כתוצאה מהרגשת אופוריה ומהפחתת החרדה, באמצעות הפעלת מנגנונים מוחיים שמיקומם המדויק אינו ידוע עדיין. בין השפעות גז הצחוק המוכרות ברפואה: חוסר התמצאות (דיסאוריינטציה), ראייה ממוקדת, חשיפה למראות ולקולות דמיוניים וכמובן, עלייה ביכולת לעמוד בכאב.
הפעילות המוחית עשויה לגרום להתפתחות קשרים חדשים, זמניים, בין אזורים שונים במוח, שעלולים לגרום לתופעות נוספות. ההשפעות נמשכות כדקה, במידה והריאות התמלאו לחלוטין בגז צחוק. עם זאת תופעות כמו חוסר
בלשון הרפואית קרוי גז הצחוק "ניטרוס אוקסיד". מדובר בגז חסר צבע מסוג תחמוצת החנקן שהתגלה ב-1776. לאורך השנים הוא צבר פופולאריות בגלל תכונותיו המאלחשות. בסוף המאה ה-19 פשט השימוש בחומר בארצות-הברית ובאירופה, תחילה ברפואת השיניים ובהמשך בפרוצדורות שונות לשיכוך כאב.
השימוש בגז צחוק בחדרי הלידה החל עוד בשנת 1881, כשהחוקר הרוסי סטניסלב קליקוביץ' החל לתת אותו ליולדות בתוספת חמצן, כדי לפקח על רמת החמצן בדם. מכשיר למתן גז צחוק הוכנס לחדרי לידה באירופה החל משנות ה-30 של המאה ה-20. כיום השימוש בו בחדרי הלידה באירופה נפוץ מאוד. בבריטניה בין 50 ל-75 אחוז מהיולדות משתמשות בגז צחוק ובפינלנד כ-60 אחוז מהיולדות.
השימוש הכי ותיק בגז הצחוק הוא כאמור בתחום רפואת השיניים. מתחילים להשתמש בגז מהרגע שהילד משתף פעולה, לרוב בגיל 3 וחצי עד 4. " יש צורך במינימום שיתוף פעולה מצד הילד כדי לשכב על כיסא הטיפולים ולחבוש את המסכה שמזרימה את הגז דרך האף", אומר ד"ר יוסף גראוברט, רופא שיניים ראשי במרפאות אריאל מקבוצת שורש.
לפי הנחיות משרד הבריאות, השימוש בגז צחוק במרפאות שיניים מחייב את הרופא המטפל בקורס השתלמות מקדים. "בקורס לומדים על השימוש בגז, על המינונים השונים ועל אמצעי הזהירות", מסביר גראוברט.
גם במרפאות השיניים, גז הצחוק לא גורם לילדים לפרוץ בהתקף צחוק בלתי נשלט. "הגז גורם למעין הרפיה וטשטוש של הילד. הוא מפחית את ההתנגדות מצדו ומעלה את סף הסיבולת מפני כאב. לעתים הוא מאפשר תיקון חורים קטנים בשיניים ללא צורך בהרדמה מקומית", מספר גראוברט.
לדבריו, "הילדים מקבלים את גז הצחוק למשך כל הטיפול, כשהשלבים הקריטיים הם בתחילת הטיפול עם מתן זריקת האלחוש, זמזום המכונה והקידוח בשן. בהמשך, כשמתבצעות פעולות טכניות כמו דחיסת סתימות ללא צורך במכשירים מרעישים, אני מפחית את מינון גז הצחוק כמעט לאפס, אבל לא מוריד מהילד את המסכה, כדי שלא יחשוב שהטיפול נגמר".
ד"ר גראוברט מבהיר כי לגז הצחוק אין תופעות לוואי וכי הוא בטוח בשימוש. "הוא אינו ממכר. אני משתמש בו למעלה מ-30 שנה , ולא נתקלתי בסיבוך או בתופעה שהורים דיווחו עליה לאחר הטיפול", הוא אומר.
אבל למרות מיעוט תופעות הלוואי שעליהן מדווחים הרופאים, שימוש בגז צחוק נקי ללא חמצן ובמינונים שאינם מבוקרים עלול להיות מלווה בנזקים, בהם התפתחות מחסור בוויטמין B12, חוסר שליטה על תנועות הגוף, נזקים אפשריים ברקמות ריאה ונחיריים עקב שאיפת הגז, חולשה, איבוד האיזון והמיומנויות המוטוריות, הזיות, חוסר התמצאות והרגשת עילפון.
כתב העת המדעי "לאנסט" תיאר לפני כמעט 20 שנה מטופל שלקה בניוון של חוט השדרה כתוצאה מהשימוש בחומר. בספטמבר השנה פורסם כי בסידני שבאוסטרליה, מתו שני גברים, ושניים נוספים אושפזו במצב קשה, לאחר שהסתגרו במכונית ושיחררו גז צחוק ממיכל להעלאת המורל. גז הצחוק גרם אצלם לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ובמערכת כלי הדם ולאובדן הכרה.
באביב 1999 מתה קלי הנדרשוט, בת 19, שהתמוטטה במסיבת רייב בטמפה שבפלורידה לאחר ששאפה גז צחוק, ובשנת 2000 פורסם כי סטודנטית לטכנולוגיה מווירג'יניה מתה לאחר ששאפה גז צחוק ממיכל שרכשה דרך האינטרנט.
זו הסיבה שרבים הכריזו מלחמה על השימוש בגז צחוק בקרב בליינים. מדובר במנהג בלייני שהוא די ותיק. בכניסה למועדונים רבים ניתן לשאוב את גז הצחוק מבלון מתנפח או היישר מצינורית.
רכישת גז צחוק למסיבות אינה מסובכת במיוחד, וכיום מופץ הגז אפילו באינטרנט. המחיר המוצע לעשרה בלונים - עבור עשרה בליינים - הוא כ-70 שקל בלבד.
במסגרת המלחמה נגד גז הצחוק במסיבות בעבר הועלו הצעות שונות להילחם במנהג. בין היתר ועדת עמית, שמונתה על ידי שר הפנים לשעבר, אופיר פז-פינס (העבודה), לבחון את סוגיית האלימות במקומות בילוי, מצאה כי גורמים עבריינים מוכרים בלוני גז צחוק בסמוך למועדונים, והמליצה לאסור על הפצת החומר בחוק.
לפני שנה הגישה ח"כ גילה פינקלשטיין (המפד"ל) הצעה להכללת גז הצחוק ברשימת הסמים המסוכנים, ולפני כשנתיים הגישו חברי הכנסת זהבה גלאון (מרצ-יחד), ויצחק הרצוג ואורית נוקד (העבודה) הצעה דומה, שבה נקבע עוד כי אסור לרופא שמשתמש בגז צחוק במטופליו להישאר איתם לבד בחדר, מחשש שינצל את אובדן ההכרה הזמני שלהם לרעה. שתי ההצעות לא עברו במליאה.
לפני שנה וחצי הפיץ משרד החינוך חוזר מיוחד שמזהיר מפני סכנות השימוש בחומר, ושבו נדרשים הצוותים החינוכיים להעביר לתלמידים את הסכנות הכרוכות בשימוש בגז.
ברשות למלחמה בסמים מתנגדים להוספת גז הצחוק לרשימת החומרים המסוכנים. על-פי הרשות, מדובר במעין "ממסטל טבעי", ברשימה אחת עם דבק מגע, טיפקס, אדי דלק וגז מזגנים שצעירים משתמשים בהם כדי להתמסטל ושעלולים להזיק. עם זאת, מבהיר מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, חיים מסינג, כי "גז הצחוק מופיע בפקודת הרוקחים, ויש חובת פיקוח על מכירתו אך ורק למוסדות רפואיים". לדבריו , "כל מי שמוכר גז צחוק לאותם סוחרים המוכרים לילדים - עובר על החוק".
דוח של הרשות למלחמה בסמים מדצמבר האחרון מצא עלייה במספר בני הנוער ששואפים תחליפי סם, לרבות גז צחוק. עלייה של יותר מ-100 אחוז נרשמה בשכבות הגיל 12 עד 18 - שבהן משתמשים בתחליפי סם יותר מעשרה אחוזים. לאור זאת הוחלט ברשות להעמיק את הטיפול בסכנות השימוש בתחליפי הסם, לרבות גז הצחוק, במסגרת יעדי העבודה לשנת 2006.
נא להמתין לטעינת התגובות
