אחיות לצרה
פעם נחשבו אחיות "טיפת חלב" לגורו בנושא הטיפול בתינוק. היום הן בעיקר ביצועיסטיות למתן חיסונים, והורים רבים מאשימים אותן בגישה שמרנית ומלחיצה, ביחס מזלזל ובחוסר מקצועיות. תחקיר
אבל האם הן אכן ממלאות את ייעודן? לא בטוח. יותר ויותר הורים מביעים אכזבה ומרמור מאחיות "טיפת חלב", ומאשימים אותן בגישה שמרנית ומיושנת, חוסר מקצועיות מביך ופעמים רבות חוסר יכולת להתמודד עם מצוקת האמהות הטריות. המרואיינות בכתבה זו מציגות טענות קשות כלפי השירות הניתן להן ב"טיפות החלב". נבהיר שלא מדובר בהתלהמות של מתי מעט, אלא בייצוג נאמן למדי של התחושה הכללית לה שותפים הורים רבים. די בהאזנה לשיחות האמהות בחדרי ההמתנה של "טיפות החלב", או בגלישה בפורומים להורים, שם הן מכונות "טיפשות חלב", כדי לעמוד על היקף האכזבה מהן.
עוד נציין, כי רופאי ילדים אומנם לא הסכימו להתראיין לכתבה, אך שלא לציטוט ידעו חלקם לספר בזהירות דיפלומטית על אמהות מבוהלות שהתייצבו אצלם לאחר שבביקור ב"טיפת חלב" נרמז להן על בעיות התפתחות אצל תינוקן, שלא היה להן כל בסיס. הכתבה הזו לא מצדדת בסגירתן של "טיפות החלב", רעיון שהולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות, אבל רענון כוח האדם שמועסק בהן ושינוי הגישה, בהחלט לא יזיקו.
"האחיות בטיפת החלב שבה אני מטופלת כל כך בלבלו אותי, שכבר לא ידעתי מה לחשוב", מספרת הילה שילה, 28, עובדת בחברה טכנולוגית, נשואה ואם לתינוק בן שנה. "התקשיתי בהנקה, כמו שקורה לבערך 90 אחוז מהאמהות המיניקות, והאחיות לא ידעו איך לעזור לי - נתנו לי בכל פעם אינפורמציה אחרת, עד שהתייאשתי. התחילו להופיע אצלי פצעים על השד וכמעט ויתרתי על ההנקה. גם במעבר למזון מוצק, האחיות נתנו לי עצות סותרות, כל אחת בתורה. כשאחות אחת הציעה לי לתת לו פירה מרוסק, השנייה נזפה בי 'מה פתאום, שלא תעזי לעשות את זה לילד שלך'. כשדיווחתי לאחיות שהילד בוכה בלילות הן אמרו:'בלילה את צריכה לישון, תינוק לא צריך לאכול בלילה'".
- איך כל זה השפיע עלייך כאמא טרייה?
"הייתי בעיקר נבוכה מהעובדה שכל מה שקורה לי עם הילד שלי הוא עד כדי כך לא בסדר, שאפילו בטיפת חלב לא יכולים לעזור לי. רק אחרי שנכנסתי לפורום אמהות באינטרנט, הבנתי שאני לא אמא כזאת רעה, ושגם אמהות אחרות לא מוצאות מענה ב'טיפת חלב'".
- מה היו הציפיות שלך מהאחיות?
"חשבתי שאגיע למקום שיעניק לי תמיכה בתחילת דרכי כאמא צעירה, כמו שאמא שלי זכתה לה בעבר. אני יודעת שכשאני הייתי תינוקת, טיפת חלב היתה בשיא גדולתה, והאחיות היו מארגנות פגישות שבועיות שבהן תדרכו את האמהות בכל מיני נושאים שקשורים לטיפול בתינוק".
- אבל למרות האכזבה, את ממשיכה להגיע.
"כן. אם היתה לי אלטרנטיבה הייתי הראשונה לפנות אליה, אבל לצערי אין. לדעתי, דרוש שיפור רב, אחרת אין הצדקה קיומית לטיפות החלב. מלבד האחיות המבולבלות והלא מעודכנות, אני לא מתחברת למבנה המוזנח והלא מזמין, לצעצועים הישנים שממתינים לפעוטות בפינת המשחקים ולאווירה הכללית של שנות ה-70. ילדתי תינוק במאה ה-21, ואני מעוניינת לקבל יחס בהתאם".
העידוד המסיבי להמשיך להיניק שקיבלה נגה (שם בדוי), 31, מאחיות טיפת חלב באזור המרכז, כמעט עלה לה בחיי בתה, היום בת שנתיים וחצי. "הבת שלי נולדה במשקל
- הפסקת ללכת לטיפת חלב בעקבות זה?
"ממש לא. אני זקוקה לשירות הזה, וקיבלתי מהאחיות גם שירות טוב של שקילה, מדידת גובה והיקף הראש וכמובן חיסונים. גם אהבתי לצאת עם התינוקת לטיפת חלב, כי זאת היתה ההזדמנות שלי לפגוש אמהות צעירות אחרות ולדבר איתן, להתייעץ. אבל לעולם לא אשכח איך האחיות כשלו והכשילו אותי בנושא כל כך בסיסי".
יש תלונות גם על ההתנהלות הטכנית: מיכל, 32, מפתח תקוה, אם לתינוקת בת חצי שנה, לא מבינה למה טיפות החלב לא טורחות לקבוע שעות קבלה שיתאימו לאמהות עובדות. "בכל פעם שהילדה צריכה לקבל חיסון, אני נאלצת להפסיד יום עבודה", היא אומרת. "כשאין ברירה, אני שולחת אותה עם הסבתא". גם היא מתלוננת על המבנה הישן שבו ממוקמת טיפת חלב, ובדיקות ההתפתחות לתינוקות שעורכות האחיות, ממש לא ברורות לה. "את הבדיקות שהן עורכות, כל אמא יכולה לעשות", היא קובעת. "בשביל לבדוק תקינות מוטורית, נותנים לילד להעביר צעצוע מיד ליד, ובדיקת השמיעה פרימטיבית לא פחות - פשוט מרשרשים לילד עם נייר או רעשן ליד האוזן. זאת גישה מקצועית? אילו לא היה הכרח להגיע לטיפת חלב בגלל החיסונים, כבר מזמן הייתי הולכת לרופא פרטי".
תמר, עובדת מדינה בת 35, נשואה ואם לתינוק בן חצי שנה, יצאה מהמפגש הראשון שלה בטיפת חלב באזור מגוריה בצפון תל אביב כשהיא על סף דמעות. "הזמינו אותי לבדיקה ראשונה כחודש לאחר הלידה", היא מספרת. "הילד נולד במשקל טוב, ממוצע, אבל במהלך החודש הוא עלה רק 130 גרם, והאחות הודיעה לי ש'הבן שלך לא בסדר, הוא נמצא באחוזון התחתון, תבואי בעוד שבועיים ונראה מה יהיה'. באתי נרגשת, יצאתי מבוהלת. היתה לי תחושה מוזרה שלא קיבלתי את השירות הראוי. ראיתי שהאחות קצת מפוזרת כי היא שאלה אותי פעמיים במה אני מאכילה את התינוק, והיתה לה ביקורת על העצות המקצועיות שקיבלתי מיועצת הנקה מוסמכת. גם חטפתי ממנה על הראש כשסיפרתי שאני נותנת לילד ירקות מגיל חמישה חודשים. במקום להסביר לי יפה שזה לא מומלץ, היא רק חזרה ואמרה -'אסור, אסור, אסור'".
כשסיפרה לחברותיה על היחס שקיבלה, הן לא הופתעו. "עוד לפני שהלכתי לטיפת חלב", מספרת תמר, "החברות אמרו לי שהאחיות רק יערערו לי את הביטחון. יש להן גישה ארכאית והן משתמשות בטבלאות גדילה עתיקות. אני לא יצאתי מרוצה, אבל כבת קיבוץ אני יכולה לומר שאמהות בקיבוצים וביישובים קטנים חושבות שהטיפול שלטיפות החלב הוא מקצועי ומסור".
אכן, דומה כי המתלוננות על השירותים בטיפות החלב הן בעיקר אמהות בערים הגדולות. ביישובי הפריפריה הצורך של אמהות בליווי התפתחות התינוק גדול יותר, בעיקר בגלל המרחק ממרפאות ומרופאי ילדים. אפרת כהן נוימן, בת 30 ואם לילד בן שנה מהיישוב הקהילתי מבועים שליד שדרות, מסבירה: "אני רואה חשיבות גדולה בהימצאות טיפת חלב בתוך היישוב. אילו השירות הזה היה נמנע מיושבי הפריפריה, הורים רבים לא היו טורחים לטלטל את התינוק למרפאה ביישוב עירוני מרוחק. אני מגיעה לטיפת חלב בהליכה ברגל עם בני, והייתי שמחה אילו היו מרחיבים שם את הפעילות".
ועדיין, במפגשים עם הורים טריים במסגרת עבודתה כמדריכת סדנאות לשפת הטף ולעיסוי תינוקות, היא נחשפת לתלונות רבות על אחיות טיפת חלב, וגם היא סבורה שהשירות שניתן לה שם הוא לקוי. "קורה שהאחיות נותנות לנו המלצות נוגדות, למשל - אחות אחת ממליצה רק להיניק, שנייה מעדיפה תחליף חלב; או שהאחות מציעה לתת לתינוק מים, ואחרת אוסרת זאת עד גיל חצי שנה. מלבד זאת, במקרים רבים הן נוטות להלחיץ את האמהות הטריות אם הילד לא מתפתח בדיוק לפי הספר. אני חושבת שזה קורה גם כי הן חוששות לפספס בעיות התפתחות ולכן מסתכלות על כל התינוקות בהכללה, וגם כי הן לא משתמשות בעקומות הגדילה החדשות והמעודכנות".
יש גם אמהות מרוצות, כמו למשל דורית, 35, עובדת במשרד פרסום ואמא לתינוקת בת שמונה חודשים מרמת גן. "המחשבה שיסגרו את טיפות החלב ברוח מדיניותו של ביבי, מפחידה אותי", היא אומרת. "אני ממש לא רוצה לקבל שירות של טיפת חלב בקופת חולים ולחשוף את בתי לכל מיני מחלות. אני בטיפת חלב קיבלתי יחס אישי וחם, וכאמא טרייה, הן העניקו לי הרבה משענת ועזרה. האחיות בטיפת חלב הן נשים בנות 40 פלוס, בעלות ניסיון והרבה סבלנות, ואני מתייעצת איתן על כל דבר. הן הנחו אותי כיצד להיניק לאחר ניתוח קיסרי, הרגיעו אותי כשחששתי שבתי לא זוחלת בזמן, לימדו אותי כיצד לעודד זחילה ואחיזה בחפצים והמליצו לי על פעוטונים ועל פארקי שעשועים בסביבה. קיבלתי הסברים על דירוגה של הבת שלי בעקומות הגדילה, ואפילו מתכונים לפעוטות. אני מודה שבמהלך ההריון לא הייתי במעקב בטיפת חלב, חשבתי שהמוסד הזה לא קיים עוד. עכשיו אני דואגת מה יהיה כשבתי תגדל ותעבור לטיפול שגרתי בקופת חולים".
"השירות המונע הניתן בטיפות החלב הוא אוניברסאלי ומיועד לכל רובדי האוכלוסייה", מגיב פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות. "מטרתן של טיפות החלב היא למנוע תחלואה ולהקטין את עלויות הטיפול הרפואי. לאחרונה משרד הבריאות מוביל תוכניות חדשות לאחיות, כמו הדרכה למניעת תאונות בית בשיתוף עם עמותת "בטרם", תוכנית למניעת אלימות במשפחה, תוכנית לטיפול באמהות שסובלות מדיכאון אחרי לידה, טיפול באנמיית תינוקות, ליווי ועידוד ההנקה ועוד. לגבי הטענה על העדר אחידות בנושא תזונה - למשרד הבריאות יש הכוונה כללית בנושא הנקה ותזונת תינוקות בשנת החיים הראשונה, אבל גם היא נתונה לשינויים וזה לגיטימי. כך גם באשר למעבר למזון מוצק. גם אם קיים הבדל בהמלצתן של שתי אחיות, הדבר הוא בגדר המקובל".
"באשר לטענות כי מדובר במוסד מיושן - בעידן שבו יש זרימת מידע באינטרנט, שכן לא כל מאמר שקראה אם מסוימת הגיע בהכרח גם לידי הרופא או האחות המטפלים".
"בנוגע לטענות בנושא הבדיקות: בדיקת שמיעה נערכת בגיל שבעה עד תשעה חודשים ומטרתה לסנן מחלות. בעתיד יש בכוונתנו להכניס בדיקת שמיעה מתקדמת יותר כמו זו הנהוגה במספר מדינות בחו"ל. כך גם לגבי עקומות הגדילה: ב-30 השנים האחרונות חל שינוי במשקל הלידה, וגם במשקל ובגובה של הילדים, ולאחרונה שינינו את עקומות הגדילה בהתאם".
נירה ברעם, בעברה אחות טיפת חלב וכיום עוזרת מפקחת ארצית במשרד הבריאות בתחום בריאות האם והילד, טוענת ש"בכל ארגון שנותן שירות יהיו תמיד כאלה שמרוצים יותר או פחות ובכל מקרה, תלונות שמגיעות אלינו זוכות לבדיקה ולהתייחסות. אולי אנחנו לוקים בהסברת תפקידנו לציבור ולכן מצפים מאיתנו ליותר מדי. תפקידנו הוא לאתר בעיות, לא לאבחן אותן. משאיתרנו, אנחנו מפנים את האמהות להמשך טיפול בקופת חולים או במכון להתפתחות הילד".
ובכל זאת, נראה שלעיתים האחיות לא מצטיינות ברגישות יתרה. יש תלונות על כך שבמקרים רבים הן מערערות את ביטחונן של האמהות ומלחיצות אותן ללא סיבה. "המטרה שלנו היא לחזק את האמהות. במסגרת התדרוך לאחיות אנחנו עובדים איתן על מתן חיזוקים להורים, מבקשים מהן להימנע מפטרונות על ההורים, ולעבוד בשיתוף פעולה עם המשפחה. נכון שפה ושם עוד נותרו איים קטנים של אחיות שלא נוהגות בדרך הזאת אבל באמת, המטרה שלנו היא לא להפחיד, רק לעזור".
נא להמתין לטעינת התגובות
