סרטן המעי הגס: מורה נבוכים
האווסטין יעיל כתוספת לטיפול כימותרפי בעיקר כקו טיפולי ראשון בחולים. לחולים שהפסיקו להגיב לכימותרפיה ארביטוקס היא התרופה היחידה שנותנת מענה. ארמונד בן חמו לא זכה להשלים את הטיפול
הטיפול המקובל לחולים אלה הנו כימותרפיה כתרופה בודדת, או בשילובים - תלוי בגיל המטופל, מחלות, הרקע ומצבו התפקודי של החולה. חולים עם מחלה גרורתית חיים בממוצע 20-18 חודש, ורק כחמישה אחוזים מהם מגיעים לחיות חמש שנים, וזאת לאחר מתן כל הטיפולים הכימותרפיים הקיימים בסוג זה של המחלה.
פיתוח קבוצת תרופות חדשה, מציע טיפול מסוג חדש, הנקרא טיפול ביולוגי - Targeted Therap (נוגדנים חד-שבטיים), ומאפשר מתן טיפול המונחה ישירות לאתר המטרה הנמצא על גבי התא הסרטני. לטיפול כזה יש שני יתרונות בולטים: שיפור ביעילות הטיפול וירידה ברעילות ובתופעות הלוואי. הטיפול המונחה מאפשר, הן לרופא המטפל והן למטופל, דרך טיפול אלטרנטיבית לטיפולים הכימותרפיים הקונבנציונליים, ובשילוב אתם. באמצעות תוספת טיפול ביולוגי לטיפול הכימי בשלב מוקדם של הגרורות נמצא שיפור נוסף בשיעור הארכת החיים והתגובה. הדבר משול להבדל בין טיל מונחה הפוגע ישירות במטרה ומשמיד אותה מבלי לגרום נזק מסביב, לבין הטלת פצצת אטום המשמידה גם את החפים מפשע (התאים הבריאים).
שתי התרופות מהדור החדש, המשמשות לטיפול בסרטן המעי הגס, הן ארביטוקס (Erbitux) ואווסטין (Avastin).
ארמונד בן חמו נפטר זמן קצר לפני השביתה. נתן זהבי וצוותו עקבו אחר מחלתו ומאבקו על התרופות. הנה התמונות
אווסטין הוא נוגדן ספציפי (חד-שבטי) כנגד חלבון הנמצא על פני קרום התא ונקרא VEGF. עם התקשרותו לחלבון זה נמנעת היווצרות כלי דם חדשים בגידול. הוא אינו פעיל כתרופה בודדת, אלא בשילוב עם הטיפול הכימותרפי המקובל.
נמצא, שהוספת אווסטין לטיפול ראשון סטנדרטי משפרת את שיעור התגובה, משך הזמן ללא התקדמות המחלה וההישרדות הכוללת בחולי סרטן המעי הגס עם הגרורות. כל זאת בהשוואה לטיפול הכימותרפי הניתן ללא אווסטין. תופעות הלוואי הקליניות המשמעותיות ביותר הן תסחיפי דם. תופעות נוספות העלולות להופיע באחוז קטן מהחולים המטופלים הן יתר לחץ דם, דימום וניקוב בדרכי העיכול. האווסטין אינו יעיל בחולים אשר קיבלו טיפולים כימותרפיים קודמים.
ארביטוקס, או בשמו הגנרי סטוקסימב,
Epidermal Growth Factor, חלבון הנמצא בדופן התא, חלקו מחוץ לתא וחלקו בתוך התא. ל-EGFR תפקיד חשוב בתהליך של צמיחת התאים, התמיינותם והישרדותם ברקמות בריאות. בגידול סרטני, ה-EGFR עובר שפעול מתמיד, המעניק לתא הסרטני יכולת חיות ממושכת ומגביר את קצב התחלקותו.
ארביטוקס מתקשר לחלק של החלבון הנמצא מחוץ לתא וחוסם את הקישור של החלבון הטבעי שמשפעל את ה-EGFR, וכך מפריע להתרבות התאים הסרטניים. יעילותו הגבוהה של התכשיר הוכחה לראשונה בטיפול בחולי סרטן המעי הגס שהפסיקו להגיב לכל טיפול כימותרפי מקובל ונותרו ללא תקווה. לכן, כל מה שנותר עבורם היה אשפוז בהוספיס וטיפול במשככי כאבים תוך המתנה ליום מותם.
יעילות הארביטוקס בסרטן מעי גס נבדקה והוכחה על-ידי קבוצת מחקר אירופית שבראשה פרופ' קנינגהם מלונדון, אנגליה. המחקר נקרא BOND ופורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine. על סמך עבודה זו ותוצאותיה נרשמה התרופה על-ידי רשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) ועל-ידי ארגון הבריאות האירופי (EMEA).
במחקר נלקחו 329 חולים הסובלים מסרטן מעי גס גרורתי אשר טופלו בעבר בכימותרפיה משולבת, ומחלתם החמירה תחת טיפול זה. מרבית החולים קיבלו יותר משני סוגים שונים של טיפולים כימותרפיים בעבר.
תוצאות המחקר העלו, כי שיעור התגובה, כלומר: נסיגה משמעותית בגודל הגרורות, בקבוצה שבה ניתן שילוב הארביטוקס והכימותרפיה היה 23 אחוזים, והיה גבוה באופן משמעותי וסטטיסטי מהקבוצה אשר קיבלה את הארביטוקס לבד (10.8 אחוזים). ב-33 אחוזים של חולים נוספים נעצרה גדילת הגרורות אף-על-פי שחולים אלה טופלו בעבר בכימותרפיה והפסיקו להגיב). כלומר, הטיפול הצליח לעצור את התקדמות המחלה ב-50 אחוזים מהחולים. כמו כן, משך הזמן עד להתקדמות המחלה הוארך מחודש וחצי במתן ארביטוקס לבדו, לארבעה חודשים בטיפול המשולב.
תופעת הלוואי העיקרית של התרופה הנה פצעים בצורת אקנה, בעיקר בפנים. לתופעת לוואי זו חשיבות רבה, שכן נמצא קשר ישיר בין שיעור ההישרדות לבין דרגת החומרה של התגובה העורית. שיעור ההישרדות הממוצע בטיפול המשולב היה כשלושה חודשים אצל חולים ללא תופעת לוואי, לעומת 9.1 חודשים אצל אלה שפיתחו אקנה חמור.
עד היום טופלו בעולם כ-20,000 חולים בארביטוקס, והתוצאות עקביות. בארץ טופלו מעל 200 חולים
בתרופה. במספר מרכזים רפואיים גדולים בארץ, וביניהם המרכז הרפואי רמב"ם, נערך בימים אלה מחקר רב-לאומי השוואתי, אשר ישווה קו ראשון בטיפול סטנדרטי בסרטן מעי גס ראשוני לעומת אותו הטיפול בתוספת ארביטוקס. כמו כן, מתחילים בעולם מחקרים שיבדקו את פעילותן של ארביטוקס ואווסטין בסרטן המעי הגס, כשהן ניתנות יחד עם הטיפול הכימותרפי כתרופות מונעות (טיפול משלים) לאחר ניתוח להוצאת הגידול הראשוני. במחקרים אלה אמורים להשתתף למעלה מ-4,000 חולים.
ניתן היום לומר שמתן אווסטין יעיל כתוספת לטיפול הכימותרפי, בעיקר כקו טיפולי ראשון בחולים
בסרטן המעי הגס עם גרורות או מחלה מפושטת. לחולים אשר הפסיקו להגיב לטיפולים כימותרפיים קודמים ארביטוקס היא התרופה היחידה הנותנת היום מענה. תוצאות המחקרים עקביות ומראות, כאמור, כ-50 אחוזים שליטה במחלה במתן התרופה בשילוב עם כימותרפיה.
הכותב הוא אחראי תחום גידולי מערכת עיכול במרכז הרפואי רמב"ם