בום בום, שייק דה רום
700 אלף ישראלים סובלים ממיגרנות, אבל לא מעט מעדיפים ללכת לישון במקום לקחת תרופות. הנוירולוגים אומרים ש"שינה יכולה להפסיק את ההתקף, אבל חבל לבזבז יום שלם כשאפשר לקחת כדור"
"המיגרנה היא מגיפה שכיחה", הכריזה בתחילת יוני ההתאחדות העולמית לכאבי ראש (WHA), המאגדת רופאים מומחים לכאבי ראש מ-60 מדינות, בהן ישראל. עם זאת, המיגרנה מוגדרת כ"הפרעה נוירולוגית" ולא כ"מחלה".
בכנס שנערך בתחילת יוני ברומא הוחלט על עדכון ההנחיות לטיפול במיגרנות. "כישלון שירותי הבריאות במתן טיפולים יעילים למיגרנות גורם לבעיה להימשך", קובע פרופ' הנס כריסטוף דיינר, יו"ר הכנס ונוירולוג מאוניברסיטת "אסן" בגרמניה. בהנחיות החדשות נקבע, כי יש להעלות את מודעות הרופאים בעולם לאבחון מיגרנות ולטיפולים אפשריים בבעיה, ולעודד את ציבור הסובלים לחפש פתרונות.
האיגוד הכין תוכנית חומש, במהלכה יש להעלות את שיעור החולים שמאובחנים במיגרנות מ-30 אחוז כיום ל-50 אחוז. הוחלט לקבוע יעד להגדלת שיעור המטופלים שזוכים לטיפול יעיל נגד התקפי מיגרנות חריפים מ-40 ל-70 אחוז, ובנוסף להתחיל בטיפולים למניעת מיגרנות ולהקיף לפחות 50 אחוז מאוכלוסיות הסיכון. האיגוד הכריז על ניסוח קווים מנחים חדשים לטיפול במיגרנות בשיתוף ארגון הבריאות העולמי על-מנת לצמצם את המגיפה.
בספרי המומחים מוגדרים לא פחות מ-200 סוגים של כאבי ראש, אך המיגרנה היא מהשכיחות ביותר. "מיגרנה מוגדרת לאחר שאדם חווה לפחות חמישה התקפים במשך החיים של כאב ראש, שנמשך מספר שעות עד מספר ימים. הכאב יכול להיות חד-צדדי, בינוני עד קשה בעוצמתו, ומפריע לפעילות היומיומית. לעיתים הוא מלווה בבחילות או בהקאות, ברגישות לאור או לרעש", מפרטת ד"ר רחל הרינג, נוירולוגית ומנהלת היחידה לכאבי ראש במרכז הרפואי "מאיר".
לפי הערכות איגוד רופאי המשפחה בארץ, 700 אלף ישראלים סובלים ממיגרנות. בעבודה שנעשתה ביחידה לכאבי ראש בבית-החולים "בילינסון" נמצא גם, כי ממיגרנה סובלות נשים (20 עד 23 אחוז) יותר מגברים (10 אחוזים). "זו כמות חולים עצומה. החולים פונים לרוב לרופא משפחה, אחר כך מגיעים לנוירולוג מומחה, ורק בשלב השלישי מגיעים למומחים לכאבי ראש", מסביר ד"ר אריה קוריצקי, סגן מנהל היחידה לכאבי ראש במרכז הרפואי "רבין-בילינסון" והיו"ר היוצא של האגודה לכאבי ראש ופנים, המאגדת כ-150 רופאים. באירופה ובצפון אמריקה 11 אחוז מהאוכלוסייה סובלים ממיגרנות, ועד גיל 7 סובלים ממיגרנות יותר בנים מבנות. בגילאים 7 עד 12 יש שוויון בין המינים, ומגיל ההתבגרות השכיחות בנשים גבוהה יותר.
התקפי מיגרנות נחלקים לשתי קבוצות. מרביתם (90 אחוז) מכונים "מיגרנה ללא אאורה". "סוג זה של
סוג נוסף מכונה "מיגרנה עם אאורה", "כשחמש דקות עד שעה לפני ההתקף מופיעים חוסרים נוירולוגיים, ובעיקר הפרעות בראייה, שמתבטאות בקווי זיגזג, ניצוצות אור או אובדן חלק משדה הראייה, אפילו עד עיוורון מוחלט. בדקות אלו יכול להופיע שיתוק של איברים בגוף, כמו הלשון או היד, או הירדמות של חצי פנים, יד או רגל, ולעיתים מופיעות הפרעות בשפה", מפרטת הרינג. "יש תופעות שמקורן במערכת הבזילרית במוח, כמו 'טינטון' - הפרעה בשמיעה, הפרעה בשיווי המשקל או הפרעה בדיבור, שמתבטאת בכובד בלשון".
מוקד המיגרנה המשוער ממוקם בגזע המוח. הפעלת האזור מובילה לדיכוי פעילות, שמתחיל בקליפת המוח בחלקו האחורי של המוח, ומתקדם בקצב של 2 עד 4 מ"מ לדקה. פגיעה זו גורמת להשפעות הראשונות לפני ההתקף. בהמשך מתפתחת ירידה בזרימת הדם המוחית, תופעה ששמה "אוליגמיה", הגורמת להתרחבות כלי דם מחוץ למוח. חומרים גורמי כאב יוצאים מכלי דם אלה, ויוצרים דלקות ובצקות סביב כלי הדם, שמגרים את העצבים באזור. כך מורגש הכאב. אמנם התהליך נשמע אימתני, אך התקפי מיגרנה אינם נחשבים למסכני חיים. "יש מעט אנשים, שסובלים מהתקפי מיגרנה עם אאורה וחשופים גם לאירוע מוחי, בעיקר צעירים", מבהירה הרינג.
מתח הוא הגורם הראשון במעלה להתפתחות מיגרנות. "זו הסיבה הכי שכיחה אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים. גם ירידת מתח יכולה להיות סיבה להתקפים, למשל בתופעה ששמה 'מיגרנה של סוף שבוע'", מסבירה הרינג. "לעיתים המיגרנה עוברת למצב של כאב ראש יומיומי. חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מכאבי ראש מדי יום", מוסיף קוריצקי.
גורמים נוספים להתפתחות מיגרנות כוללים שינויים בהרגלי שינה, שינויי מזג אוויר, נסיעות ארוכות, ובנשים גם שינויים הורמונאליים הקשורים למחזור החודשי. התקפים עלולים להתפרץ כתוצאה מפעילות פיזית, אך רק אצל מיעוט מהסובלים פעילות פיזית עשויה להפסיק את ההתקף. קיים, אגב, גם גורם גנטי, שהוכח בכעשרה אחוזים מהסובלים ממיגרנות.
אוכל הוא סיבה נוספת למיגרנות. שוקולד ומזונות מעושנים, כמו נקניקים, נקניקיות ופסטרמה עלולים לגרום לכאבי ראש, מוסרת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן בשירותי בריאות "כללית". אורבך מציינת מזונות מסוכנים נוספים: גבינות צהובות, גבינות בשלות ומיושנות, כמו רוקפור, צ' אדר, קממבר, ברי, אמנטל, פרמזן ומוצרלה, ומוצרי מאפה שמכילים את הגבינות הללו, כמו בורקס ופיצה. גם כבד בקר, כבד עוף, שימורי בשר, דגים שאוחסנו בתנאים לא נאותים, רוטב סויה וטופו, בירה ויין אדום ולבן וכן פלפל וכרוב כבוש עלולים לגרום למיגרנה.
"עלייה בכאבי הראש שכיחה גם לאחר אכילת מזונות רבים המכילים סוכר פשוט, כמו ממתקים", מוסיפה אורבך. "גם פלפל חריף ופפריקה עלולים לגרום לכאבי ראש, וכן מזון המטוגן בשמן שרוף וחומרי צבע. מיגרנה עלולה להתפתח לא רק באכילת מזונות מסוימים, אלא לעיתים אפילו לאחר הרחתם". במקרים של קשר בין מיגרנה לתפריט היומי, מומלץ על "דיאטת כאב ראש". "בשלב ראשון מומלץ להימנע ממזונות שעשויים לגרום לכאב הראש, ולשמור על הדיאטה לפחות שלושה שבועות, כחמש ארוחות סדירות ליום. לאחר תקופה זו ניתן להוסיף בהדרגה את הרכיבים בהפרשים של לפחות 12 שעות ולבדוק את תגובת הגוף, כדי לאבחן איזה מזון הוא הבעייתי", מסבירה אורבך. בעונת החורף, כשחלה ירידה בכימיקל הסרוטונין במוח, מומלץ לאכול פחמימות מורכבות כדי למנוע כאבי ראש.
ויחסי מין? גם אלה גורמים לכאבי ראש, תרתי משמע. "חלק מהכאבים מופיעים בזמן ההתעוררות המינית, וחלקם בזמן האורגזמה", מסבירה הרינג. "לעיתים הכאב הוא תוצאה של דימום תוך מוחי, ולעיתים מקורו במיגרנה. לפעמים הוא מופיע לאחר האורגזמה, רק כשקמים מהמיטה, אולם כששוכבים הכאב נעלם". שינויים הורמונאליים אצל נשים הם סיבה נוספת לכאבי ראש בזמן יחסי מין. "הכאבים מופיעים לרוב סמוך לווסת, מצב המכונה 'אלודניה', וחלקם כחלק מהתסמונת הקדם-וסתית".
בנוסף , המיגרנה פוגעת באיכות החיים. בסקר רב-לאומי שבוצע בקרב 1,810 נשים מתשע מדינות ובהן ישראל, דיווחו שני שליש מהנשים הסובלות ממיגרנות, כי נמנעו מבילויים עם המשפחה וחברים במשך תקופה העולה על חצי שנה. הרוב (67 אחוז) זכרו לפחות אירוע אחד ממנו נמנעו עקב מיגרנה. 41 אחוז מהמשתתפות דיווחו על איחורים לעבודה ולבית הספר. במחקר אחר בארה"ב דיווחו 90 אחוז מהסובלים ממיגרנות כי תפקודם נפגע, ו-53 אחוז מתוכם סיפרו, כי הם מרותקים למיטתם.
למיגרנה גם מחיר כלכלי כבד. בדירוג שנעשה למחלות לפי עלות השימוש בשירותי בריאות מוצבת המיגרנה במקום גבוה לצד שיתוק בארבע גפיים, הפרעות זיכרון ופסיכוזה פעילה. בעבודה שהתפרסמה בכתב-עת לנוירולוגיה בשנת 2000 נקבעה המיגרנה כמחלה מגבילה כלכלית יותר מעיוורון, דיכאון, שיתוק בפלג הגוף התחתון, חירשות ועקרות. ואם בחישובים כספיים עסקינן, הסובלים ממיגרנות מחסירים 8.3 ימי עבודה בממוצע לשנה, לפי הערכה שהוצגה באירופה. החוקרים מעריכים, כי המשק האמריקני מאבד 3,309 דולר בשנה על כל נפגע מיגרנה. באירופה מעריכים את הנזק של מיגרנות בלמעלה מ-10 מיליארד יורו בשנה.
הטיפול במיגרנות מתחדש כל העת. "ריזלט" היא תרופה חדשה נגד מיגרנות, שפותחה על-ידי חברת MSD. הטבלייה מונחת מתחת ללשון ומתמוססת באיטיות. מחקר שערך האיגוד לרפואת המשפחה בישראל בשיתוף MSD בשנת 2004 מצא, כי 64 אחוז מהחולים שטופלו ב"ריזלט" חוו שיפור משמעותי ברמת כאבי הראש בתוך שעתיים בלבד. 88 אחוז דיווחו על שיפור בתוך ארבע שעות. במחקר שהקיף 126 חולים, שטופלו קודם במשככי כאבים אחרים, דירגו 83 אחוז מהחולים את הכדור כיעיל, לעומת הטיפול הקודם. 89 אחוז מסרו שהיו מעוניינים להמשיך את הטיפול ב"ריזלט". מינון הכדור הוא 10 מ"ג, והוא ניתן אחת ליום רק בזמן הכאב עצמו, אך 9.5 אחוזים מהנבדקים נזקקו לכדור נוסף ביום ו-5.5 אחוזים דיווחו על תופעות לוואי.
ה"ריזלט" הוא תרופת מרשם, שכלולה בסל הבריאות, שאסורה לחולים עם לחץ דם לא מאוזן. תופעות הלוואי שכיחות וחולפות, והן כוללות לחץ או חנק בצוואר ולעיתים, למרבה האירוניה, אפילו כאבי ראש. בשוק קיימות תרופות נוספות לטיפול במיגרנות, המכונות "טריפטנים": "אימיטרקס", "זומיג" ו"רילרט".
בינתיים, רוב הסובלים ממיגרנות נרתעים מן התרופות המוצעות. בסקר הרב-לאומי רק 20 אחוז מהנשים דיווחו שהן נוטלות תרופות נגד מיגרנה. "אפילו כיום, במאה ה-21, במקום לקחת תרופה יעילה אנשים הולכים לישון. שינה יכולה להפסיק את ההתקף, אבל חבל לבזבז יום שלם כשאפשר להשתמש בתרופות", אומרת הרינג.
אבל יש לציין שגם בתרופות רצוי להשתמש במסורה. "כשנוטלים תרופות רבות לאורך זמן, מתפתחת סבילות למשככי הכאבים, וצריך לקחת יותר כדי שהן ישפיעו. בנוסף, מתפתחת תופעת 'ריבאונד' - התרופה עוזרת, אך בהמשך גורמת לכך שהכאב יחזור, ובמצב כזה אנשים מתמכרים. רוב משככי הכאב הרגילים, כגון אקמול או אספירין, עלולים לגרום לתופעה זו, והסכנה רבה במשככי כאבים שמכילים קודאין, חומר ממשפחת המורפין", מסביר ד"ר קוריצקי. התמכרות לתרופות המרשם ממשפחת ה"טריפטנים" פחות מוכרת, אך גם היא עשויה לגרום לתגובה דומה.
היום ניתן למצוא גם טיפולי מניעה במיגרנות, שניתן לעבור במהלך ההתקפים. "המניעה מיועדת לסובלים ממיגרנות בתדירות של יותר מארבעה התקפים בחודש או עד שני התקפים ממושכים לחודש שאורכים מספר ימים, ולחולים שהטיפול לא מסייע להם או חולים שסובלים מכל מיני תופעות לוואי. החולים הללו זקוקים לטיפול מונע, ולא רק לטיפול להפסקת הכאב", מסבירה הרינג. "טיפול מונע ניתן בתרופות על בסיס יומיומי או בהזרקות בוטוקס. החומר שמשמש גם להעלמת קמטים, מסייע בהפסקת התקפים, כשהוא מוזרק למצח ולעורף. במקרים של מיגרנה לאחר מתח, יוכלו לעזור גם שיטות הרפיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
