תפוח אדמה או תירס?
הדיאטנית נאוה רוזנפלד מתלבטת בקול רם בין שני מאכלים שסובלים מתדמית לא מחמיאה
תפוח האדמה והתירס משמשים מזון בסיסי בארצות רבות. הם טעימים, מזינים וקלים להכנה, לכן נמצא אותם בארוחת צהריים, בארוחת ערב, בארוחה חגיגית וגם בפיקניק או בקומזיץ.
את התירס אפשר לאכול בצורות שונות (קלח, גרגירים, קמח - קורנפלור, דגני בוקר - קורנפלקס, ואפילו מופק ממנו שמן). במסגרת המדור נתייחס לתירס הבסיסי כקלח או גרגירים ולתפוח האדמה כמכלול, למרות שבארץ משווקים מספר סוגים שונים.
תפוח אדמה מבושל (ערכים ל-100 גרם): אנרגיה, 80 קלוריות; חלבון, 1.2 גרם; שומן, 0.1 גרם;
תירס מבושל (ערכים ל-100 גרם): אנרגיה, 100 קלוריות; חלבון, 3.5 גרם; שומן, 1 גרם; פחמימות, 21 גרם; סיבים תזונתיים, 0.6 גרם.
מזונות מקבוצת הפחמימות מהווים מקור אנרגיה לגוף. בשנים האחרונות מתייחסים לפחמימות השונות בהתאם לאינדקס (מדד) הגליקמי שלהן. כמה מילים על האינדקס הזה: בעת עיכול הפחמימות הן מתפרקות לסוכרים. מזון שמתעכל מהר - מעלה מהר את רמת הסוכר בדם, שזו תופעה לא רצויה. לכן, ככל שהאינדקס הגליקמי נמוך יותר, כך ייטב.
ערכו של האינדקס הגליקמי מושפע לא רק מסוג המזון, אלא גם מאופן עיבודו, המרקם שלו (טחון ומרוסק - מעלה את ערך האינדקס הגליקמי) ונוכחות רכיבי מזון אחרים (סיבים תזונתיים מורידים את ערך האינדקס הגליקמי, לכן מזונות "מלאים" עדיפים). האינדקס הגליקמי של תירס מבושל הוא 48 ושל תפוח אדמה מבושל - 60.
בתירס יש חומצה פולית, שעשויה לצמצם את הסיכון למחלות לב וחשובה לתזונת נשים הרות במניעת מומים מולדים. צבעו הצהוב של התירס הוא בזכות פיגמנט הלוטאין, שהוא בעל חשיבות בהגנה על העין.
תפוח האדמה עשיר באשלגן. האשלגן חשוב בשמירת מאזן הנוזלים בגוף ולתפקוד תקין של תאי העצב והשריר. בכמויות גדולות הוא יכול לסייע בהפחתת הסיכון ליתר לחץ דם, מחלות כלי דם ועצם.
האינדקס הגליקמי של התירס נמוך מזה של תפוח האדמה. בפרט אם מדובר בקלח ולא בגרגרים, שלעתים גם ממותקים, הוא גם ישביע יותר.
תפוח האדמה והתירס עשירים במינרלים, בסיבים תזונתיים ובמגוון ויטמינים. שניהם דלים בשומן ולכן תרומתם הקלורית אינה גבוהה, ולמרות זאת הם סובלים, ולא בצדק, מתדמית של מזונות משמינים. מומלץ מאוד לשלב כל אחד מהם בתפריט לפחות פעם בשבוע, גם בתפריט לירידה במשקל.
נאוה רוזנפלד היא דיאטנית קלינית, מנהלת המכון לתזונה נכונה.