בלי לומר מילה

אלפי הורים ישראלים ויהודים מסרבים לקיים ברית מילה לתינוקם. אחת האימהות: "זה טקס ברברי, שמטיל מום וטראומה". מה מניע את ההחלטה לוותר על מילה ומהי עמדת הרופאים? פרויקט מיוחד

נדב בורנשטיין | 23/10/2007 13:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
את הברית שלי עשו הוריי בצהרי שבת גשומה במיוחד בחודש נובמבר. אני כמובן לא זוכר מזה משהו, אבל אמי מספרת שהמוהל נאלץ לטבול את המוצץ שלי מספר פעמים ביין, כדי שאהיה מטושטש כהלכה. אחר כך הוא הניף את הסכין מעלה, ואז מטה, אני בכיתי בכי קצר, ומיד נרדמתי לשינה ארוכה ונטולת עורלה.

הריטואל הזה, המוכר היטב לכולנו, היה במשך אלפי שנים קונצנזוס, וכיום הוא משמש כחותם הפיזי להליך הגיור. אך יש יהודים ישראלים רבים המתנגדים לביצוע ברית המילה, ובשנים האחרונות מספרם עולה בהתמדה.

"מאז שהאקדמיה האמריקנית לילדים (aap) הצהירה בשנת 1999 שאין סיבה בריאותית למול ילדים, יש זינוק במספר ההורים שבוחרים לא לעשות זאת", מספרת אחת ממקימות ה"קהילה" עבור ההורים שהחליטו לא למול את ילדיהם בישראל. "כיום יש בערך 3,000 ילדים כאלה בארץ".

אז מה מוביל אם יהודייה לצאת נגד אחת ממסורות ישראל זה אלפי שנים? "מאז ומתמיד לא רציתי לעשות ברית מילה לילד שלי, כבר כשהייתי נערה", מספרת רונית טמיר, אשת היי-טק בת 41 מתל אביב וממקימי אתר האינטרנט קה"ל (קבוצת הורים לילדים שלמים), המציע במה להורים שהחליטו שלא למול את ילדיהם. "חשבתי שזה משהו מכאיב. הטלת מום, פשוט ככה. זה טקס ברברי וזה משהו לא חינוכי. זה להגיד לבן שלי שהוא צריך ליישר קו עם החברה ועם המסורת, וזה שיעור שאני לא מוכנה ללמד אותו על הגוף שלו".
ברית מילה שנערכה בניצנים. צילום ארכיון: דייב בוימוביץ
ברית מילה שנערכה בניצנים. צילום ארכיון: דייב בוימוביץ דייב בוימוביץ'
פחד שבחורות יירתעו

טמיר קיבלה את ההחלטה בקלות יחסית, אבל היא יודעת שלהורים רבים קשה מאוד לא לקיים את הטקס העתיק. "להורים בדרך כלל יש כל מיני חששות חברתיים, כי הם מובלים מהרצון לשמור על טובת הילד", היא מסבירה. "הם מפחדים שיצחקו על הבן שלהם בבית הספר, שהילד יהיה מובך, או שיהיה

לו קשה במצבים אינטימיים. אבל אני לא חושבת שזה בסיס לצחוק, ולבן שלי זה לא קרה עד כה. בתקופת הצבא יצאתי עם בחור שלא נימול, וכלל לא ידעתי זאת עד שהוא סיפר לי על כך. מה שיש לאדם מתחת לתחתונים זה השלב האחרון בהיכרות האינטימית, ולכן לא אמור להיות בעיה".

ומה עם המקלחות המשותפות בצבא?

"ממש לא. אני רוצה שהילד שלי יהיה בריא ושיהיה לו טוב, ואם יצחקו עליו אז שיצחקו. בארץ יש הרבה מאוד חיילים לא נימולים שעלו ככה לארץ. זה דבר אישי ומוסתר, והוא נוגע לחיים האינטימיים. הבן שלי כבר היום מתרחץ עם חברים, מסתובב עירום בים, בבריכה, ואין עם זה שום בעיה".

ואם בגיל 18 הוא ירצה לעשות ברית מילה?
  
"אני אתמוך בו. אני נתתי לו את האופציה, והוא יכול לבחור אם לוותר עליה או לא. אני רוצה את מה שהכי טוב לילד שלי. יכול להיות שכשהוא יקיים יחסי מין אז בחורות יירתעו או יימשכו, או אני לא יודעת מה. אם הוא יהיה כל הדברים שבחורה מחפשת אז היא לא תברח, ואם הוא יחליט שהוא מעוניין להסיר את העורלה, אעמוד מאחוריו".

האבא רוצה להיות סנדק

אצל שרון ניר, בת 34 מאזור המרכז ואם לילד בן חצי שנה, היה תהליך קבלת ההחלטה קשה יותר. "כשהתחתנתי הזמינה אותי דודתי לברית של הבן שלה", נזכרת ניר. "הגיע לשם רופא מוהל ידוע מאוד ומנוסה, שביקש עזרה בהכנות לברית. מכיוון שהייתי חובשת בצבא הלכתי איתו, ומה שנגלה לעיניי היה מחזה מחריד. הוא הזריק לתינוק זריקות הרדמה לבסיס של הבולבול, והילד צרח כמו מטורף. אחר כך ראיתי איך הוא מורט לו את העור. האקט הזה פשוט הזכיר לי קניבליזם".

אחרי האירוע הזה נשבעה ניר שאם ייוולד לה ילד, היא לא תערוך לו ברית מילה. אבל חלפו שנים עד שההבטחה הפכה למציאות. "מספר שנים אחרי שהתחתנתי גיליתי שאני בהיריון עם בן", משחזרת ניר. "ואז הגיעה הדילמה. מצד אחד זה מקובל מאוד בחברה וזה בולט מאוד, מן הצד האחר זה אכזרי לתינוק וגם תהליך ההחלמה קשה. אחרי שילדתי והסתכלנו על הילד הוא נראה מושלם, ואמרנו שהוא יחליט לעצמו. אם ניצב בפניי הסיכוי שיצחקו עליו מול הסיכון שיפגעו בו במהלך הברית, אני מעדיפה את הסיכוי".

אבל ההחלטה לא התקבלה בהבנה בקרב בני המשפחה. "אצלי במשפחה יש לנו דורות על דורות של בנות, לכן הוריי ציפו מאוד לבן‭,"‬ מספרת ניר. "אבי קיווה מאוד שיזכה לכבוד להיות סנדק, וכשאמרתי לו שלא תהיה ברית הוא היה מאוד מאוד מאוכזב. גם היום יש אנשים במשפחה שאני נמנעת מלספר להם כמו אנשים מבוגרים או שכנים, כי אני יודעת שהם לא יבינו, ואני לא יודעת איך להסביר להם‭."‬

טראומה. האמנם?

הורים רבים בוחרים למול את ילדיהם כהיבט מרכזי באמונתם, אחרים עושים זאת משום שהם סבורים שהסרת העורלה תועיל לבריאותו של התינוק. רוב הרופאים טוענים שבעשותם כן הם אכן מגינים על הילד. "מבחינה רפואית הוכח שלגברים שעברו ברית יש מספר יתרונות", מסביר פרופ' פנחס ליבנה, מנהל המערך האורולוגי במרכז הרפואי "רבין" ומנהל אורולוגיית ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים. "יש להם שכיחות נמוכה של זיהומים בדרכי השתן, שכיחות אפסית לחלות בסרטן הפין, סבירות נמוכה לחלות במחלות מין, ושכיחות נמוכה של בנות זוגם לחלות בסרטן צוואר הרחם".

גם ד"ר אילן ארז, מנהל המחלקה לכירורגיית ילדים במרכז הרפואי מאיר מקבוצת הכללית, מסכים שהיתרונות הרפואיים רבים. "המצדדים בטקס מייחסים לברית המילה יתרונות ובהם שכיחות נמוכה יותר של זיהום ויראלי (HPV) בפין של גברים שנימ מולו, ומניעת התפתחות עתידית של דלקת בעורלה (פימוזיס). יתרונות נוספים נעוצים בכך שלגברים שלא נימולו סיכון גבוה ללקות בגידול ממאיר של הפין, וסבירות הידבקות גבוהה נגיף האיידס".

אם כך מדוע שהורה יבחר לא לבצע ברית לבנו? "החסרונות הרפואיים בעריכת ברית המילה מצויים בעיקר בכמות הסיבוכים, כאשר הסיבוך השכיח ביותר הוא דימום. סיבוכים נוספים הם כריתת העורלה באופן מופרז או לא סימטרי, דבר שיכול לחייב ניתוח עתידי. עם זאת, אם את הברית מבצע מוהל מנוסה, המשתמש באמצעים נאותים למניעה ולשיכוך של כאבים, ומבצע את הפעולה באופן היגייני ומיומן, הסבירות לסיבוכים נמוכה".

אך יש מומחים שחולקים על הטאבו הרפואי הזה. "רוב הטענות הרפואיות שלפיהן ברית המילה מסייעת לגבר הן קשקוש", קובע המומחה לגנטיקה ד"ר אבשלום זיסמן-דיסקין העומד בראש העמותה למניעת חיתוכים באיברי מין. "בתחילת המאה שעברה אמרו שהמילה היא פתרון לשיגעון, למחלת הנפילה, למניעת אוננות, למחלות מוח. היום אומרים שזה מונע זיהומים בדרכי השתן, אבל מחקר שנעשה בארץ הראה שאין בכך אמת. אומרים שזה מונע מחלות שעוברות במגע מיני, אך גם זה לא הוכח. הדבר היחיד שהמדע הוכיח הוא שאם אין לך עורלה או חלק ממנה חסר, יש לך סבירות נמוכה להידבק באיידס".

ומה בדבר הטענה על פגיעה פסיכולוגית, על טראומה שתלווה את הילד לכל החיים? על כך אין תשובה מוחלטת. "הטראומה הפיזית לגוף התינוק, כמו כל טראומה, נחרתת במוחו ומשפיעה עליו לאורך זמן", מסבירה הפסיכיאטרית ד"ר זיוה ברכה, מנהלת מרפאת בריאות הנפש ילדים ונוער בבית החולים "העמק" מקבוצת הכללית. "אבל ההשלכות הפסיכולוגיות על ילדים שמרגישים שהם שונים מהחברה, כשהם בגן הילדים או במקלחות, הן משמעותיות לא פחות. אין לזלזל בהתבגרות הפסיכולוגית של התינוק, וזו מושפעת מהשתייכותו למסורת משפחתית ולקהילה. אלפי שנים ומאות דורות של מילה מראים שהטראומה הזאת היא לא חמורה עד כדי כך".

קורבן חברתי

האם הכרעה בסוגיית התועלת הרפואית אכן תשכנע הורה שבוחר לצאת נגד הנורמה הדתית-היסטורית? במקרה של ערן ומאיה שדה, שתכננו לערוך ברית מילה ונרתעו ברגע האחרון, התשובה אינה ודאית. "אני ואשתי חששנו מברית אצל מוהל דתי שאין לו הסמכה רפואית, לכן חיפשנו רופא מומחה", מספר ערן שדה, עורך דין ומתרגם בן 37 מקיבוץ בגליל, אב לילד בן שנתיים.

"במהלך החיפוש למנתח הטוב ביותר נחשפתי לאתרים שמתנגדים לברית. הייתי בדעה ברורה שאני הולך לעשות לילד שלי ברית מילה, כי לא רציתי שהוא יהיה שונה. אבל אחרי שבדקתי את הנושא, גיליתי שאני הופך לקורבן חברתי. פתאום הבנתי שלקחת תינוק ולעשות לו ניתוח שמסיר חלק מאיבר שלו זה אבסורד".

שדה מעיד על עצמו שתמיד היה בחור שגרתי שלא נוטה לסנסציות או להחלטות דרמטיות, אבל בקיום טקס מילה הרגיש צורך למרוד, מעין תחושת שליחות. "במשך כל שנות ההתבגרות שלי אף פעם לא הייתי אדם שמקבל החלטות חריגות", הוא מספר.

"תמיד היו הבחירות שלי אינטימיות ואישיות, מאוד מיינסטרים. והנה זו היתה פעם ראשונה שהרגשתי צורך לעשות משהו שונה כל כך. חששתי מאוד שאשתי תתעקש לקיים ברית ושתהיה על זה מלחמת עולם, אבל היא רק אמרה:'אם אתה לא רוצה, לא חותכים'. ואפילו שכבר קבענו ברית והודענו לכולם, החלטנו שלא נעשה את זה. מאז נכנסתי מאוד לנושא, ולפני שנתיים הקמתי את האתר 'גונן על הילד' שבו ריכזתי את הדברים שהשפיעו עליי בתהליך".

שרשרת ברזל חזקה

ואיך הגיבה המשפחה כשהודעת להם?

"האחים שלי אמרו לי שאנחנו עושים עוול לילד, שזה לא בריא. אח של אשתי אמר שאנחנו עושים את זה רק כדי להיות שונים. זה משך הרבה מאוד אש ודווקא משכבת הגיל שלנו, לא מדור ההורים אלא מהחברים ומהאחים. היתה אטימות מוחלטת וכעס גדול נורא. אמא שלי היא אישה שומרת מסורת, וכאב לה מאוד מהבחינה הדתית, שאני מתרחק מהיהדות".

ואם בעתיד בנך יגיד: "הרסת לי את החיים" ?

"כשטל נולד פחדתי מאוד שכשהוא יתבגר הוא יכעס עליי. שהוא יאשים אותי:'אבא קשה לי להתחיל עם בחורות' או'אבא צוחקים עליי'. אבל ברור לי שאם בגיל בגרות הוא ירצה לעשות ניתוח כדי לרצות את החברה, אז הוא יעשה. אותי מלו כשנולדתי, והיום אני לא יכול לעשות עם זה כלום. הבן שלי יוכל לעשות מה שהוא רוצה".

מימי, אמו של ערן, פנסיונרית בת 66 מתל אביב, מספרת שהיה לה קשה להתמודד עם הבחירה של בנה. "לא הייתי מאושרת מההחלטה. רחוק מזה", מספרת מימי. "הייתי ואני עדיין בעד שיעשו לנכד שלי ברית כדת משה וישראל. אבל אני לא אנתק את הקשר עם הבן שלי, ואני לא מתכוונת לריב איתו. בסתר לבי אני עדיין מקווה שבעוד מספר שנים הנכד שלי יבוא אליי ויגיד לי:'סבתא אני רוצה לעשות ברית מילה'. אני לא אסית אותו לכך, אבל הלוואי שזה יקרה".

אז האם בקרוב ימצאו את עצמם המוהלים חסרי עבודה? הרב מנחם פליישמן, מוהל יותר מ-30 שנה ומפקח מוהלים באזור המרכז, לא ממש מוטרד מהזרם החדש. "אני מסתובב בבריתות בכל רחבי הארץ ואפילו בקיבוצים - כולם רוצים להיות קשורים ליהדות ואל האל", מסביר הרב פליישמן את עמדתו. "המילה היא אחת המצוות החשובות ביהדות. זו שרשרת ברזל חזקה שתמשיך לנצח נצחים, ואין דבר שיוכל לקטוע אותה".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים