מכורים לשוקולד

מחקר אמריקני מצא: התמכרות לאוכל דומה להתמכרות לסמים. החוקרים "השתילו" במוחם של שמנים אותות עצביים של שובע. למרות זאת, בדיוק כמו אצל מכורים לסמים, מוחותיהם של הסובלים מהשמנה דרשו בתוקף: עוד אוכל!

עופר מאיר | 8/10/2006 8:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"אני מכורה למתוק" הוא ביטוי שכיח שתדיר לשמוע, וכעת מתברר שיש לו גם ביסוס מדעי משכנע. ממחקר חדש, שיתפרסם בגליון החודש של כתב העת PNAS, עולה כי האיזורים המוחיים שפעילים אצל חובבי המזון, הם בדיוק אותם איזורים שרושמים פעילות אצל מכורים לסמים קשים.

המחקר נערך בידי ד"ר ג'ן-ג'ק וואנג ממעבדת "ברוקהייבן" הלאומית בניו יורק בהשתתפות 7 נסיינים שסובלים מהשמנת יתר קיצונית. נמצא בו כי גם כאשר קיבתם של הנבדקים שידרה למוח "מספיק, אני שבעה" - המוח המשיך לדרוש עוד ועוד מזון.

לכל אחד מהמשתתפים במחקר הושתל קוצב בקיבה (IGS - Implantable Gastric Stimulator), ששידר למוחם אותות של שובע. האותות משודרים דרך עצב הוואגוס, שמעביר לגזע המוח ולמוח האחורי מידע על צרכים מיידיים של הגוף לאנרגיה.

לאחר מכן "הודלק" הקוצב, כך שכל אחד מהמשתתפים יחוש תחושות של שובע. עם קוצב "דלוק" ותחושה של שובע במוח, הוכנסו כל הנבדקים לסריקה מוחית ב-PET Scan (מיפוי באמצעות חומרים פולטי פוזיטרונים).
כמו קוקאין

"נדהמנו לראות את סריקות המוח של הנבדקים שסובלים מהשמנה", סיפר וואנג, "שהיו דומות להפליא לסריקות מוח של אנשים שמכורים לקוקאין. למרות שמוחו של כל אחד מהנבדקים קיבל אות עצבי של שובע - הוא עדיין 'דרש בתוקף' עוד מזון".

"עד כה ידוע במחקר כי איזור הרעב במוח ממוקם בבלוטת ההיפותלמוס", הוא מציין, "אבל בניסוי שלנו ראינו פעילות גם באיזור

ההיפוקמפוס, המשמש כ'מערכת התגמול' המוחית שלנו, וקשור גם לזכרון".

"ממצאי המחקר", מסכם וואנג, "בהחלט עשויים להסביר מדוע כל כך קשה לאנשים שסובלים מהשמנת יתר לרדת במשקל ולהפחית את כמויות המזון שהם צורכים. אפילו כאשר הם מלאים והקיבה שלהם מדווחת על כך למוח באופן פיסיולוגי - זה לא מעניין אותו, והוא רק רוצה את ה'מנה' הבאה".

באדיבות המרכז לטיפול בהשמנת יתר

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים