פרידה לטובת הילדים ? איך עושים את זה?
בתי המשפט נוטים היום לפסוק לטובת הילדים בתיקי גירושין. האם גם ההורים צריכים לפעול כך?
החלטתם להיפרד. הבית המשותף הופך לשני בתים. לחץ, החלטות שצריך לקבל, פגיעות רבה, ובעיקר צורך להתמודד עם עולם חדש ולא מוכר. העצה החכמה ביותר לזוג הנפרד היא לעשות כל שניתן כדי להיפרד בצורה חברית ויפה. זה ייטיב מאד עם הילדים, ויפעל גם לטובתכם. ילדים, לרוב, מסתגלים לכל. לשני בתים, למשפחה חדשה, להחלפת ימים וכו'. למריבות בין ההורים הם לא מסתגלים לעולם.
פרידה בין בני זוג שהם הורים לילדים אינה ניתוק סופי, כשכל אחד מהצדדים פונה לדרכו. הילדים עדיין קושרים ביניכם לשנים ארוכות. טובת הילדים קוראת להמשך שיתוף פעולה של ההורים בכל הקשור לגידולם.
לכן אנו ממליצים בחום לסיים את התהליך מהר ככל האפשר, כדי לעבור מהשלב הכאוטי לשלב ההתארגנות, הבניה וההתחדשות.
בשל הרגישות הגבוהה המלווה את תהליך הפרידה, רצוי מאוד להיעזר בגורם חיצוני כבר מתחילתו, שייתן במה לכל אחד מהצדדים ויאפשר לכם להגיע לפתרונות ראויים, תוך ראיה מערכתית הכוללת את שני ההורים והילדים. זהו תפקידו של המתאם ההורי או המגשר.
טיפול שגוי יגרום לריבים שימשכו גם שנים לאחר הפרידה
להשקפתנו יש חשיבות רבה למתאם ההורי או למגשר דווקא בתחילת התהליך, שכן רבים מן ההורים לא מודעים לזכויותיהם ולחובותיהם. דעות שונות, ויכוחים ומחלוקות שהיו חלק משגרת היום יום כשההורים היו יחדיו, הופכים עכשיו, לא פעם, למלחמת עולם. הורים רבים מתווכחים על נושאים בסיסיים של חיי היום יום כמו מתן חיסון לילד, חלוקת זמני השהות מייד עם הפרידה, קניית בגדים, הכנת עוגה לגן וכו'. לרוב ההורים כלל לא מודעים לכך שלמרות הפרידה יש צורך בהסכמת שני ההורים על כל החלטה מהותית הנוגעת לילד. אם נוסיף לכך את הפגיעה, הכעסים, הפחדים, הרצון לנקום, החשדנות ההדדית ושאר המתחים הנובעים לעיתים מתהליך הפרידה ? נושאים קטנים וקלים יחסית לפתרון הופכים במקרים רבים למחלוקות קשות על רקע של מאבקי אגו וכוח או מאבקים על הסמכות ההורית. ההגעה להסכמה שתשרת את שני ההורים ואת הילדים מתרחקת, וגדל הסיכוי להגיע לפתחו של בית המשפט.
עומדים להתגרש? נקלעתם לסכסוך עסקי? הבית לגישור ויישוב סכסוכים מציע לכם פתרון מהיר, יעיל וזול >>>
לצערנו לא כל ההורים מצליחים להגי? להסכמות בדרך ההדברות וכיום כ 40% מההורים מגיעים לבתי המשפט למשפחה או לבתי הדין הרבניים. עם הגשת כתב התביעה לבית המשפט החלה בעצם המלחמה! העצבים חשופים, ובמלחמה שכזו, לא פעם התחושה היא שהכל "כשר". והילדים? הם וצרכיהם נדחקים לא פעם הצידה בלהט הקרב.
התהליך בבית המשפט מסורבל, ארוך ונמדד לרוב בשנים. בנוסף, מן הסתם תבחרו להיות מיוצגים על ידי עורך דין. עורך הדין מחויב אך ורק לך, וכדי לעשות את עבודתו נאמנה ישאף להשיג עד כמה שיותר עבורך. העניין הוא שגם אם אתם, ההורים, נפרדים, אתם עדיין שותפים בכל הקשור לילדים, ולכן ראיה מערכתית עדיין מאד מאד חשובה, אולם, כאמור, היא לרוב לא מעניינו של עורך הדין המייצג אותך.
בנוסף, עורך הדין, בית המשפט והעו"ס לעניין סדרי דין יתמקדו בדברים הגדולים (משמורת, חלוקת זמני השהות, מזונות ורכוש) ופחות בדברים הקטנים של חיי היום יום, אם בגלל החשש "להתעסק בקטנות", אם משום שמטרתם להגיע להסכם במהירות האפשרית ולסגור את התיק, ואם מאחר והם פשוט לא יכולים להיות מודעים לכל הניואנסים הדקים של המשפחה המסוימת שלכם.
מגשר שמספק מידע עלול להיכשל בתפקידו
וכן, גם מגשר צריך לדעת לבחור. מגשר אמור לגשר בין ההורים ולא להביע או במקרים חמורים יותר לכפות את עמדתו. כבר ראינו פוסטים בקבוצת הפייסבוק שלנו בהם נכתב על ידי הורה בתחילת הליך הפרידה שהמגשר הסביר לו בפגישה שהמזונות המקובלים הם סכום מסויים, שלינה אצל האב באמצע השבוע או במוצאי השבת לא מקובלת ושהמשמורת תמיד לאם. אז זהו, שלא. כל היפה בגישור הוא שאפשר ואף רצוי להגיע להסכמות ולהבנה מתוך ראיה של טובת הילד המשותף, בהתאם לצרכי ויכולות שני ההורים.
ואם עד לפני מספר שנים בגישור, תחת החוקים המיושנים הקיימים בכל הקשור לדיני משפחה, הצד החזק, האם, יכול היה לאיים על האב בפניה לבית המשפט, מתוך ידיעה שבית המשפט כמעט באופן גורף מתייצב לצד האם, הרי שכיום לא כך הוא.
בעקבות פרסום דו"ח ועדת שניט הבינו במשרד הרווחה ובבתי המשפט שחייבים להעמיד את טובת הילד כשיקול ראשון במעלה ואנו רואים יותר ויותר פסקי דין למשמורת משותפת גם ללא הסכמת האם; ובעקבות פרסום דו"ח ועדת שיפמן מתפרסמים פסקי דין בהם תשלום המזונות הוא לפי דין צדק ולא לפי הדין האישי.
רותי דניאל וגיא רוה הם מייסדי עמותת "הורות משותפת=טובת הילד".
הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
