מלחמה על בניין משפחתי קרעה את המשפחה לגזרים
הסכמה על חלוקת הבניין לפני דורות הובילה למלחמה בקרב היורשים. סיפור על מוות, נקמה, עורכי דין הרבה כסף סביב בניין אחד בתל אביב
מעשה בארבע אחיות שהתגוררו בבניין בן שתי קומות במקום שנהיה עם השנים מקום טוב בתל אביב. לכל אחת דירה קטנה. שתיים נישאו ושתיים נותרו בגפן. הן חיו בשיתוף מלא. כל מי שהיה צריך כסף נעזר באחיות האחרות. דבר לא תועד. לא היה צורך.
כך חיו להן בשקט ובשלוה. אחת בתוך השנייה ועם האחרת. קומונה של אחיות.
אחות נשואה עברה עם בעלה לעיר אחרת וילדה שני בנים. אחות נשואה אחרת נשארה בבניין וילדה בת ובן. כשנולד הבן שמו אותו בסל כביסה ששימש כמיטת תינוק. אותו תינוק הייתי אני.
הוסכם בין האחיות שהורי יבנו קומה נוספת עבורם וכך היה. וכך חיו באותו בניין שלוש אחיות בשקט ובשלווה.
כעבור זמן האחות שעזבה לעיר אחרת נפטרה. שלוש האחיות הפכו כל אחת כפי יכולתה ואופיה לכמעט אמהות מרחוק לשני היתומים שהשאירה. הבנים גדלו ופרחו. אחד נישא והפך לאבא לשתי בנות והשני לא.
לימים הבן הנשוי נהרג. היה עצב גדול במשפחה אבל שלוש האחיות האלמנה וילדיה המשיכו לחיות בשקט ובשלווה.
עברו שנים , גדלתי , הייתי לאיש ואני ואחותי התחלנו לעודד את האחיות לעשות חלוקה של הבניין לפי ארבע האחיות המקוריות ולשנות את הגדרת הבניין מ"יורשי " לבניין משותף.
הכל התנהל בשקט ובשלווה על ליום בו הגיע מכתב מעורך דינה של האלמנה שתובעת זכויות על דירת הגג אותה בנו הורי.
הכעס היה עצום. השקט והשלווה מראשית סיפורנו הפך להיות לא שקט ולא שלווה.
דיברתי עם אבי. ביקשתי שינתח את העובדות נטו. הצעתי יחד עם אחותי שכנגד התביעה על הגג נציע לצרף הטאבו את החצרות הקדמית והאחורית וכך לדירה שתירשם על שם האלמנה התובעת יוסף שטח כנגד ויתור שלה על החלק היחסי שלה בקומה השלישית.
בעיני אבי הפכתי להיות גייס חמישי. בוגד בהיסטוריה של השקט והשלווה. עוכר ישראל ובושה לאנושות , שלא לציין תבוסתן, לא יודע לעמוד על שלו , בזיון לדור לוחמים.
אז אבי הלוחם שילם לעורך דין לוחם שהכריז מלחמה . עורך הדין של האלמנה החזיר מלחמה.
וכך במשך כשנתיים שני עורכי דין הדפיסו ושלחו ושני הצדדים שילמו. המשפחה שפעם הייתה נופת צופים של שקט ושלווה, התפצלה לטובים ולרעים. יחסיי עם בנות האלמנה שאותן אהבתי נותקו.
לבסוף בא לציון גואל. הושגה פשרה. בדיוק ההצעה המגונה שאחותי ואני הצענו בזמנו.
אני לא זוכר אם בסיום התהליך או במהלכו אבי חלה בסרטן ונפטר. מיד תלו ה"טובים" את סיבת המחלה לסכסוך והקרע המשפחתי לדורותיו יצא לדרך. עברו שנים עד שחודש הקשר ביו יורשי הצד הטוב ובין יורשי הצד הרע. היום אנחנו שוב משפחה. מסוגלים לדבר על העבר כעבר ושוב אחרי שני דורות חזרו למשפחה השקט והשלווה.
ושני עורכי הדין? מי זוכר אותם בכלל. בטח עסוקים בלשלוח מכתבים אחד לשני או לעורכי דין אחרים כשמאחוריהם ניצבות משפחות שמשלמות ונקרעות. אם רק היו יושבים יחד , בולעים את כעסם ומדברים , אם היו נעזרים במישהו שאין לו צד מועדף בסכסוך ומאפשרים אחד לשני לדבר ולהסביר אולי היה נחסך הרבה סבל , הרבה כסף והרבה רעל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
