אין מצב שהיא באה לגישור

מתגרשים רבים חוששים לעתים להציע גישור לבן הזוג השני מתוך חשש שלא יסכים. איך מתמודדים עם הסיטואציה ואיך מביאים את הצד השני לחדר הגישור?

"אין מצב שהיא באה" אמר לי גדעון (שם בדוי). "עורכת הדין ה#### שלה רוצה לקרוע אותי והיא שכנעה אותה שהדרך הטובה ביותר היא לקחת אותי לבית משפט ולקרוע אותי לגזרים."

גדעון היה נואש כשהוא בא אלי לייעוץ ראשוני. הוא חשב שכבר מאוחר מכדי למצוא פתרון מחוץ לכותלי בית המשפט. כל התסריטים שעברו לו בראש כללו את כל הסיפורים שהוא שמע מהחברים שלו שכבר התגרשו בעזרתם האדיבה של עורכי דין. תלונות שווא, מעצרים, ריחוק והפרדה מהילדים, פגישות עם הילדים רק בנוכחות עובדת סוציאלית. כל התסריטים הללו לא עזבו את גדעון שהתמלא בפחד ובחשש.

אחרי שמזגתי לגדעון עוד כוס תה, שאלתי אותו מה הוא המצב ביניהם כרגע. "זה מה שהכי משגע אותי" אמר גדעון. מסתבר שלמרות שכבר הוגש כתב תביעה נגדו ולמרות שהוא כבר הגיש כתב הגנה, אשתו עדיין מתגוררת עמו ועם הילדים באותו בית. למרות הפיל העצום שבחדר, הם נראים מבחוץ כמשפחה נורמאלית לחלוטין. רק שאם מורידים את הווילונות מגלים שההורים לא מדברים אלא רק על הדברים הטכניים הבסיסים ביותר של מי אוסף את הילדים. כל התקשורת ביניהם נעשית באמצעות עורכי הדין שלהם.

וכך נמצאים שני בני הזוג שהסכימו שניהם שצריך להיפרד, באותו הבית שהפך להיות סיר לחץ איום ונוראי עבורם. רק החשש שבעצם העזיבה של אחד מהם את הבית תהיה פגיעה בזכויות שלו / שלה על הבית הם לא עוזבים.

 

ניסית לדבר עם אשתך ולהציע לה לבוא לגישור? שאלתי. "אין מצב שהיא תסכים" הוא חזר ואמר. "היא רק רוצה לפגוע בי. משהו קרה לה והיא פשוט השתגעה." ובכל זאת הקשתי, נראה לך שטוב לה במצב הזה? "אני מניח שלא…" אמר גדעון. אם כך אולי נעשה ניסיון ונזמין אותה לגישור? לקחו דקות ארוכות של פסימיות וחוסר אמונה של גדעון בכך שיש דרך כלשהיא להביא את אשתו לגישור. רק לאחר שסיפרתי לו שלמזלו יושב במשרד ליד כלי הנשק הטוב ביותר להבאת אנשים לגישור. קוראים לו יניב שוורצמן סיפרתי לגדעון, ועוד לא נתקלתי במקרה שהאיש לא הצליח להביא לחדר הגישור.

לבסוף גדעון השתכנע ואיפשר לי לצרף את המגשר יניב שוורצמן לשיחה. יניב הבין מהר על מה מדובר וביקש את המספר של אשתו של גדעון. לקח את המספר ויצא מהמשרד. כעבור חמש דקות הוא חזר פנימה ושאל את גדעון: "נוח לך מחר ב 17:00?". גדעון לא האמין למשמע אוזניו. הוא היה בטוח שאשתו לעולם לא תסכים לבוא לדבר אתו והנה בתוך דקות ספורות מתחילה להיווצר לו תקווה. "כן!" הוא אמר והגישור נקבע.

כבר בפגישה הראשונה היה ברור ששניהם סובלים ורוצים פתרון מהיר. ואכן חודש וחצי לאחר מכן כבר נחתם הסכם הגירושין לשביעות רצונם של שני הצדדים והם וילדיהם יכלו להמשיך בחייהם. הפחד נעלם.

הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן