האם ישראל ערוכה לחוק גישור חובה?
הצעת החוק של ציפי לבני תאלץ זוגות המבקשים להתגרש לגשת לגישור במטרה לצמצם עלויות ולהקל על המשפחות. יחד עם גידול של 30% של פניות לגישור - האם יש בכלל מספיק מגשרים בישראל?
בשנים האחרונות נראית מגמת עלייה ברורה בביקוש לשירותי גישור. לאחר שנים רבות בהן עולמם של עורכי הדין שלט בתחום הסכסוכים האזרחיים (משפחה, עסקים וכדומה), נראה שאנשים הנמצאים בסכסוך פונים יותר ויותר למגשרים, על מנת ולפתור את המחלוקות בינהם. ההבנה שבבית המשפט יש חוק ואין צדק, יחד עם העלויות הכלכליות והרגשיות הכרוכות בניהול תיק בבית המשפט, גרמו לחיפוש אופציות אחרות לפתרון המחלוקות ומכאן להתחזקותו של הגישור. מנתוני לשכת המגשרים בישראל, עולה שבשנת 2013 לבדה חל גידול של 30% בכמות הפונים לגישור באופן פרטי. זאת אף לפני שהצדדים פנו לעורכי דין. המגמה התחזקה ביתר שאת בשנה האחרונה, ונראה שהשנה נראה גידול יהיה גדול בעשרות אחוזים נוספים.
מתוך ההבנה שגישור היא הדרך העדיפה לפתרון סכסוכים, בפרט בהליכי גירושין, העבירה שרת המשפטים ציפי לבני, את החוק המחייב פניה לגישור חובה בגירושין בוועדת השרים לענייני חקיקה. "חוק הגישור חובה" עתיד להעלות בקרוב לדיונים בכנסת ומסתמן מהלך היסטורי שיביא שינוי לטובה בדרך בה אנשים מתגרשים בישראל. ע"פ הצעת החוק, זוגות שירצו להתגרש יפנו קודם לגישור ורק במידה ולא הצליחו להגיע להסכמות שיובילו לפרידה בהסכמה ותאום עם שני הצדדים, בגישור, רק אז יתאפשר להם לפנות לבית המשפט שם יוכלו לריב כפי שהיה נהוג עד כה.
היתרון הגדול של החוק יהיה בכך שמהצדדים יימנע הצורך להגיש כתבי תביעה והגנה. מאחר וכתבי התביעה וההגנה לא יוגשו, יהיה ניתן למנוע את המלחמה המשפטי בין ההורים וכמו כן לחסוך להם את שכר הטרחה הגבוה לעורכי הדין (חסכון של עשרות ומאות אלפי ?). יתרון נוסף לחוק הוא שלזוג תהיה האפשרות לבחור בעצמם מגשר.
האם יש מספיק מגשרים בישראל?
נכון להיום אם תשאלו את האדם הפשוט ברחוב אם הוא מכיר מגשר פעיל, הוא יאמר לכם ככל הנראה שלא. על אף התחושה שהרבה אנשים למדו גישור, בפועל מעטים הם האנשים שעוסקים בגישור כמקצוע עיקרי. על כן נשאלת השאלה האם לאחר שיעבור החוק החדש שיגביר את הביקוש למגשרים (יחד עם הגידול הקיים בכל מקרה) יהיו מספיק מגשרים בי?ראל שיוכלו לתת מענה לכל אותם אנשים שמעוניינים בגישור?
את האמת יש לומר והיא שהמוני אנשים למדו גישור לאורך השנים בישראל. אם זאת יש לעשות הפרדה בין אנשים שלמדו גישור לגמול השתלמות או כקורס לשיפור יכולותיהם האישיות של האנשים בניהול מו"מ, לבין אלו שלמדו גישור כמקצוע. מעטים בלבד למדו גישור מקצועי ופנו לעסוק בתחום. אלו שביקשו לעסוק בתחום בצורה מקצועית, נאלצו להוציא עשרות אלפי שקלים נוספים לאחר סיום הקורס הבסיסי. ריבוי בתי הספר לגישור, יצר שווקים שלמים של קורסי המשך בגישור: קורס גישור משפחתי, קורס גישור עסקי, קורס גישור בעבודה והשתלמויות עד להודעה חדשה. כל בית ספר ניסה להתהדר בעוד ועוד קורסים. אך בפועל ריבוי הקורסים לא ייצר מגשרים פעילים אלא מגשרים עם הרבה תעודות.
גולת הכותרת של קורסי הגישור בעבר הייתה קורס הפרקטיקום. קורס הפרקטיקום התבסס על גישורים בתביעות קטנות שהועברו לבתי הספר מהנהלת בתי המשפט. בקורס זה גישרו הסטודנטים בין מוכר ללקוח, או בין שכנים שהתווכחו ובעוד סכסוכים רבים אחרים, אשר מוכרים לכולנו מבתי המשפט לתביעות קטנות. יתרונו הגדול של הפרקטיקום היה בכך שהוא אפשר למגשרים לעתיד, לראות כיצד גישור מתנהל בפועל. אך מנגד הפרקטיקום היה חסר בעבודה מעשית בסוגי התיקים בהם בפועל נמצאת מרבית העבודה, דהיינו משפחה ועסקים. משכך גם הבוגרים של הפרקטיקום לא הצליחו ברוב המקרים להשתלב בתחום הגישור ונשארו עם התעודה על הקיר.
היבט בעייתי נוסף של הפרקטיקום נמצא בכך שמדובר היה בתיקים שמגיעים מבתי משפט ולכן כל ההיבט של עבודה בשוק הפרטי (בו נמצאת עיקר העבודה) לא נלמד. חלק חשוב זה חשוב ביותר להכשרת המגשר מאחר ובדרך כלל מגיע למגשר רק צד אחד ועל כן יש לדעת כיצד להביא את הצד השני לחדר הגישור. בתביעות קטנות כל הנושא הזה אינו קיים.
בתי המשפט לא מעבירים תיקים למגשרים
מאז הגיע הגישור לישראל, הוא סופח על ידי בתי המשפט שאוהבים להיעזר בו ככלי להורדת העומס בבתי המשפט. לאורך השנים, בתי המשפט המשיכו להפנות תיקים לגישור על בסיס הכרות אישי ולא על בסיס מקצועי. בכך שלא נעשתה פעולה להסדיר את דרכי העברת התיקים למגשרים מבתי המשפט בצורה שקופה וברורה, נסגרה הדרך בפני המגשרים שרצו לקבל תיקים מבתי המשפט. על כן אותם מגשרים ש?שו מסלול לימודים ארוך ויקר, נאלצו לגלות בסוף הדרך שאם כל הרצון והתקווה, תיקים מבתי המשפט הם לא יקבלו.
נכון להיום יש מעט מאוד מגשרים פעילים ברחבי הארץ. משרדי גישור עצמאיים הם בכלל מצרך נדיר ביותר. כתוצאה מכך, גם כאשר הציבור מבין שבפנייה להליך גישור הוא ישיג את התוצאה הטובה ביותר, הוא מתקשה למצוא מקום בו הוא יוכל לקבל שירותי גישור. גם היום חסרים מקומות בהם ניתן לבוא ולהתייעץ עם מגשרים. נוצרה סיטואציה של ביצה ותרנגולת. אין מגשרים פעילים אז אין גישורים ולהפך. השינוי במגמה החל בשנת 2012 כאשר נכנס לשוק הגישור שחקן חדש והוא הבית לגישור ויישוב סכסוכים שהקים יניב שוורצמן שהיום גם עומד בראש לשכת המגשרים בישראל. בשונה מבעבר צוות הבית לגישור, החליט החלטה אסטרטגית והיא לספק שירותי גישור לכל אדם בישראל קרוב לביתו. על כן הוחל תהליך ארוך של פתיחת סניפים בכל ברחבי הארץ. נכון להיום הוקמו כבר 22 סניפים בהם יכולים אנשים לקבל שירותי גישור קרוב לביתם.
בד בבד עם פתיחת הסניפים והנגשת שירותי הגישור, התברר יותר ויותר כמה חמור הוא החוסר במגשרים פעילים. למרות הרצון לספק שירותי גישור בכל מקום ובכל זמן, עדיין נאלצים אנשי הצוות של הבית לגישור ויישוב סכסוכים, להתנייד מעיר לעיר על מנת ולספק שירותי גישור בערים בהם אין מגשרים מנוסים פעילים. מהסיבה הזאת הוחלט על פתיחת מסלול לימוד לגישור מקצועי לאנשים שרוצים לעבוד בגישור ומוכנים להשקיע בו את הזמן הדרוש כדי להיות מגשרים מנוסים ומקצועיים. בשונה מהקורסים שהתקיימו בעבר, החל הבית לגישור להציע קורס מקיף אחד הכולל את כל ההיבטים הדרושים למגשר. לאחר הקורס מתוך הבנה שדרוש ניסיון ותמיכה רבים, הוקמה מערכת שתומכת במגשרים בצורה של קבוצות עבודה, השתלמויות והשתלבות בגישורים אמיתיים כמגשרים. המערכת שנוצרה מאפשרת למגשרים שמחפשים חממה שתעזור להם להצליח, לפעול במסגרת משותפת עם מגשרים מנוסים מהם.
גישור לומדים כיחידה אחת ולא בשלבים
על מנת ולהבין את השינויים שחלו בעולם הגישור, יש להכיר את שיטת ההכשרה שהייתה נהוגה בעבר: רובם המוחלט של האנשים שלמדו גישור, למדו קורס גישור בסיסי של 60 שעות. זהו קורס חווייתי שמיועד בפועל לשיפור יכולות במו"מ ובשיפור ההתנהלות העצמית של הסטודנטים בסכסוכים אליהם הם נקלעים. לאחר הקורס הבסיסי, הופנו המעוניינים לקורס הפרקטיקום בתביעות קטנות ולאחר מכן לקורס גישור עסקי ולקורס גישור משפחתי. כל אלו היו ביחד היו עולים בין 15,000 ל 20,000 שקלים בסך הכל. לכן מעטים עשו את כל המסלול.
גם אלו שבחרו לסיים את כל המסלול מתקשים להמשיך לעסוק בתחום מאחר ואיש לא הציע להם עזרה או הכוונה בעיסוק בגישור בפועל. בעבר היה נהוג שלאחר סיום כל קורס או המסלול כולו, מסתיים הליווי של מוסד הלימוד. המגשרים אם כן נותרו עם רצון עז לעבוד אך מאחר והיו אובדי עצות בנושאי שיווק וקידום עצמי, הם נותרו עם תאוותם בידם.
טעות נפוצה בנושא מקצוע הגישור קשורה לדרישות הסף של המגשרים. כדי להיות מגשר לא צריך תואר אקדמי קודם או להיות בעל מקצוע כלשהו. כדי להיות מגשר או מגשרת צריך בעיקר אופי מתאים לגישור: יכולת הקשבה, סבלנות גדולה, חשיבה יצירתית, אהבת אנשים וחשיבה צלולה, הן התכונות העיקריות הדרושות למגשרים. בגישור יש גם יתרון לאנשים מבוגרים כמגשרים בחדר הגישור, שנהנים מאמון רב יותר מהצדדים בחדר הגישור.
הכתבה מאת פורטל הגישור סולחה >>>> לכתבות נוספות לחצו כאן
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
